כשהשב"כ התלבש על מס הכנסה

המלחמה הצולעת של דב יוסף לחיסול השוק השחור תיסכלה את דוד בן-גוריון. קצת באיחור, נמאסו על ראש הממשלה ושר הביטחון מרדפי הסרק השלומיאלים של פקחי הצנע אחר דגי הרקק. הוא רצה את הדגים השמנים, ורתם את השב"כ לפעולה בערוץ חשאי.

במרחב הדרום הפעיל כהן בהצלחה רשת סוכנים במפלגות השמאל, מפ"ם ומק"י הקומוניסטית. בן-גוריון דרש מהשב"כ דו"ח יומי על המתרחש בכל המפלגות - זולת במפא"י - וכן דרש מכהן להרחיב את הרשת שלו לתחום המשקי, כדי לאתר ולנטרל את ראשי השוק השחור.

ההסתדרות עושה שוק

הדו"ח הראשון של כהן כמעט הרג את הקריירה שלו. הוא קבע כי "השוק השחור זה חברת העובדים של ההסתדרות". הראל ביקש שיפסיק לבלבל את המוח, אך כהן לא נח עד שהדו"ח הוגש לבן-גוריון שנדהם מממצאיו. בן-גוריון העמיק בבחינת נכונות הממצאים ורצינות הדו"ח, אך נוכח כי כהן היה יקה קפדן שלא עושה הנחות. "מה לא ברור כאן, אם סולל בונה שולט על שוק המלט והמשביר המרכזי על שוק הקמח? כל המשק זה ההסתדרות, וחברת העובדים היא הדינמו. גם לסקטור הפרטי יש חברה כלכלית, אבל זה לא רציני", אמר כהן.

אשכול נקרא למערכה

לאחר שבן-גוריון הרים ידים, נכנס לתמונה שר האוצר, לוי אשכול. הוא הציע להלביש את השב"כ על נציבות מס הכנסה, בתקווה לעלות על הספסרים, אם יחשפו את ההכנסות השחורות החשאיות שלהם, כמו שהאוצר האמריקני גמר את אל קאפונה. אשכול לא תפש שהוא מכריז מלחמת תרבות והולך להפסיד בה. לדידם של ראשי השוק השחור, הונאת מס הכנסה הייתה המשך הנורמה הגלותית, לרמות את הפריץ, שעברה מדור לדור.

לא הבין שהוא הולך להפסיד במלחמה. אשכול (צילום: משה פרידן, לע"מ)

לכהן הוצע להשיג במודיעין חשאי נתוני אמת על ההכנסות בענפים השונים, שאותם יוכלו פקידי השומה להשוות עם הצהרות הנישומים. אחרי שנכווה במגע הראשון עם כרישי המשק ההסתדרותי, הוא גישש קודם אצל מכריו לגבי סיכוייו החדשים. "כולם אמרו לי, חבל עליך, רד מזה, התפקיד לא סימפטי, יהיו לך צרות". כהן דחה את ההצעה, אבל דפני, עכשיו ראש השירות בפועל, פסק שאין לו ברירה. "אנחנו צריכים לעשות גם דברים לא סימפטיים", אמר, וסיכם שכהן ייכנס לתפקיד במסווה של קצין ביטחון.

"ככה לא מנהלים מדינה"

המטרה מקדשת את האמצעים

יש לציין כי כהן האמין שטובת המדינה גוברת על הסודיות הבנקאית והכחיש את הפריצות, כפי שגם טען כי הממשלה לא אישרה לו האזנות סתר. זאת, לאחר חשיפת השירות והעומד בראשו בשבועון "העולם הזה", חמש שנים לאחר הקמת הש"א. החשיפה גררה אחריה מהומת אלוהים. העורך אורי אבנרי כתב במאמרו הראשי כי "הגבול בין משטר דמוקרטי לרודני עובר גם בין בולשת העוסקת בגילוי עבריינים לבין מנגנון הלשנה ארצי הפועל נגד כל האזרחים למטרה פרוזאית כמו גביית מסים".

ניצנים של ה"מלשינון"

חשיפת הש"א ב"העולם הזה". כהן הכחיש את האזנות הסתר והפריצות 

חיכוכים במערכת

ואולם פקידי השומה, במקום לחבק אותו כפי שציפה, לא הירבו לבקש את עזרתו של כהן, ובעיקר לא מיצו את המודיעין שסיפק ביוזמתו לגבי נישומים יחידים ובתחשיבי הכנסות האמת בענפי המשק השונים. אחד דחה את כהן בטענה שהוא מספק לו מידע שקרי על נישום שהסתיר קניית וילה יקרה, ואחר כך התברר שהאיש הוא ידידו האישי. פקיד אחר אמר לכהן שהוא לא יודע מה לעשות עם המידע שנתן לו על נישום שקנה שישה מגרשים בשרון אחרי שדיווח על הכנסה נמוכה. "מה יכולתי להגיד לו, שהוא מטומטם וצריך לעוף בגלל שלא שאל מי מימן לו את הקנייה?" תהה כהן. 

שרף, המושך בחוטים

כהן תפס באיחור כי שרף עמד מאחורי הסקופ של העולם הזה, שנועד להיות חיסול ממוקד של השירות, והש"א אכן פורק אחרי הפרסום והרעש בארץ ובכנסת. במקומו קבלנו את יחידת המודיעין הגלויה ואת המלשינון וכהן עצמו פרש למועצה המקומית בקריית אונו.

בערוב ימיו הוא סגר חשבון עם שרף, "הצעתי לשרף דרכים לצמצם שחיתויות גם בשיטה לניצול יעיל של המידע במס הכנסה. הוא הסכים ולא עשה כלום. לא נעים כשחבר פעיל במפלגה מטיח עובדות בפנים של אדם שחושב שהוא מישהו. זה גם נתן לו את המכה על הראש שאותו חבר פעיל לא מתנהג כמו שהמפלגה מצפה ממנו.

"העניינים הסתבכו כשמנכ"ל האוצר פנחס ספיר חשב שאני נגדו. עיתונאי אחד כתב בדבר (עיתון פועלי ישראל) כי מס הכנסה לא בסדר וחסר לו כסף, וגילה לו שאני המקור. ספיר גם לא שכח אך קראתי להעמיד לדין את החברות ההסתדרותיות שעוסקות בשוק השחור, ואשכול הציע לו לעשות בדיקה בוועדה של המפלגה יחד אתי. אבל אחרי הפרסום של העולם הזה, הבנתי שאין לי מה לעשות בעסק הזה. נכון שפעלתי גם נגד המפ"איניקים, אבל מה לעשות שתמיד הייתי כזה יקה קפדן, ואף פעם אין אצלי אפליות?".

בפרק הבא: הדור שלא ידע את הסלולרי