שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    על מפת הטכנולוגיה: הישראלים שבפנים
    למפל וזיו: פורצי דרך בתחום דחיסת הנתונים VocalTec: טלפוניית אינטרנט Disk On Key: המידע על מחזיק המפתחות בבילון: תרגום בקליק 
    PHP: השפה לפיתוח יישומי רשת ICQ: תוכנת מסרים מיידיים MetaCafe: שיתוף יוצרי התוכן ברווחים אינטל חיפה: שמו אותנו על המפה 
    Yedda: לכל שאלה תשובה צ'ק פוינט: הפכה את ה-Firewall לנחלת הכלל פרופ' עדי שמיר ו-RSA: פורצי דרך בהצפנה אנטי וירוס: ישראל בין החלוצות 

    לכבוד יום העצמאות הששים, אנו מגישים לכם את "הישראלים שבפנים": המצאות ישראליות שעלו על מפת הטכנולוגיה העולמית, ומשפיעות מדי יום יום על החיים של כולנו. סיפורי ההצלחה מונחים לפניכם.

     

    לפרוייקט המלא

     

     

    למפל וזיו: פורצי דרך בתחום דחיסת הנתונים
    הרעיון של דחיסת נתונים מיוחס לדיוויד הופמן שפיתח את האלגוריתם הקרוי על שמו ("קוד הופמן") בשנת 1951. אבל עברו עוד שלושים שנה עד שהרעיון הזה יושם ושולב בתוכנות פופולריות והחל להגיע למחשבים של כולנו.

     

    פריצת הדרך היתה בשנת 1977 כשאברהם למפל ויעקב זיו, זוג חוקרים מהטכניון בחיפה, פרסמו מאמר שתיאר אלגוריתם חדשני לדחיסת נתונים. הם קראו לו LZ, ראשי-תיבות של שמותיהם. בשנת 1984 שכלל ויישם את האלגוריתם הזה עמיתם, טרי וולש מאוניברסיטת MIT האמריקנית, והיצירה המשותפת קיבלה את השם LZW (למפל-זיו-וולש).

     

    LZW ווריאציות אחרות על האלגוריתם של למפל וזיו, שולבו בעשרים השנים האחרונות במגוון רחב של יישומים ופורמטי קבצים דחוסים, ביניהם GIF, PDF, PalmDoc, 7z של תוכנת 7-ZIP וכמובן - בפורמט הדחיסה הנפוץ בעולם: ZIP.

     

    הפרופסורים זיו ולמפל זכו במשך השנים בפרסים רבים על הישגיהם וכיהנו בתפקידים שונים באקדמיה ובמוסדות וארגונים הקשורים בה. תלמידיהם מאיישים אלפי משרות יוקרתיות בתעשייה המקומית והעולמית. (שוקי גלילי)

     

     

    חזור למעלה
    VocalTec: טלפוניית אינטרנט

    רבים לא יודעים זאת, אבל גם ה-iPhone הוא המצאה ישראלית. השם הזה היה שייך לחברה בשם VocalTec, הרבה זמן לפני שזוהה עם הטלפון הסלולרי של אפל. VocalTec הישראלית היא חלוצת הטלפוניה על בסיס רשת האינטרנט (VoIP), והחברה הראשונה שפיתחה יישום המאפשר זאת, שנים לפני Skype.

     

    ה-iPhone הוא קיצור של Internet Phone, היישום אותו פיתחה VocalTec כבר ב-1994. אך VocalTec לא הצליחה לתרגם את החזון פורץ הדרך שלה לכסף, וכך אחרים קטפו את הפירות.

     

    בשנת 2005, החברה עמדה בפני סגירה, לאחר שפיטרה 70 מתוך 100 עובדיה בשעתו. היא נרכשה על ידי חברת tdSoft הישראלית. VocalTec ניסתה לשדר אופטימיות, אך בפברואר 2008 קיבלה הודעת "אזהרה לפני מחיקה" מרשויות הנאסד"ק, הבורסה בה היא נסחרת בארה"ב, וזאת בגלל שמניית החברה צללה אל מתחת לסף המסחר. לחלוצת ה-VoIP המרוששת ניתנה ארכה בת חצי שנה לתקן את המצב. העתיד לא נשמע מצוין. אולי הישועה בכל זאת תבוא מפתרונות תקשורת VoIP על תשתית WiMAX. (ניב ליליאן)

     

    חזור למעלה
    Disk On Key: המידע על מחזיק המפתחות

    אי שם בתחילת המילניום, עמד דב מורן בפני קבוצה של קובעי דעה בתחום הטכנולוגיה, כשהוא אוחז בידו התקן

    קטן, עם תקע USB. "הדבר הזה הולך לשנות את העולם", אמר - וצדק.

     

    ההתקן הזעיר שהחזיק מורן בידו היה ה-Disk On Key, התקן אחסון המבוסס על זיכרון הבזק, שאכן כבש את העולם, ומכר כבר מאות מיליוני יחידות. החברה של מורן, M-Systems, נרכשה בידי Sandisk (גם היא הוקמה בידי ישראלים) תמורת 1.55 מיליארד דולר במניות.

     

    לפני כשלושה חודשים, שוב עמד דב מורן עם התקן קטן בידו בפני קבוצה משתאה, הפעם בברצלונה בתערוכה המרכזית של עולם הסלולר, והפעם זהו ה-Modu, התקן סלולרי זעיר שלדעת מורן שוב עומד לשנות את העולם. אלא שאי שם לאורך הדרך, יתכן שהביטחון העצמי הפך ליוהרה. למורן יוחסה הצהרה בנוסח "לנוקיה נותר רק ללכת לכנסייה ולהתפלל", אותה הכחיש אחר כך, אך היא בהחלט מעידה על הלך הרוחות.

     

    יש להזכיר שרוחות אלה מנשבות בעוצמה רבה (בעידודם של אנשי Modu) עוד לפני שמכרו אפילו יחידה אחת. רק ימים יגידו אם האיש שניפק להיט טכנולוגי אחד, יעשה זאת שוב. (ניב ליליאן)

     

    חזור למעלה
    בבילון: תרגום בקליק
    המכורים הכבדים לבבילון, תוכנה המתרגמת מילים וביטויים בקליק, כמעט בכל שפה קיימת, כבר למעלה מעשור,
    יודעים כמה קשה לסייר בנבכי הרשת בלעדיה. התוכנה הישראלית גיבשה קהל של מיליוני משתמשים ברחבי העולם, וזוכה לפופולריות במדינות כמו גרמניה וברזיל.

     

    הכל החל ב-1995, אז הגה אמנון עובדיה את הרעיון של תוכנת תרגום שאינה מפריעה לרצף הקריאה - אין צורך לפתוח מילון או לגלוש לאתר שיתרגם ביטוי כלשהו, די להקליק על צירוף המקשים שמפעיל את החלונית הקטנה של בבילון ומפרש אותו. ב-1997 הוקמה החברה ונרשם הפטנט, ועד 2001 השירות סופק חינם ומומן באמצעות פרסומות (חלקן זכו לביקורת והוגדרו על ידי הגולשים כגובלות ב-Spyware). מאז ועד היום השירות כרוך בתשלום.

     

    בבילון 7, הגרסה האחרונה של התוכנה, מציעה לצד התרגום הקלאסי ב-14 שפות (הנתמכות רשמית - בפועל, קיימים מילונים במגוון גדול יותר) גם פירושים ממילונים כמו אוקספורד ומרים-וובסטר, ערכים מוויקיפדיה בעברית או אנגלית, פירושים ממילוני-מונחים לתחומי עניין ספציפיים שנכתבים על-ידי גולשים, מנוע המקריא טקסטים אוטומטית (text-to-speech) ותרגום מכונה של משפטים שלמים - טכנולוגיה שעדיין לא מתפקדת על הצד הטוב ביותר, ומספקת טקסטים עילגים ומשעשעים. (אדר שלו)

     

    חזור למעלה
    PHP: השפה לפיתוח יישומי רשת
    קשה מאוד לתאר את חיוכו של ראש צוות פיתוח שזרק מערכת מסורבלת מיושנת וקניינית, וזה עתה סיים להעביר עוד יישום אינטרנטי למערכת המבוססת על שפת PHP. אתרים רבים בארץ ובעולם מבוססים על שפת PHP , המשמשת מתכנתים של יישומי רשת.

     

    פלטפורמת הבלוגים החופשית והפופולרית מאוד Wordpress , והתוספים שמרחיבים אותה, כתובים אף הם ב-PHP. אתרי פורומים עצמאיים רבים עושים אף הם שימוש בטכנולוגיה.

     

    שפת התכנות הזאת פותחה במקור בשנת 1994 על ידי רסמוס לרדורף, כערכה קטנה של כלי שפת Perl, בעיקר לשימושו האישי. שלוש שנים לאחר מכן, נטלו צמד בוגרי הטכניון, אנדי גוטמנס וזאב סורסקי את היצירה שלו, וכתבו אותה מחדש - התוצאה היתה שפת PHP.

     

    השניים הקימו את חברת זנד טכנולוגיות (ZEND הוא צירוף משובש של שמותיהם הפרטיים), שהמשיכה וממשיכה לפתח את PHP, שהיא שפת תכנות חופשית. זאב הוביל את הפיתוח של PHP 4 וכיום מייעץ ללקוחות לגבי הטמעה של תוצרי השפה. יחד עם שותפו אנדי גוטמנס, נחשבים השניים לפורצי דרך בקנה מידה עולמי. הם היחידים שמציבים תחרות רצינית ל-ASP של מיקרוסופט ומציעים חלופה פופולרית, שמסוגלת קצת להדאיג אפילו את ענקית התוכנה. (אהוד קינן)

     

    חזור למעלה
    ICQ: תוכנת מסרים מיידיים
    לפני כעשר שנים שמעתי מבן דוד שלי על תוכנה מגניבה וחדשנית, "אתה יכול לראות בדיוק מתי אני מחובר
    לאינטרנט ולעשות איתי צ'אט", הוא סיפר, "במקום לשלוח אימייל ולחכות שאני אראה אותו". הפעלתי את המחשב, חיכיתי שהמודם יסיים את החיוג, הורדתי את ICQ שפתוחה על ידי חברה ישראלית קטנה שאז עוד נקראה מיראביליס, וניהלתי צ'ט עם המשפחה בארץ ובחו"ל.

     

    חוץ מהצגת מוצר חדשני לאינטרנט, סימלה אז מיראביליס (לימים פשוט ICQ) את סיפור ההצלחה הישראלי - הנה ישראלים ש"עשו את זה". ספי ויגיסר, יאיר גולדפינגר, אריק ורדי ואביו - איש העסקים והיזם - יוסי ורדי, הפכו בן לילה למפורסמים, לאחר שמכרו את החברה ל-AOL הגדולה מאמריקה בסכום מטורף של כ-400 מיליון דולר. החבר'ה בני ה-20 ומשהו הפכו מיד לסלבריטאים, ואף זכו להיפגש עם שר האוצר דאז יעקב נאמן, ודסקס איתו עניינים כספיים. מאז, אקזיטים הם עניין מרגש, אך כבר לא נדיר - ומדי מספר שבועות אנחנו שומעים על רכישה גדולה אחרת.

     

    ו-ICQ? החברה עדיין פועלת באופן מלא ממשרדיה בתל אביב, אבל חבורת היזמים שהקימה אותה עזבה מזמן ולא הצליחה ממש לשחזר את ההצלחה של אז (ואפילו הצליחה להיכשל בחלק מהחברות שהקימה). מסטארט-אפ סקסי, מגניב וחלוצי שהיתה ICQ בסוף שנות ה-90' היא הפכה תוך עשור לדינוזאור אינטרנטי, שלא מצליח לרגש ולהביא לנו את הדבר הבא. (אדר שלו)

     

    חזור למעלה
    MetaCafe: שיתוף יוצרי התוכן ברווחים

    אייל הרצוג הקים את metacafe.com בשנת 2003 (במילים אחרות – הרבה לפני YouTube) והפך אותו לאתר שאינו לא רק מחסן וידאו מקוון, אלא שירות בידור שמעניק תמלוגים לגולשים המצטיינים. האתר מעוניין לשבור את המוטו "מישהו מתעשר, אף אחד לא מקבל כסף וכולם מוחאים כפיים", ומציע כסף ליוצרי וידאו-קליפים שמעלים תוכן איכותי לאתר ומייצרים באמצעותו תעבורה של גולשים. הנה לכם ווב 2.0 שמשלם!

     

    תוכנית התמלוגים מתחילה לשלם על וידאו אחרי שזה נצפה לפחות 20,000 פעמים וזכה לציון של 3 ומעלה. אחרי שעומדים בקריטריונים אלה מקבלים 5 דולר על כל 1,000 צפיות. כך למשל, על 20,000 צפיות מקבלים 100 דולר, ועל מיליון צפיות מקבלים 10,000 דולר. אם תעלו לאתר סרט שימשוך קהל אתם עוד עשויים לעשות כסף אמיתי, וכאן ניתן להתרשם משיאני התמלוגים.

     

    לפי נתוני החברה גולשים אל האתר גולשים כ-25 מיליון ייחודיים מדי חודש, כך שאם תפיקו סרט סוחף - יהיה מי שיוכל לצפות בו. גם בהנחה שנתון זה מדויק, קשה לנבא מה יהיה גורל הוידאו המקוון וטרנד תוכן הגולשים. עם זאת, שכלול מודל חלוקת הרווחים, שמיושם כיום באתרי וידאו נוספים כמו גם באתרי בלוגים, עשוי לספק לאתרים מסוג זה הצדקה קיומית ואפשרויות צמיחה לאורך זמן. (PC Magazine)

     

    חזור למעלה
    אינטל חיפה: שמו אותנו על המפה
    אנשים מתעשיית ההייטק שמבקרים אצל לקוחות, ספקים או שותפים בדרום מזרח אסיה, מספרים לעיתים קרובות שמארחיהם לא ידעו כמעט שום דבר על ישראל. אבל - ואת זה שמענו יותר מפעם אחת - הם תמיד יודעים
    שישראל היא המקום ממנו מגיעים המעבדים של אינטל, ועושים כבוד.

     

    מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, שהוקם בשנת 1974, חתום על כמה מההצלחות הגדולות של ענקית המעבדים במשך השנים - ביניהן המעבד 8088 ומעבדי x87, טכנולוגיית MMX, פנטיום 2, פלטפורמת סנטרינו וסדרת Core 2 ששולטת בשוק המעבדים כבר קרוב לשנתיים. עד היום נמכרו למעלה מרבע מיליארד מחשבים שמתבססים על המעבדים הללו.

     

    מרכז הפיתוח בחיפה ושלוחותיו ביקום, ירושלים, יקנעם ופתח-תקווה (!) מעסיקים היום כ-2,000 עובדים, רובם מהנדסים. הם עוסקים בפיתוח של מעבדים, טכנולוגיות תקשורת, שבבים גרפיים ועוד. ההצלחות של השנים האחרונות שלחו לתפקידי מפתח באינטל העולמית מספר אנשים שצמחו מהמרכז הזה, בראשם מולי אדן, דדי פרלמוטר, ורוני פרידמן. מילה טובה מגיעה גם לטכניון, המוסד שמקיים אספקה שוטפת של מהנדסים מעולים למרכז הפיתוח, ולהרבה חברות מובילות אחרות בארץ ובעולם. (שוקי גלילי)

     

    חזור למעלה
    Yedda: לכל שאלה תשובה
    Yedda - ובעברית, "ידע" - נחשבת לאחד מראשוני האקזיטים של סצנת הווב 2.0 הישראלית. החברה, שהציע מאגר שאלות ותשובות שנכתבו ודורגו על-ידי הגולשים, נרכשה על-ידי AOL ב-2007, הרכישה הרביעית של AOL בישראל.

     

    ל-Yedda לא היה רעיון מקורי מאוד, ואתרים בהם גולשים פרסמו שאלות ודירגו תשובות היו כבר קיימים, ביניהם השירותים של הענקיות האמריקניות Yahoo Answersו-Google Answers (שנסגר בינתיים). אבל Yedda, חברה ישראלית מכפר מלל, הצליחה למכור את הקרח לאסקימואים ב-AOL, וממשיכה לפעול כסניף ישראלי.

     

    מגוון הנושאים בהם מתדיינים הגולשים ב-Yedda רחב, ואפשר למצוא באתר שאלות כמו איך להתנהג בביקור חבר הסובל ממחלה סופנית, איך יודעים אם אפרוח הוא ממין זכר או נקבה, האם מישהו יודע מה קרה לכומר הברזילאי שהמריא לטיול באוויר באמצעות בלוני הליום ובקשות לשירים בנושא גנגסטרים.

     

    את התשובות שאנשים מבקשים לאתר ב-Yedda אפשר למצוא גם באמצעות כישורי מידענות אינטרנטיים בסיסיים, דהיינו - חיפוש יסודי בגוגל או שיטוט בפורומים העוסקים בתחום הספציפי אליו משתייכת השאלה. אבל לפעמים הגולשים פשוט רוצים "לקבל תשובה מאדם אמיתי", נימק זאת פעם אחד המייסדים, יניב גולן. (אדר שלו)

     

    חזור למעלה
    צ'ק פוינט: הפכה את ה-Firewall לנחלת הכלל
    הרעיון לחצוץ בין מחשבים ורשתות לבין האינטרנט באמצעות קיר וירטואלי, מבוסס תוכנה, הסתובב בשטח לפחות מאז 1988. אבל השוק של מוצרי האבטחה שמיישמים את הקונספציה נולד רק בשנת 1994, עם ההכרזה על תוכנת FireWall-1 של צ'ק פוינט הרמת-גנית.

     

    החברה של גיל שוויד, שלמה קרמר ומריוס נאכט - אז עוד צעירים בשנות העשרים לחייהם - הפכה בתוך שנים בודדות מהקמתה לאימפריה כלכלית. ב-15 שנות קיומה של החברה עמדו המייסדים בהרבה פיתויים, לא חיפשו על ה"אקזיט" וויתרו על הצעות רכישה אטרקטיביות.

     

    כיום החברה מעסיקה כ-1,900 עובדים ומחזור המכירות שלה מגיע לכ-750 מיליון דולר לשנה. כל מאה החברות ברשימת Fortune 100 משתמשות במוצרים שלה. צ'ק-פוינט מפעילה סניפים בקליפורניה, טקסס ובלרוס, אבל מרכז הפיתוח העיקרי נשאר בישראל.

     

    ההצלחה לא קלקלה את מייסדי צ'ק-פוינט - שלושתם ידועים כאנשים צנועים וחרוצים שממעטים להתראיין. שוויד ונאכט עדיין ממלאים תפקידים פעילים בחברה וקרמר מעורב בשורה ארוכה של יזמויות וסטארט-אפים. (PC Magazine)

     

    חזור למעלה
    פרופ' עדי שמיר ו-RSA: פורצי דרך בהצפנה
    בשנת 1977 כתבו ריבסט, שמיר ואדלמן מאמר פורץ דרך בתחום ההצפנה, במסגרת מחקר ב-MIT. המאמר הניח את הבסיס לאלגוריתם ההצפנה RSA (ראשי התיבות של שמות שלושת מפתחיו), המבוסס על שימוש במכפלה של שני מספרים ראשוניים גדולים מאוד, באמצעותם מייצרים שני מפתחות - מפתח ציבורי הידוע לכל, ומפתח פרטי, הידוע למקבל ההודעה בלבד. הודות לאלגוריתם זה, בעת משלוח מידע מוצפן אין צורך לשלוח את המפתח הפרטי לנמען, שכן האחרון משתמש במפתח שברשותו כדי לפענח את המידע. הפיתוח זיכה את השלישייה בפרס טיורינג
    היוקרתי.

     

    בשנת 1983 נרשם בארה"ב פטנט על האלגוריתם, שנתן לחברת האבטחה RSA את שמה. השיטה אפשרה משלוח דואר אלקטרוני, קיום VPN, מתן שירותי בנקאות מקוונים ומסחר אלקטרוני באופן מוצפן. עד כה לא הצליח איש לפרוץ את ההצפנה, שאת תרומתה לכלכלת האינטרנט קשה לאמוד. כיום, שנים לאחר התפוגגות הפטנט היא עדיין משמשת תקן מוכח להצפנה חזקה, ומקור השראה לשיטות הצפנה נוספות שמבוססות על מפתח ציבורי ומפתח פרטי.

     

    לימים הפך שמיר, איש מכון ויצמן, ליועץ של חברת סאיוטה הישראלית, שנרכשה על ידי RSA בשלהי שנת 2005. סאיוטה מתמחה באבטחה של בנקים ומוסדות פיננסיים, והיתה חלוצה בפיתוח של מנוע טרנזקציות, המתאים את קפדנות זיהוי המשתמש לרמת הסיכון הקונקרטית. החברה, שמהווה כיום את הסניף הישראלי של RSA, מציאה גם שירות אנטי-פישינג, שאוסף מודיעין על מתקפות מסוג זה, ונועד לעצור אותן בהקדם האפשרי, תוך שיתוף פעולה עם ספקי אינטרנט לצורך חסימתם ועם חברות כמו יאהו ומיקרוסופט. האחרונות מספקות למשתמש הקצה (הביתי או הארגוני) התראה לגבי אתרי הונאות באמצעות דפדפן או סרגל כלים. (PC Magazine)

     

    חזור למעלה
    אנטי וירוס: ישראל בין החלוצות
    מאמר אקדמי מאת פרד כהן טבע בשנת 1984 את המונח וירוס מחשבים, אבל רק משנת 1986 ואילך, עם הופעת הווירוס הפקיסטאני Brain (שפותח בכלל כאמצעי הגנה מפני העתקה - ולא כווירוס), היתה למשתמשים סיבה ממשית לדאגה מפני וירוסים.

     

    בשנת 1988 התגלה באוניברסיטה העברית וירוס, שזכה לכינוי וירוס ירושלים. כדי להתמודד עם הווירוס פותח כלי להסרתו, וזה התפתח להיות מוצר האנטי-וירוס של חברת BRM. חטיבת האנטי-וירוס של החברה נמכרה לימים לחברת סימנטק.

     

    שלא כמו בהמצאות אחרות, אין תמימות דעים מוחלטת לגבי ראשוניות הפיתוח הישראלי. יתכן שהיו ברחבי העולם פיתוחים (למשל לשימוש פנים ארגוני, צבאי או אזרחי) שנועדו לענות על צורך פרטני, אולם לא הבשילו למוצר מסחרי בוגר. "מי המציא את האנטי-וירוס? יש שטוענים שהומצא בישראל. יש שטוענים שעוד לפני כן. ללא ספק, ישראל היתה בין החלוצות בתחום זה", קובע אריה דנון, לשעבר מנהל סימנטק לאזור אגן הים התיכון וכיום מנכ"ל משותף בחברת Trustware.

     

    אל BRM הצטרפו עד מהרה מגוון מוצרים מסחריים ישראליים נוספים, בין היתר מבית כרמל, איריס ואלישים (האחרונה נרכשה לימים על ידי חברת אלדין הישראלית).

    ישראל היא ככל הנראה גם מעצמת וירוסים. רבים סוברים כי וירוס ירושלים, למשל, פותח בישראל - עובדה שמסבירה את גילויו כאן. זו הסברה הרווחת לגבי "מותגים" פופולריים אחרים דוגמת וירוס אלפונס ההרסני ותולעת WormExplorer.Zip (שקדמה אפילו לתולעת הידועה Melissa).

     

    האנטי-וירוס הפך להיות שם גנרי לתוכנה שנלחמת בכל קוד פוגעני וסורר. בינתיים גם המוטיבציות של כותבי הרושעות השתנו, וכיום הם חפצים במידע אישי יקר ערך ולא בתהילה גיקית. מה שבטוח, ישראל נמצאת משני צדי המתרס, על המפה. (PC Magazine)

     

     

    הכתבה פורסמה במקור ב-PC Magazine. לרכישת מנוי במחיר הכרות. לאתר הבית של PC Magazine

     

     

    חזור למעלה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים