שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ריב אחים: למלא הצוואה ולתרום הגופה למדע?
    ציפורה כרמלי הורתה לפני מותה לתרום את גופתה למדע. ביום ראשון היא הלכה לעולמה ובתה רצתה למלא אחרי רצונה. אחיה מסרב ודורש להתעלם מבקשת האם ולקבור אותה לצד אביו: "ואם חייל מורה ערב קרב לזרוק את גופתו לכלבים?". בינתיים אף צד לא פנה לבית-משפט - והגופה ממתינה בחדר הקירור

    ברגעים בהם אחד ההורים הולך לעולמו נוטים בדרך כלל בני המשפחה להתאחד, על מנת להעניק למנוח כבוד אחרון. אבל במקרים נדירים מתרחש בדיוק ההפך. ביום ראשון האחרון הלכה לעולמה הקשישה ציפורה כרמלי בגיל 79, אבל מאז גופתה מונחת בחדר קירור בבית אבות בנתניה. הסיבה: בתה דורשת למלא את צוואת האם ולתרום את גופתה למדע ואילו הבן מבקש לקבור אותה לצד אביו.

     

    בחודש ספטמבר של השנה שעברה חתמה כרמלי, בנוכחות שני רופאים על טופס "הקדשת גופה לצרכי מדע ומחקר" לאוניברסיטת תל-אביב. הבעיה היא שעל החתימה הזו לא ידע מעולם בנה, שהתרחק ממנה בשנה האחרונה.

     

    למרות זאת, כאשר שמע על מותה של אימו הוא הגיע לבית האבות ביחד עם הממונה על הרווחה בקרית גת חיים שלום ורכב של ה"חברה קדישא", כדי להביאה לקבורה. "הופתעתי לגלות כי לא מאפשרים לי לקבור את גופת אמי בחלקה שרכשה כבר לפני 20 שנה כאשר אבי נפטר", סיפר הבן, "מי שרוכש חלקת קבר מתכוון גם להיקבר בה. הראו לי את הצוואה עליה חתמה, אבל לדעתי הדבר נעשה בהסתר מבלי ליידע אותי או אח אחר נוסף". 


    דורשת למלא את רצון האם. ציפורה כרמלי ובתה

     

    עו"ד סיגלית ישעיהו המייצגת את האחות בפרשה טוענת כי האח פועל בניגוד לחוק: "האח לא היה בקשר עם האם בשנה האחרונה ומשנפטרה התעורר לעשות בלאגן ולעכב את הגופה למדע כפי שציוותה האם בצוואה חוקית. כרגע הוא ורבנים מעכבים את הגופה ועוברים על החוק וגם מפעילים לחץ בלתי פוסק על כל הנוגעים בדבר".

     

    לדבריה, ההחלטה לתרום את הגופה למדע, נבעה ממניעים אידיאולוגיים: "הצוואה חוקית ונחתמה כשהאם הייתה בדעה צלולה כששני רופאים עדים לכך. זו היתה השקפת עולמה החילונית וכל עיכוב של העברת הגופה למדע על פי רצון האם זו עבירה חוקית חמורה ועוול לרצון המת. זו מדינת חוק ולא מדינת הלכה".

     

    הבן מסביר כי ההחלטה נבעה דווקא מעברה הקשה של אימו: "לא מדובר בסכסוך ביני לבין אחותי. אני לא חפץ בירושה ולא בשום דבר חומרי אחר. אני מתעקש על כך שאמי תובא לקבורה. אמי היא ניצולת שואה ואסור לקבל את צוואתה כיוון שניצולי שואה סבורים שאם לבני משפחתם מקום קבורה כי נספו בשואה אז גם הם מוכנים לוותר".

     

    "זהו מחול שדים שלא ברור לי מהיכן הוא צץ. מה חרדת הקודש הזו למלא אחר צוואת אמי? אם חייל אומר לפני היציאה לקרב תזרקו את גופתי לכלבים אחרי מותי, אז מישהו בכלל מקשיב לו?".

     

    עמדתו של הבן זוכה גם לתמיכת רב העיר קרית-גת,

     משה הבלין ושל מרכז המחלקה המשפטית בזק"א, מיכאל וטויין. "כל המטרה היא כבוד המת", מסביר מיכאל גוטויין, "השאר לא מעניין אותנו. יש המון צוואות בהן אנו לא מתערבים כאשר יש הסכמה במשפחה. פה מדובר בבן בכור שאינו מסכים לצוואה ובשל כך אנחנו מתערבים".

     

    כעת שני הצדדים מתבצרים בעמדתם, אך אף אחד מבין האחים לא פונה בשלב הזה לבית המשפט. באוניברסיטת תל-אביב הבהירו במסמך שנכתב בעקבות הפרשה כי "בכל מקרה שקיימים חילוקי דעות בתוך המשפחה, באשר למימוש רצון הנפטרת, אין אנו נוהגים להתערב וממתינים להחלטת המשפחה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים