בעלי חוות בודדים יוצאים למאבק
קק"ל והסוכנות היהודית ביקשו מבעלי חוות בודדים לשמור על קרקעות מפני פולשים, אולם הם חשופים דווקא לאיומי הרשויות ולהליכי הריסה ופינוי מהאדמות. אתמול הפגינו עשרות בעלי חוות בודדים מול בית ראש הממשלה
עשרות בעלי חוות בודדים הפגינו אתמול מול בית ראש הממשלה כדי להעלות את המודעות לבעיותיהם לסדר היום הציבורי. מתברר שחששם העיקרי של החוואים אינו רק מכת הגניבות שפרשת שי דרומי (שירה והרג גנב שהסתנן לשטחו) חשפה לציבור הישראלי. דווקא הרשויות הן אלה שמאיימות עליהם, באמצעות פינוי חוות והריסת מבנים.
החוואים מעוניינים למצוא פתרון ראוי לנושא החוות ומוחים נגד ההתנהלות ההפכפכה של גורמים בממשלה בעניינם. החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז להוציא צווי הריסה ופינוי לכמה חוות בודדים, ובהן החווה של אמיר דרומי ליד כפר אוריה, היתה אחת העילות לפתיחה במאבק. החוואים נאבקים גם בכוונה להוציא צווי פינוי לחלק מחוות דרך היין שברמת הנגב, באמצעות העמותה להתיישבות יחידים.
"אין מדיניות אחידה בנוגע לחוות הבודדים בישראל. כל פקיד עושה כרצונו", אומר משה הר שמש, ראש העמותה ובעל חווה לגידול בקר באזור יער להב. "התיישבות הבודדים קיימת זמן רב אבל מעולם לא טופלה כראוי, אף ששלוש החלטות ממשלה מהשנים האחרונות קראו להסדיר את הנושא".
משקיעים זמן ומשאבים
בשנים האחרונות גדל מספר חוות הבודדים לכמאה חוות הפזורות ברחבי הארץ - כ־60 בנגב, 30 בגליל ועוד כעשר חוות בהרי יהודה. שטח החוות נע בין 500 דונם ל־3,000 ואף 4,000 דונם, בהתאם לצורכי החווה: חוות לגידול בקר וצאן דורשות שטחי מרעה גדולים וחוות העוסקות בכרמים ובתיירות מחזיקות בשטחים קטנים יותר. סך כל שטחי החוות בארץ מוערך ב־100 אלף דונם, וכולן מנוהלות על ידי מינהל מקרקעי ישראל. הגורמים המיישבים - קק"ל, המועצות האזוריות, משרד החקלאות והסוכנות היהודית - איתרו קרקעות פנויות וביקשו מהחוואים להתיישב במקום ולשמור עליהן מפני פולשים. הגורמים הבטיחו כי הכל חוקי וכי עם הזמן יקודם גם ההליך הביורוקרטי. עם זאת, בחלוף הזמן גילו החוואים שהם משקיעים זמן ומשאבים בהליכים בין רשויות התכנון.
מדיניות הפכפכה
רק כ־10% מהחוות מוגדרות כיום כחוקיות. הבעיה המרכזית, לדברי הר שמש, היא שאין גוף אחד המרכז את נושא החוות. "קיים פער עצום בין המדיניות המוצהרת של הממשלה לבין מה שקורה בשטח בחוות. מרבית החוואים אינם בנויים להתעסקות עם הנושא הביורוקרטי, לכן גם התאגדנו", אומר הר שמש.
דוגמה למדיניות ההפכפכה של הממשלה הוצגה במאי 2006, כאשר אושרה הקמתן של 25 חוות בדרך היין ומנגד נדחתה תוכנית להסדרתן של 20 חוות ותיקות בנפת באר שבע. כשנה לאחר מכן החלו החוואים לטפח תקוות חדשות, כשהחלטת ממשלה מיולי 2007 קבעה כי יש להקים ועדת מנכ"לים בין־משרדית שתבחן את מעמדן של חוות היחידים בנגב ובגליל. לדברי הר שמש, הוועדה נפגשה רק פעם אחת מאז, ובמקביל החליט מזוז לטפל דווקא בחוות דרך היין, הנחשבות למסודרות יותר מבין החוות.
עד היום אין תוכנית כוללת הנותנת לחוות הבודדים תוקף משפטי מלא. "אנחנו לא מבקשים שימציאו חוקים חדשים עבור החוות", מסביר הר שמש. "הדרישה שלנו היא להשוות את המעמד שלנו למושב רגיל, כלומר הסדר לנחלה של שני דונם ומשק חקלאי".
