האם התחבורה הציבורית מוכנה למלחמה?
התשובה לשאלה שבכותרת היא שלילית. מדינת ישראל לא הפיקה את הלקחים הנדרשים מהכשלים שהתגלו במערך התחבורה הציבורית במלחמת לבנון השנייה, ורק חלק קטן מהליקויים עליהם הצביע מבקר המדינה, תוקנו עד היום. ח"כ עתניאל שנלר: "אם מערכת התחבורה לא תכין את עצמה לתרחיש של שתי חזיתות, ממש ולאורך זמן, כל מה שאמרנו - כאילו לא אמרנו"
האם תוקנו כל ליקויי התחבורה הציבורית שנחשפו במלחמת לבנון השנייה, והאם אנחנו ערוכים מבחינה זו למלחמה נוספת? התשובה לכך שלילית. בישיבה שנערכה בכנסת בשבוע שעבר, במסגרת ועדת המשנה לבדיקת היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה, התברר כי לא כל ליקויי התחבורה הציבורית עליהם הצביע דו"ח מבקר המדינה, תוקנו כראוי. יו"ר הוועדה, ח"כ עתניאל שנלר, מודאג מהמצב: "אני מרגיש שאנחנו רחוקים מאוד מלקבל מענה אמיתי ומלא... תחבורה זה תקשורת, ולתקשורת בין המערכות, כעולה מדו"ח מבקר המדינה, עדיין אין פתרון שנראה לקראת סיום".
בדו"ח על היערכות העורף במלחמת לבנון השנייה, מצא מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ליקויים חמורים בהתנהלות משק התחבורה בישראל. חלק ניכר מהליקויים נבעו מחוסר תקשורת כמעט מוחלט - או מתקשורת לקויה וחלקית מאוד - בין משרדי הממשלה לבין מפעילי התחבורה הציבורית, וזאת דווקא באזור הצפון.
_wa.jpg)
אוטובוס ממוגן של חברת אגד (צילום: צבי וינשטוק)
בלבול וי-ודאות
יהודה אלבז, מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, הסביר בגילוי לב את המקור העיקרי לליקויים בתפקוד משק התחבורה במלחמה: "אחת מהבעיות המרכזיות הייתה חוסר בהירות של תמונת המצב. לא הוכרז מצב חירום, אחר כך הוכרז מצב חירום על חלק קטן מהפעילות, על החלק האחר לא הוכרז מצב חירום, לא היה ברור מי נותן הנחיות...
"כל ההנחיות ניתנו בשטח, ולא על-ידי מערכת מרכזית אחת. זה גרם לבלבול ולאי-ודאות מוחלטת, אף אחד לא ידע מה מותר ומה אסור לעשות מחר בבוקר, (ו)לא רק מחר בבוקר, אלא בעוד שעה... לא היה במערכת הביטחון גורם מתאם שנותן הנחיות... לקח לנו כמה ימים להגיע למצב שידענו פחות או יותר מה לעשות".
אלבז ציין כי הבלבול המוחלט ששרר בקרב מקבלי ההחלטות, השפיע ישירות על ציבור הנוסעים: "הנוסעים לא ידעו למי לפנות. חלק גדול ממוקדי המידע של המפעילים, אפילו הם לא ידעו מה יש ומה אין, כי ההחלטות התקבלו בשטח. היות וההחלטות בנוגע לשאלה האם אוטובוס יעבור או לא יעבור, גם מרכז המידע של המפעיל לא ידע, וזה מקרין על כל הפעילות".
יש רשות להקים רשות
צעד משמעותי לקראת פתרון הליקויים, טמון בהקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית - כפי שהמליצה ועדת סדן לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית. שר התחבורה, שאול מופז, אף אימץ את המלצת הוועדה. אולם במהלך הצגת תוכנית לעידוד התחבורה הציבורית, לפני כשלושה שבועות, התברר כי הרשות תקום רק בשנה הבאה.שנלר התייחס בדבריו לעניין הרשות, ולעיכובים הצפויים בהקמתה: "כשמדברים על החלטה להקים רשות עליונה לתחבורה... אני לא אטעה אם אומר שנדמה לי שייקחו ודאי חברת ייעוץ שתיתן רעיונות איך לעשות את זה, ייצאו למכרז, תבוא החברה ותיתן רעיונות ויהיו מסקנות, וילכו לנציב שירות המדינה, ואולי גם יקבלו תקני כוח-אדם, ובשנת ה-70 למדינה, עדיין לא תהיה לנו רשות".
עיכובים בהקמת הרשות, ייפגעו קשות בהיערכות משק התחבורה למלחמה נוספת. שנלר: "אני סבור שאם משרד התחבורה רוצה לענות על מה שכתוב כאן בדו"ח, צריך להקים לאלתר את אותה רשות ולפתח אותה ולטפח אותה עם הזמן, ולא לחכות לעבודת מטה כזאת או אחרת".
המלחמה הבאה?
בדברי הסיכום לישיבה, הזהיר שנלר את נציגי משרדי הממשלה מפני התייחסות למלחמת לבנון השנייה, כאל אמת מידה לעתיד לבוא: "צריך לזכור שהתרחיש שהיה הוא תרחיש קטן, מצומצם, רק בחזית הצפון. אם מערכת התחבורה לא תכין את עצמה לתרחיש של שתי חזיתות, ממש ולאורך זמן, כל מה שאמרנו - כאילו לא אמרנו. כי כל בעיה שנפתרת תוך כדי הליכה - ויהיה בסדר, ועוד יומיים זה ייפתר - הדברים האלה לא יעבדו.
"כל אזרח במדינת ישראל מבין שצריך להתכונן לתרחישים יותר מורכבים ממה שהיה במלחמה האחרונה... לכן תרחיש הייחוס צריך להיות הרבה יותר מחמיר מאשר התרחישים המצומצמים שקיימים".
לפנייה לכתב/ת 
