המוסר הכפול של משרד התחבורה
את כניסת מכוניות הפאר ביבוא אישי מארה"ב חסם משרד התחבורה, בטענה כי הן מתאימות לתקן אמריקני ולא אירופי. לעומת זאת, התקינה האמריקנית דווקא מתאימה למשרד, כשלא מדובר בפגיעה בכיס היבואנים. איך זה קורה?
איזו תקינה מחייבת בשוק הרכב הישראלי - אירופית או אמריקנית? התשובה: תלוי מה מתאים למשרד התחבורה. למרות שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועל זה שנים לפי תקינת רכב אירופית, הוחלט לאחרונה לאמץ דווקא את התקן האמריקני בכל הנוגע למערכות בקרת יציבות אלקטרוניות. בכך סותר המשרד את המדיניות המוצהרת שלו עצמו, שרק לאחרונה הביאה לצמצום דרמטי של הייבוא האישי לישראל, בטענה כי כלי הרכב המיובאים מארה"ב אינם עומדים בתקינה האירופית המחייבת.
בקרת יציבות בפעולה (אילוסטרציה)
בשיחות עם ynet הסבירו במשרד התחבורה, כי התקן האמריקני למערכות בטיחות "כמעט זהה" לתקן האירופי. ראוי לציין כי התקן האירופי למערכות בקרת יציבות טרם פורסם רשמית, ונמצא בימים אלה בשלבים אחרונים של ניסוח.
על-פי החלטת שר התחבורה, שאול מופז, כל כלי הרכב הפרטיים שיימכרו בישראל החל ב-1 בינואר 2010, יחויבו בהתקנת מערכת בקרת יציבות אלקטרונית. מדובר במערכת המנטרת באופן תמידי את מהירות סיבוב הגלגלים. כאשר מזהה המערכת אובדן אחיזה, היא מאטה גלגל אחד או יותר, מייצבת כך את הרכב ושומרת עליו בנתיב הנסיעה המתוכנן. בתעשיית הרכב קיימים למערכת מספר שמות שונים, בהם ESP ,VSA ,DSC או השם הגנרי - ESC. בשורה של מחקרים שנעשו בכל רחבי העולם, הוכחה יעילותה של המערכת כמקטינה משמעותית את הסיכון לתאונה.
סתירה פנימית
כדי להבין עד כמה תמוהה החלטת משרד התחבורה לדבוק בתקן האמריקני למערכות בטיחות (FMVSS 126), כדאי לצטט דברים שאמר מנכ"ל המשרד, גדעון סיטרמן, בדיון שנערך בוועדת הכלכלה בכנסת, לפני כשלושה שבועות: "ממשלת ישראל קיבלה החלטה אסטרטגית ללכת בכיוון של התקן האירופי, לאורך כל הקו כמעט... ככלל - התקן האירופי הוא המוביל, כולל בבטיחות... נדרשתי לקבל החלטות בסוגיות האם מקבלים הכרעה אם זה מתאים לתקן האמריקני או האירופי או בכיוון של ריבוי תקנים. כמנכ"ל המשרד אימצתי החלטה שאנחנו בעד ה-bench mark (אנגלית: אמת מידה) של התקן האירופי".הדיון בוועדת הכלכלה נערך בנושא צמצום היבוא האישי לישראל, וזאת כפועל יוצא של אכיפת תקנה לפיה אסור לייבא מארה"ב כלי רכב שאינם עומדים בתקינה האירופית, אלא אם יוצרו באחת היצרניות שמקורן במדינות נפט"א (ארה"ב, מקסיקו, קנדה). ההחלטה על הצמצום עוררה זעם בקרב סוכני יבוא אישי, שטענו כי משרד התחבורה נכנע בכך ללחצי היבואנים המסורתיים, שלא ראו בעין יפה את התחרות האטרקטיבית שהוצבה להם לפתע.
טענתו המרכזית של משרד התחבורה בדיון, הייתה כי בישראל נהוגה התקינה האירופית בלבד, וכי אין מקום לריבוי תקינות. כפי שסיטרמן עצמו הסביר, "כל המערכות שלנו עובדות בתקן אירופי: כל מכוני הרישוי, כל המוסכים". במשרד גם הסבירו כי החריגים היחידים בנושא זה הם כלי רכב שיוצרו על-ידי אחת מיצרניות הרכב שמקורן בארה"ב - כמו ג'נרל מוטורס או קרייזלר - וזאת כחלק מהסכמי הסחר בין ישראל לארה"ב.
