שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    על פרץ קרני הגמא הגדול שליווה את מותו של ארתור סי קלארק
    מותו של סופר המדע הבדיוני הנודע ארתור סי קלארק לווה במופע זיקוקי דינור קוסמיים של קרני גמא, אותם פרצי אנרגיה מהם חשש
    לפני כשמונה שנים, בראיון לבי בי סי, הגדיר סופר המדע הבדיוני הנודע ארתור סי קלארק את ארבעת האיומים הגדולים ביותר על עתיד המין האנושי: "ההתחממות העולמית, זיהום הסביבה, פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ ופרץ של קרני גמא." ב-19 במארס 2008, הלך קלארק לעולמו לאחר שהשלים קצת יותר מ-90 הקפות סביב השמש.

     

    סופר המדע הבדיוני ארתור סי קלארק היה פיזיקאי, מתמטיקאי ומהנדס. הוא נודע ביכולתו לחזות התפתחויות טכנולוגיות כמו האינטרנט והטלפון הסלולרי ונחשב לאבי רעיון לווייני התקשורת. רצועת לווייני התקשורת הגאוסטציונריים, המקיפה את קו המשווה בחלל, קרויה על שמו רצועת קלארק. בין ספריו הידועים "קץ הילדות" ו"אודיסאה בחלל 2001″ שזכה לעיבוד קולנועי בידי סטנלי קובריק.

     

    עוד ב"הידען": הסתיימה הרכבתו של טלסקופ החלל הרשל

     

    היקום, במחווה מקרית (שכן קלארק דחה בתוקף כל הסבר מיסטי), שיגר בלילה שבו נפח הסופר את נשמתו את פרץ קרני הגמא החזק ביותר שנקלט אי-פעם. את הזוהר שליווה אותו אפשר היה לראות גם ללא טלסקופ. מזל שהאירוע התרחש במרחק של חצי יקום מכאן. לו היה מתרחש קרוב יותר היה עלול לגרום לאסון על פני כדור הארץ. כדברי קלארק באותו ראיון, "אני חושב שהתפרצות קרני גמא אולי השפיעה בעבר על האבולוציה, אם זה יקרה שוב, לא נוכל לעשות דבר."

     

    איום ההתחממות העולמית ידוע ומוכר, והמודעות לו הולכת וגוברת, אבל מהם בכלל פרצי קרני גמא? רוב פרצי הקרינה האלה מתרחשים כשכוכבים בעלי מסה

    גדולה מאוד מכלים את מלאי הדלק הגרעיני שלהם. כשנגמרים התהליכים הגרעיניים קורסות ליבות הכוכבים ויוצרות חורים שחורים או כוכבי נויטרונים. תוך כדי קריסה משתחרר פרץ עז של קרינת גמא באנרגיה עצומה וסילון של חלקיקים ניתז לחלל במהירות הקרובה למהירות האור. כשהסילון עובר דרך ענני חומר בין-כוכבי הוא מחמם את הגז לטמפרטורה של כמה אלפי מעלות. בטמפרטורות אלה הגז זוהר ואפשר לראות את הזוהר גם באור הנראה. את הבזק האור הזה היה אפשר לראות על פני כדור הארץ בליל ה-19 במארס, עם מותו של קלארק.

     

    לצפיה בתמונות של ההתפרצות באתר נאסא - לחצו כאן

     

    ההבזק נקלט לראשונה בלוויין Swift של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, והוא שבר את השיא עבור העצם המרוחק ביותר שנראה בעין בלתי מצוידת. "זה היה אדיר," אומר החוקר הראשי של הלוויין ניל גהרלס, "זה היה הרבה מעבר לכל פרץ של קרינת גמא שקלטנו עד היום." לאחר שסוויפט מיקם את הפיצוץ בקבוצת הכוכבים "רועה הדובים" הופנו אליו במהירות טלסקופים בכל רחבי העולם . על פי מדידות מדויקות של היסט תדירות האור נקבע שהאירוע שיצר את הפרץ התרחש במרחק של 7.5 מיליארדי שנות אור, כלומר לפני 7.5 מיליארד שנה, בתקופה שכדור הארץ עדיין לא נוצר. זהו מרחק של יותר ממחצית היקום הנראה. הבזק האור היה חזק פי 2.5 מיליון מכל סופר-נובה שאי פעם תועדה, כלומר זהו העצם הזוהר ביותר שנצפה על ידי בני אדם. המרחק העצום הוא שמנע כל נזק לכדור הארץ כתוצאה מן הקרינה העזה. פרץ דומה, לו היה מתרחש בקרבת כדור הארץ היה מגשים בהרסנותו את כל חששותיו של קלארק.

     

    עוד ב"הידען": הטירנוזאורוס רקס קרוב יותר לתרנגולת מלאליגטור

     

    עבודת ניתוח הנתונים רק החלה ולכן אין עדיין הסבר לעוצמתו של פרץ קרני הגמא. במאי הקרוב מתכננת נאס"א לשגר את טלסקופ החלל לקרני גמא בשטח רחב, GLAST, כדי לחקור סביבות אקזוטיות, כגון האזורים שבקרבת חורים שחורים וכוכבי נויטרונים מסיביים מאוד שמפיקים הספק עצום בצורת קרני גמא באנרגיה גבוהה. את הפרץ הזה איחר הלוויין החדש לחקור.

     

    פרץ הקרינה העז, שקיבל את הסימון GRB 080319B, היה אחד מארבע פרצי קרני גמא שהלוויין סוויפט איתר ב-19 במארס - מספר שיא ביום אחד. חברת צוות המחקר של הלוויין, ג'ודית רקוסין סיכמה ואמרה: "בדרך מקרה, נראה שמותו של ארתור סי קלארק הצית את היקום במופע של פרצי קרני גמא." פרידה הולמת לכל הדעות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ארתור סי קלארק. מחווה לזכרו
    צילום: Gettyimages Imagebank
    לאתר הידען
    מומלצים