שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מהם מפעילים סלולריים וירטואליים?

    אם השם MVNO לא אומר לכם כלום, אין לכם מה להתבייש. זהו הקיצור האנגלי ל-"מפעיל סלולרי וירטואלי" חברת סלולר שקונה בסיטונאות זמן אוויר מהמפעיל האמיתי. איך זה עובד ולמה אנחנו בישראל עוד לא נהנים משירותים כאלה?

    שלשום (א') הגישו ח"כ כחלון וח"כ ברוורמן, הצעת חוק פרטית אשר אמורה לקדם את התחרות בשוק הסלולר באמצעות מפעילים סלולריים וירטואליים (MVNO). פירוש MVNO הוא ספק שירותי סלולר שאינו בעל תשתית פיזית, שלא כמו פלאפון, סלקום או orange המחזיקות רשת אנטנות משלהן. המפעיל הסלולרי הווירטואלי רוכש כמות סיטונאית של דקות זמן אויר מהמפעיל האמיתי, ומוכר אותן לצרכנים.

     

    המפעיל החדש משווק את הדקות בשם המותג שלו ובערוצי הפצה ייחודיים, וכך נוצר מפעיל נוסף שיכול להיכנס לשוק תוך פרק זמן קצר ללא צורך בתשתית - מה שאמור להביא להוזלת המחירים לצרכן.

     

    לפני קצת יותר משנה אמר מנכ"ל הוט דוד קמיניץ, כי תוך שנה מרגע מתן אישור להפעלת MVNO, החברה תהיה מסוגלת לספק את השירות לצרכן, וכי מחירי השיחות הסלולריות יוזלו בכ-30%. בקשתה של הוט, יחד עם בקשות של חברות נוספות להתחיל לפעול כמפעילים וירטואליים, מונחות עדיין על שולחנו של שר התקשורת, אך עדיין לא התקבלה החלטה משמעותית בנושא.

     

    לכאורה, חייהם של המפעילים הווירטואליים קלים: הם אינם צריכים להשקיע ברכישת תדרי שידור, הקמת תשתיות יקרות, ואין להם עלויות תחזוקה שוטפות של התשתית. אך מסתבר כי קיימות להם הוצאות שוטפות מרובות. עליהם לשלם בעבור חבילות זמן האוויר, אותן הם רוכשים בסיטונאות מספק הסלולר ויש להם עלויות שיווק גבוהות.

     

    וועדת גרונאו: תומכת

    ועדת גרונאו, הוועדה האחרונה שבדקה והמליצה המלצות לגבי עתידו של שוק התקשורת, המליצה לשר התקשורת ולמדינת ישראל

    להוסיף "נדבך סיטונאי" בשוק התקשורת בכלל ובמגזר הנייד בפרט. "רעיון זה (MVNO), אינו חדש: הוא כבר עלה בוועדת קרול, הוא אומץ בהחלטת הממשלה ביחס למפעיל וירטואלי במגזר הנייד" נכבת בדו"ח. למרות הקביעה של הוועדה עדיין לומדים את הדברים במשרד התקשורת, ויכול מאוד להיות שעד שבמשרד יסיימו ללמוד את מסקנות הוועדה, מצב השוק הסלולרי ויחסי הגומלין בתוכו יהיו שונים בתכלית ממצב הפתיחה שעליו מדבר גרונאו.

     

    תאריך היעד לביצוע החלטת הממשלה להענקת הרישיונות למפעילים וירטואליים חלף בסוף שנת 2007. עוד במהלך חודש פברואר השנה העלה את הנושא חבר הכנסת, גלעד ארדן, בוועדת הכלכלה של הכנסת, וטען שניתן היה לקדם מפעילים וירטואלים כבר מזמן, דבר שירחיב את התחרות ויוריד את המחירים. תגובת נציג משרד התקשורת, ד"ר אסף כהן שנכח בדיון, הייתה כי הנושא נמצא בבחינת משרד התקשורת, אולם לא הסכים לומר מתי אמורה להסתיים בחינה זו.

     

    באירופה זה להיט

    לפני כמעט 10 שנים בשנת 1999, חברת Virgin האנגלית המציאה את שיטת התפעול הקרויה MVNO. ההצלחה המסחררת של החברה גרמה לשוק התקשורת העולמי לאמץ בחום את שיטת המפעיל הווירטואלי, ובעולם קיימים כבר מעל ל-250 מפעילים וירטואליים.

     

    אך למרות קצב הצמיחה הגבוה ועל אף סיפורי ההצלחה בתחום קיימים גם לא מעט כישלונות. בתחילת חודש אפריל מפעיל וירטואלי בשם סונופיה בארצות הברית הפסיק את פעולתו והותיר לקוחות מאוכזבים מאחוריו. מסתבר שהנוסחה להצלחה בתחום אינה אחידה ופשוטה. במקומות שחברות מסוימות הצליחו - אחרות כשלו.

     

    אם בעבר, המפעיל הווירטואלי קנה "בנק דקות" של זמן אוויר מהמפעיל ה"אמיתי", וכולם היו מרוצים, כיום המצב השתנה. אומנם, ה-MVNO ימשיך להשתמש באנטנות חברות הסלולר, אבל לא ישתמש בתשתית העברת הקול ולא ירכוש בנק דקות. במקום זאת הוא ירכוש חלק מתשתית הרשת בתור תשתית מרכזית להעברת שיחות, מה שנקרא VOB.

     

    כיום ניתן למצוא בארה"ב ספקי VOB המאפשרות ללקוחותיהם לדבר ללא הגבלה בעלות של 50 דולר בלבד לחודש, לכל היעדים. מהלכים אלה הם הצעד הבא המתבקש של עולם הספקים הוירטואליים. אך בעוד שהעולם מתקדם, אנחנו, הציבור בישראל, עוד לא נהנים ממפעילים וירטואליים שמתחרים אף הם על ליבנו ועל כיסנו.

     

    יש לזרז החלטות

    בכדי שהציבור בישראל יוכל ליהנות מתקשורת מודרנית וחדישה, משרד התקשורת צריך לקבל החלטות בקצב מהיר יותר. במצב הנוכחי, משרד התקשורת שוקל עדיין אם יש צורך להשיק את הטכנולוגיה של האתמול, מה שגורם לפער בין שוק התקשורת הישראלי ובין קדמת הטכנולוגיה. אימוץ מהיר ומיידי של המלצות של מומחי התחום וועדת גרונאו - הוא צו השעה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים