שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דוס האינטרנט
    דור האינטרנט הביא אלינו גם את דוס האינטרנט, שלא תמיד מוצא את מקומו בדיון הציבורי. הוא מגדף, שטחי ובטוח שיש לו מונופול על ערוצי היהדות. אסף וול מאפיין את התופעה ותומך בגדולי הדור שאסרו על מאמיניהם לגלוש

    טוב עשו אלו מהרבנים שאסרו על צאן מרעיתם לגלוש באינטרנט. טרם ירדתי לעומק הנימוקים שהביאו אותם להחלטתם, אך עבורי סיבת האיסור ברורה מאין כמוהו: רבים מאנשיהם פשוט עושים בושות. מדובר בכאלו שאינם יודעים כיצד להתנהג בפומבי. השפה הנמוכה, הגידופים והטיעונים השטחיים בטוקבקים – כל אלו מרכיבים חלון ראווה בעייתי מאוד למגזר המכנה עצמו "ירא שמיים". ציבור זה, המתהדר בענווה ובמוסריות בסטנדרט גבוה, מתגלה פעמים לא מעטות בתגובותיו כלא יותר מ"חייתו יער".

     

    רבות תהיתי על הסיבות לכך. לאחרונה עלו על דעתי מספר גורמים לתופעה. הדבר התרחש עת רפרפתי בין התגובות שטענו כי הטקסטים התנ"כיים-ארוטיים של "שיר השירים" הם אלגוריה משמימה ליחסי הקב"ה עם כנסת ישראל(??!!). כך עלה בידי לזקק תובנה עיקרית ומספר הגיגי משנה לשאלה: מדוע מקלדותיהם של תלמידי חכמים מפיקות לעתים קרובות מדי גבבות במקום תגובות.

     

    הגורם המרכזי בעניין זה לדעתי היא הכותרת הפרובוקטיבית הניתנת לערוץ המושך את עיקר האש: "יהדות". עבור מרבית גולשי המגזר המדובר קיימת רק יהדות אחת, אותה יהדות כפי שהיא נתפסת ונלמדת במקום שבו נולדו והתחנכו. לדידם, בכל הקשור להבנת היהדות אין עוד מלבדם. אך לפתע, עם המצאת האינטרנט והתגברות הבטלה המביאה לידי שעמום, נחשפו גם הם לדעות אחרות. דעות אחרות!!! הרחמן יצילנו. למשל, יש מי שסובר כי "שיר השירים" הוא שיר ארוטי. יש מי שסובר כי רבקה לא היתה בת שלוש כשהובאה אל יצחק כפי שמפרש רש"י. יש מי שסובר (בפעם המיליון) שדוד אכן חטא בפרשת בת שבע, ותאמינו לי (ולו) הוא חטא שם כמו שצריך. איך ניתן בכלל לסבול רעיונות שכאלו?

     

    כי יש להם מונופול. ואם הכותרת בראש העמוד היא "יהדות", הרי הם רואים עצמם מייד בעלי בית מטעם עצמם ו/או מטעם ריבונו של עולם. ודאי שלא כאורחים באכסניה שיש להקפיד בה על כללי נימוס בסיסיים. לכן הם מסוגלים לכנות מומחה בעל שם בתואר "בור" ולגעור בכותבת בשל לבושה הלא צנוע לטעמם, כאילו היא מתארחת אצלם ולא להפך.

     

    סעיף נוסף המעלה את חמת המגיבים הוא ההתייחסות לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. למשל, במידה שגדולי הדור ציוו על דבר מסוים, ודאי שכך הדבר וכלל אין להרהר אחריו. להיגיון אין כל תפקיד במשחק. גישה זו תקפה אולי בתרבות המקובלת בחצרותיהם, אך לא בקרב הציבור הרחב, וכאן מגיע הקונפליקט.

     

    אם כך, מגיבים יקרים, שומרי אמוני ישראל, הנה כמה כללים מועילים לפני שתשגרו את התגובה הבאה. לפני שאתם מגיבים, חישבו. נכון, זה לא קל, אבל זה יעשה קצת סדר במילים. נסו גם לספור את כל בני יעקב (כולל דינה), פעולה זו תקרר אתכם מעט לפני שתגיבו. בנוסף, התאמצו ככל שניתן להימנע משגיאות כתיב, למרות מורכבותה היחסית של לשון הקודש. לידיעתכם, סימני הפיסוק נמצאים בדרך כלל בחלקה התחתון - ימני של המקלדת. ולא פחות חשוב, למדו כיצד לבנות טיעון. לצורך העניין "אידיוט" היא מסקנה שאני נוטה לכבד, אך השתדלו לצרף גם את ההנחות שהובילו אתכם אליה. אה, כמעט שכחתי, למרות ש'השכלה' היא מילה מגונה עבורכם, עשו הכל כדי לרכוש אותה. אצל הרמב"ם זה עבד. לסיכום, נסו ללמוד, אפילו בצורה בסיסית, כיצד מתנהג בן תרבות בדיון ציבורי.

     

    כל עוד אין בידיכם הכלים להשתתף בדיון שכזה כנדרש, הרי שנמצאתם מחללים שם שמיים ברבים. לכן, אנא שמעו בקול הרבנים וסלקו את האינטרנט ממעונותיכם. הרי שבמידה וגדולי הדור ציוו על דבר מסוים, ודאי שכך הדבר וכלל אין להרהר אחריו.

     

    חוצמזה

    עצם מתן גזר הדין לבניזרי בעיצומו של חג המימונה, מעיד יותר מכל כי מדובר ברדיפה עדתית גרידא.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים