שתף קטע נבחר

צילום: גבי מנשה

התחת של צביקה

"שרף הראה שפרט לגרנט, גם לו יש אחד משלו, אבל מכבי ניצחה בזכות העומק האדיר והמסורת. דרק שארפ היה הגיבור מעל כולם". מוטי דניאל על העפלת מכבי ת"א לגמר הגדול

כדורסל משחקים 40 דקות. במכבי תל אביב יודעים את זה כבר שנים, אנשי סיינה קיבלו שיעור בנושא בחצי הגמר במדריד. אפשר להגיד שזה מזל, ובשבוע שכולם מדברים על התחת של אברם, צביקה שרף מראה שיש לו אחד משלו. אבל מעבר למזל, שני דברים עיקריים ניצחו למכבי את המשחק ושלחו אותה לגמר ביום א'. הראשון זה העומק האדיר של הסגל שלה, השני זו המסורת האדירה של המועדון בצהוב.

 

 

זה נראה הכי גמור שאפשר, כשצביקה שרף זרק מהר מאוד לפח את תכנית המשחק שלו ובצעד שגבל בפאניקה שלח לפארקט את כל מי שרק יכל. לאט לאט מכבי נגסה בפער בן 18 הנקודות שפתחו האיטלקים, עם לא מעט עזרה מהירוקים ומאמנם הירוק לא פחות.


דרק שארפ חוגג במדריד. גיבור הנצחון של מכבי ת"א (צילום: AP)

 

השחקן האחרון שעלה לפארקט, דרק שארפ, הוא גם גיבור הניצחון מבחינתי.

 שארפ קלע נקודות ראשונות הערב במינוס 16, ושיחק עם שקט מדהים ובטחון שיכול להיות רק לשחקן שעל החגורה שלו חרוטים כמה גביעי אירופה. הוא זה שפתח את הדלת לפיינל פור ובזכותו שחקנים נוספים, כמו גארסיה, מוריס וביינום קיבלו את ההזדמנות לתרום לניצחון.

 

מכבי הגיעה למדריד 15 דקות מאוחר, אבל למזלה לא מאוחר מדי. פתיחת המשחק היתה הכי מבולבלת ונוראית שאפשר היה לדמיין. ההחלטה האסטרטגית לעלות עם ניקולה וויצ'יץ' הייתה נכונה, אך היה לה מחיר בדמות פיגור דו ספרתי, כיוון שניקולה לא הצליח לעמוד בקצב והוסיף טעות על שגיאה. אבל, להשקעה הזאת היה דיבדנד ברבע השלישי כשהמשחק התאזן, שם וויצ'יץ' נתן מספר דקות מצויינות שייצבו את משחק ההתקפה וההגנה של מכבי בזמן קריטי.


הלפרין חוגג גמר. מכבי היבאה נקודות במשחק מעבר (צילום: רויטרס)

 

כאמור, בפתיחה הרצחנית של סיינה מכבי לא מצאה פתרון להגנה האגרסיבית של האיטלקים. אבל בהמשך, משחקם השקוף וחסר התנועה של הירוקים היה חסר תכלית לחלוטין. לשרף לא היתה ברירה אלא להחליף שחקנים בקצב אש. אליהו, ששכח מתי הסיר לאחרונה את האימונית, נכנס כבר ברבע הראשון והיה טוב מאוד.

 

אפילו בורשטיין היה שם. למזלה של מכבי גם סיינה, למרות היתרון, לא שיחקה היטב והרבתה להפציץ שלשות ללא הצלחה ולהחטיא זריקות פנויות. ניסיון במעמד הזה כבר אמרנו? הירידה למחצית במינוס 12 לא היתה אסון גדול.


ליאור אליהו מול סיינה. הוריד את האימונית והיה נהדר (צילום: רויטרס)

 

שרף פתח את המחצית השניה בהרכב המחליפים ומשך אותו טיפה יותר מדי גם אחרי שמיצה את עצמו. אליהו התעייף וכדי לשבור את הקבעון נכנסו וויצ'יץ' וביינום.

 

זו היתה נקודת השבירה של סיינה. מכבי ידעה להביא נקודות במשחק מעבר עם שלשות של שארפ והיה ברור שהמומנטום שינה כיוון. עבירה טכנית שעלתה לאיטלקים בחמש נק' מהירות סימנה מפנה למכבי אחרת, משוחררת יותר, שמציגה משחק התקפה יפה לעין וקולעת שלשות בטירוף.

 

מפיגור 64:58, חמש עשרה הנקודות הבאות של מכבי באו משלשות שכולן אחרי מהלכי התקפה חכמים של חדירה והוצאה לשחקן פנוי. וסיינה?

 קריסת מערכות טוטאלית שהשאירה רק את לברינוביץ' לנסות לבדו להתמודד מול כל הצהובים. כמובן שזה לא מספיק.

 

המשחק שיקף יפה מאוד את פני העונה כולה. מצד אחד בורות עמוקים ומצד שני נצחונות מזהירים. וזה של היום הוא בהחלט ניצחון מזהיר מול קבוצה טובה שלא יכלה מול האופי החזק של שחקני מכבי, ועשתה המון שגיאות שעלו לה בניצחון.

באמת שקשה לצפות את מכבי של השנה, אבל ברור שהיא הגיעה להישג יוצא מן הכלל. עכשיו אפשר לשבת ביציע ולחכות ליריבה הבאה בקרב האחרון על התואר. בארבעים דקות הכל אפשרי.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צביקה שרף חוגג במדריד
צילום: AFP
מומלצים