שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מסעות הניצחון שלי
    הילד אנשל שרצקי שרד שני גטאות ושלושה מחנות בפולין. לאחר עלייתו ארצה, הפעם בשם אשר אוד, הוא חוזר לשם שוב ושוב במשלחות במסע עם תלמידי בית ספר וחיילי צה"ל. המראות הקשים מלוויים אותו, אבל עבורו אלו מסעות נצחון

    אני אשר אוד (אנשל שרצקי)

    אוד מוצל

    ניצול שואה

     

    ניצול גטו זדונסקה וולה

    ניצול גטו לודז'

    מחנה אושויץ בירקנאו

    מחנה מאוטהאוזן

    מחנה גונזקירכן

    מן התופת הנאצית הזאת ניצלתי

     

    הייתה לי הזכות להיות נוטר במשטרת הישובים העבריים, לשמור על ישובי הגליל העליון וללוות שיירות בטרם המדינה;

    הייתה לי הזכות להלחם בכל מלחמות ישראל ובהקמת המדינה; יש לי את הזכות והכבוד לתת עדות בבתי ספר, מחנות צבא וביד ושם. זה הניצחון שלי.

     

    זה למעלה מעשר שנים שאני משתתף במסעות לפולין, שלוש וארבע פעמים בשנה עם ילדי בתי ספר וקציני צבא. זה היה צריך להיות דבר שבשגרה, אולם האמינו לי, שבכל פעם זה כמו בפעם הראשונה. כאשר אני מגיע לעירי, זדונסקה וולה, אני עם משפחתי אימי אבי ושאר המשפחה. בכל פינה אני רואה את הדמויות מאז. אני נמצא במגרש התליות ורואה את האנשים התלויים, שומע את המהומה בזמן ביצוע התליות, הבכי והזעקות.

     


    העיירה זנודסקה וולה. מתוך ארכיון הצילומים של יד ושם 

     

    בכל פעם שאני נמצא בבית הקברות בזדונסקה וולה, אני רואה את אמא שלי ואת אחי הקטן ואת כל הקהל הקדוש שנשלח לחלמנו, לכבשנים - רואה אותם בפעם אחרונה. כאשר אני נמצא בבירקנאו, למרות דממת המוות השוררת שם, אני שומע צעקות, רעש, מהומה, ולנגד עיני מתרוצצים אלפי אנשים - כמו אז.  

     

    מצד אחד, אלו החוויות שלי במסע. ואולם, כל רגע שאני עם הילדים או החיילים אני חווה חוויית ניצחון. בצעידתנו יחד על האדמה רוויית הדם של המשפחות שלנו, זה חודר לתוכנו והופך אותנו למשפחה אחת אוהבת ומלוכדת.

     

    אבל אני חייב לציין שבכל משלחת יש לי נקודות שבירה. באחד המסעות אושפזתי בבית-חולים בוורשה; באחרת חזרתי מוורשה מהמטוס ישר לבית החולים הדסה בירושלים. אך אמשיך לתת ולחוות כל עוד יהיה לי הכוח. 

     


    בירקנאו סלקציה. מתוך ארכיון הצילומים של יד ושם 

     

    ברצוני לציין חוויה של המשלחת ושלי, במיוחד חברי המשלחת בבית הקברות בוורשה. אחד הקצינים נקע את הרגל ואני לקחתי אותו כדי לשבת בבית קפה. בהגיעי לשער נכנסה מכונית לוויות שעליה צלב גדול. נגשתי לראות מה עושה מכונית עם צלב בבית קברות יהודי, והתברר שהמכונית הביאה יהודי שנפטר. ליד הארון ישבה אישה. שאלתי אותה אם היא אישתו והיא ענתה שהיא המטפלת שלו. שאלתי אם יש למנוח משפחה והיא ענתה שלא.

     

    פניתי מיד לתת-אלוף נועם טיבון, ראש המשלחת, ואמרתי לו שיש כאן הזדמנות לעשות מצווה - והוא נענה מיד. בהספד אמר הרב הראשי של פולין שהאיש כנראה היה יהודי יקר, אם הוא זכה ללוויה שמשתתפים בה קציני צה"ל במדים. בשבילי זו הייתה התרגשות גדולה.

     

    המסע לפולין אינו טיול; למסע לפולין יש תפקיד. עלינו ללמוד ולדעת מהי מדינת ישראל עבורינו,

    מדוע קרה מה שקרה, מניין השנאה התהומית לעם היהודי? זה בא קודם כל כי לעם היהודי לא הייתה מולדת. הדור שלי – של ניצולי השואה - הגיע למדינת ישראל שבור, כואב ומדוכא. אך היה לנו הכוח לבנות את מדינת ישראל לתפארת. ידענו מה זה כאשר אין מולדת, ולמדנו על בשרנו לדעת כמה חשובה היא לנו המולדת.

     

    ולכן חובה עליכם, מפקדי צה"ל וילדי בתי הספר, לשמור לנו על הארץ היקרה והאהובה. המסע הזה לפולין בודאי העמיק והעשיר את ההקרה ב"לזכור ולא לשכוח".

     

    מי יתן ותזכו אתם לראות את ארץ ישראל האהובה משגשגת ופורחת, למענכם ובזכותכם עם הדורות הבאים אחריכם. אני משוכנע שמסע זה גרם לכם להעניק אהבה רבה יותר למשפחותיכם, לחבריכם ולמדינת ישראל, אשר בזכותכם ולמענכם היא קיימת.

     


    אשר אוד במסע נצחון 

     

    כשאני צועד במסלול הגבורה בוורשה עם ילדי בתי ספר אני אומר להם: "אנחנו מנציחים כאן את זכרם של הגיבורים שנפלו, ושל הקדושים שהושמדו, ומכריזים בזה 'עם ישראל חי'. וזה הניצחון שלי. לצעוד איתכם, מפקדי צה"ל, עם ספר תורה ודגלי ישראל, להכנס בשער בירקנאו ששם הוכנסתי לפני 62 שנים ילד מפוחד, מדוכא נפשית ופיזית , בודד, ללא קרוב משפחה, מוּבל אל הבלתי ידוע.

     

    את ההרגשה שלי כיום אינני מסוגל לתאר לכם. בשבילי אין נצחון יותר גדול וזה משהו אלוהי. ועל זה בחלום הוורוד ביותר לא הייתי חולם. ועל כך אני מודה לאלוהים ולכם. אתם שחלקכם צאצאי ניצולי שואה. אתם הניצחון של עם ישראל.

    עם ישראל חי".


     

    אשר אוד פעיל בסניף הירושלמי של עמותת "יש" (ילדים ויתומים ניצולי שואה בישראל). העמותה פועלת כדי להשיג זכויות ופיצוי הולם לילדים ניצולי שואה, בגין יתמותם, עושק ילדותם במחנות בתקופת השואה, והפגיעה הפיזית והנפשית שחוו. בהיותם ילדים אז, לא יוצגו על ידי הגורמים אשר ניהלו את המשא ומתן לפיצויים עם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. העמותה נאבקת על מנת שכל אלו ששרדו את השואה יזכו בתנאים כלכליים הוגנים וחיים של כבוד למשך שארית חייהם. היא פועלת כדי להבטיח שהפיקוח על כל הגופים המטפלים בניצולי השואה יהיה בידי הניצולים עצמם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אשר (אנשל) במשלחת בפולין
    זה הניצחון שלנו. אשר וידיד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים