אני, אריה מוסקונה
אריה מוסקונה מתעצבן מהנהג הישראלי, מתרגש כשמנגנים את התקווה וביום העצמאות ה-70 למדינה הוא מקווה להופיע שוב במדור הזה. פרופיל
אני מחייך כשאני רואה... ילדים קטנים ובעלי חיים. פשוט אי אפשר להסתכל עליהם ולא לחייך. זו התמימות שלהם וכל הדברים היפים שיש אצלם.
אני מתרגש כש... אנחנו מיוצגים באיזשהו מקום ומנגנים את "התקווה", זה בהחלט מרגש אותי.
עצמאות בשבילי היא... לעבוד ולעשות רק את מה שאתה אוהב. במקצוע שלנו זה קל, כי אתה עובד בתחביב שלך ובתור אחד שכזה כבר יש לך עצמאות. לבחור בתוך זה את ההצגה או התפקיד הנכונים – זו עצמאות עוד יותר גדולה.
העצה הכי טובה שיש לי לשחקנים צעירים... היא ללמוד קודם כל מה לא לעשות, לא מה לעשות. המשחק בדרך כלל בנוי על מינימליזם וכיוון שצריך לעשות קצת, צריך ללמוד מה לא לעשות כדי שהקצת הזה נקי.
מקור האנרגיה שלי הוא... מוזיקה. רוק'נ'רול, זו המוזיקה עם האנרגיה הכי גדולה.
הכי מעצבן אותי... הנהג הישראלי, שלא מתחשב בכלום חוץ מעצמו.
הכי ישראלי בשבילי... לא יודע למה תמיד אני הולך על אוכל, אבל מנגל ופלאפל הם הדברים הכי ישראליים בעיניי. ועל זה נאמר, ראי יום העצמאות.
הדבר הכי לא ישראלי בעיניי... זה השתמטות מצה"ל. אתה לא יכול להיות חלק מהמדינה הזאת ולהגיד לעצמך שיש מספיק אחרים שיעשו את זה במקומך. זה מקומם אותי, הדבר הזה צריך להיות שווה ושווה בין כולם. אתה לא יכול לרצות להיות ישראלי ולהתחמק מזה.
אם היו לי מיליון דולר... הייתי עושה שטויות. גם ככה אני עושה שטויות, אבל בטח הייתי מפיק סרט או תקליט. מקפיץ את החבר'ה.
אם הייתי פוגש את אלוהים... הייתי אומר לו "חכה, עוד קצת".
ביום העצמאות ה־70 אני... מקווה להופיע שוב במדור הזה.
אם חיפשתם את נציג הקולנוע, המוזיקה והטלוויזיה הישראליים לדורותיהם, הנה קיבלתם: אריה מוסקונה היה שם כמעט מההתחלה, עם ארסנל הופעות בסרטי בורקס כמו "צ'ארלי וחצי", הגשת "המחסן של כאילו" המיתולוגית בערוץ הילדים וביצוע הגרסה המקומית ל"החומה" של פינק פלויד. הוא זכה פעמיים בפרס אופיר וממשיך לעשות את שלו גם היום בתפקיד עזריאל באום ב"דני הוליווד", שחוזרת בקרוב. בקיצור, מלך.
