בדייט רביעי, הוא סיפר לי שיש לו חנות סקס
היה מקסים והתנהג אלי יפה. התקשורת בינינו היתה טובה, הוא פרגן לי, הקשיב לי והבין אותי. הוא גם לא שיחק משחקים, תמיד התקשר או סימס, וזה נתן לי ביטחון. אז מה אם הוא לא רופא
ביום שישי שעבר ישבתי עם שתי חברותיי בבית הקפה השכונתי לברנץ'. בעודנו סועדות ומדברות סטייל בנות "סקס והעיר הגדולה", ראינו שבשולחן לידנו יושבים שני בחורים שנראו פחות או יותר בגילנו. מיד התחלנו בספקולציות הקבועות שלנו בסגנון "מה היית עושה אם אחד כזה היה מופיע לך לדייט".
על בחור אחד הדעות בינינו היו חלוקות. לגבי הבחור השני, היינו תמימות דעים שרוב הסיכויים שהיינו מתאכזבות לראות אותו.
בעוד אנחנו עסוקות בדיון סוער על איך אנחנו שופטות מישהו על סמך מראה בלבד, ושזה מתאים לגילים צעירים יותר, הבחנתי בזווית העין באדם שנמצא מחוץ לבית הקפה על המדרכה, עומד ומפרפר. הוא חטף איזשהו התקף, כנראה, שגרם לו לפרכס עד שנפל ונשכב על המדרכה.
חלק מיושבי בית הקפה לא עשו כלום, חלק התקשרו לאמבולנס. אבל הבחור שממנו לא התלהבנו רץ מיד לאותו אדם והתחיל לבדוק לו דופק, לנגב לו את הקצף שיצא מפיו, ופשוט – לעזור לו. לאחר שהסתיים ההתקף, הבחור הגיש לו מים, חייג בעבורו ממכשיר הסלולרי ונתן לו לדבר.
האמבולנס הגיע כעבור חצי שעה, וכל אותו הזמן הבחור לא מש מאותו אדם ובדק אותו כל הזמן. הוא עזר להכניס אותו לאמבולנס, ורק לאחר שהם נסעו חזר לשבת בבית הקפה.
חברותיי ואני צפינו באותו בחור, משתאות ונדהמות. מיד החלטנו שהוא רופא, או לפחות עוסק בתחום הרפואה, וכבר לא חשבנו עליו את אותם הדברים שחשבנו רק חצי שעה לפני. פתאום התלהבנו ממנו וקבענו פה אחד שהיינו מאוד שמחות אם אחד כזה היה מופיע לנו לדייט.
חזרתי הביתה, וכמו קארי ברדשאו שאלתי את עצמי: "למה המקצוע של האדם כל כך חשוב לנו עד כדי כך שזה יכול לשנות את כל הדעה שלנו עליו?"
לשפוט אנשים באופן כללי זה דבר מוטעה בעליל. לשפוט אנשים מבלי להכיר אותם זה עוד יותר חמור. אבל רובנו, ואני ביניהם, שבויים בסטיגמות רווחות ונוטים להתרשם מאנשים שאנחנו פוגשים על סמך נתונים יבשים בלבד ולא על סמך היכרות אישית.
עיסוקו של אדם מלמד אותנו דברים עליו, על אופיו, על אורח חייו ועל עולמו באופן כללי. אדם שעוסק ברפואה משלימה, למשל, מן הסתם חייב להיות רוחני ולהאמין בכל הקטע של האנרגיות, הצ'אקרות והקארמות. לא כל אחד מתחבר לטרנד החדש הזה של הרוחניות.
הא"ב של כל מערכת יחסים, אם רומנטית ואם לאו, הוא תקשורת, על כך אין עוררין. הנחת היסוד שלנו אומרת שרצוי להכיר אנשים מאותו הרקע ומאותו המעמד שלנו, כדי שנתקשר היטב ונבין זה את זה. אנשים שבאים מעולמות שונים לגמרי יכולים אולי למצוא שפה משותפת. השאלה היא אם זה מתקיים לאורך זמן. השקפת עולם והתאמה אינטלקטואלית בין אנשים חשובות מאוד, בעיקר אם הכיוון הוא חיים משותפים שאחר כך מובילים להקמת משפחה ולחינוך הילדים.
מיהו האדם שמולי, לאו דווקא מה הוא עושה למחייתו
עיסוק משקף גם מעמד, יוקרה ומצב כלכלי, ואין להקל ראש בדברים האלה. מקצועות כמו רופא, טייס, עורך דין, מהנדס , רואה חשבון וכיוצא באלה נהנים מיוקרה אוניברסלית, וברור לכולנו שהעוסקים בזה הם אנשים חכמים מאוד, מוכשרים - ומרוויחים יפה. אבל העובדה שמקצוע מסוים נחשב מכובד יותר, יוקרתי יותר או רווחי יותר לא אומרת שהוא בהכרח גם אדם טוב יותר, והרי זה בעצם מה שמשנה, לא? מיהו האדם שניצב מולי, ולאו דווקא מה הוא עושה למחייתו.
אני יכולה להכיר עורך דין חכם ומצליח שיהיה חלקלק, מניפולטיבי, תחמן ואגואיסט. עם תכונות אופי כאלה לא ארצה להיות איתו. מצד שני, אני יכולה להכיר נהג מונית פשוט שבחר להעביר את ימיו (ואולי גם לילותיו) מאחורי ההגה ולא ללמוד או להתפתח מבחינה מקצועית, אבל הוא מבין, אכפתי וקשוב. האם זה לא יותר חשוב? ברור שכן.
לפני כמה חודשים יצאתי לדייט עם בחור שהכרתי באתר היכרויות. בכרטיס שלו לא היה מצוין העיסוק שלו (היה כתוב "אחר"). כשדיברנו בטלפון השיחה זרמה, ומאוד נהניתי ממנה. הרגשתי שאנחנו ממש משדרים על אותו גל וקבענו להיפגש. הפגישה היתה מוצלחת מאוד. ישבנו שלוש שעות ואני הרגשתי נוח, התנהגתי בטבעיות וממש נהניתי. בסוף הפגישה כבר הרגשתי שהוא עושה לי את זה והיה לי ברור שיהיה לזה המשך. באותו לילה הוא שלח לי SMS, ולמחרת בבוקר כבר התקשר. השיחות המשיכו לזרום ונפגשנו שוב. הבחור היה מקסים והתנהג אלי יפה. התקשורת בינינו היתה טובה, הוא פרגן לי, הקשיב לי והבין אותי. הוא גם לא שיחק משחקים, תמיד התקשר, לא סינן אותי, שלח לי הודעות, וזה נתן לי הרבה ביטחון.
מבחינת העבודה שלו ידעתי כבר שהוא מוכר בחנות, אבל לא ידעתי בדיוק מה. זה גם לא ממש שינה לי כי הוא היה בחור רגיש ומקסים. בפגישה הרביעית ביקשתי ממנו שיגיד לי באיזו חנות הוא עובד. פתאום הוא עטה ארשת פנים רצינית והסביר לי שעד עתה לא פירט יותר מדי בעניין עיסוקו, כי רצה שאכיר אותו ולא אשפוט אותו לפי העיסוק שלו. הסברתי לו שמה שחשוב לי זה שטוב לי איתו ושאני מרגישה נוח בחברתו. אני לא מחפשת בהכרח מישהו משכיל. מצדי שיהיה נהג משאית, מוכר בפיצוציה או בונה גדרות.
ואז הוא סיפר לי שיש לו חנות סקס. האמת היא שהייתי בהלם. ושלא תבינו לא נכון, אין לי שום בעיה עם סקס או עם זוגות שמשתמשים באביזרי מין או צופים בסרטים כחולים. זה אפילו רצוי לצורך הגיוון והריגוש. אבל בכל זאת מדובר בעיסוק לא שגרתי שמעולם לא היה בתודעה שלי כשחשבתי על המקצוע או העיסוק של בן זוגי העתידי.
למרות הגילוי המסעיר דעתי לא השתנתה עליו. מבחינתי הוא נשאר אותו הבחור שהכרתי ושהיה לי נחמד איתו. ההיכרות איתו הוכיחה לי את מה שכבר התחלתי להבין לאט לאט עם הזמן והניסיון - כל עבודה מכבדת את בעליה, ואל לנו לשפוט אדם רק לפי המקצוע שבו הוא בחר לעסוק.
לפעמים החיים מובילים אותנו למקומות שונים ממה שאולי תכננו להיות בהם, לפעמים אנחנו לא הולכים בתלם אלא סוטים מהמסלול הנורמטיבי של "צבא-לימודים-עבודה-חתונה-ילדים". זה לא הופך אותנו לאנשים פחות טובים או פחות מוצלחים. לכן רצוי, לפני שחורצים את הדין על מישהו, לנסות להכיר אותו, לדבר איתו, ללמוד על העולם שלו. אנחנו יכולים להיות מופתעים עד כמה הפער בין הדברים שאנחנו חושבים או מאמינים בהם לבין המציאות בשטח הוא עצום.
היה ברור שיהיה לזה המשך
צילום: index open
מומלצים
