שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דו"ח: הנחלים איבדו 90 אחוז מהמים שזרמו בהם
    דו"ח של החברה להגנת הטבע: הביקוש למים גובר, היצע המים הטבעיים קטן, והטבע אינו מוכר בפועל כצרכן מים. התוצאה: הנחלים מקבלים 11 אחוז מהמים שזרמו בהם עם קום המדינה ורוב הכמות הולכת לשני נחלים - תנינים והנעמן

    ב-60 שנות קיומה ייבשה מדינת ישראל כמעט לגמרי את נחליה - כך עולה מדו"ח שחיברה החברה להגנת הטבע לקראת כנס ירושלים לסביבה שייערך בשבוע הבא.

     

    מהדו"ח, שסקר את 20 הנחלים המרכזיים בצפון הארץ ומרכזה מצא כי שפיעתם ירדה בכ-90 אחוז לעומת תקופת קום המדינה, וכיום זורמים בהם 11 אחוז מהמים שזרמו בהם אז. במקרים רבים הוסתו ונשאבו המים הטבעיים לשימושים שונים - בעיקר חקלאות ותעשייה. ברוב הנחלים זורמים מי טבעיים מעטים בלבד, ובעיקר מי קולחין; בחלקם אף זורמים שופכין שגורמים לזיהום חמור.

     

    • כך למשל, מתוך 72 מיליון קו"ב שזרמו בעבר לנחלים המזינים את הירדן והכנרת (נחלים כגון דישון, חרוד, צלמון, עמוד, יבניאל וכ"ד - פרט למקורות הירדן) זורמים היום כ-9.5 מיליון קו"ב בלבד שהם 13 אחוז.

     

    • בירדן הדרומי זרמו בעבר כ-700-750 מיליון קו"ב בשנה, אשר יצאו מהכנרת לפני הקמת המוביל הארצי. היום זורמים בו 20 מיליון קו"ב מי שפכים ומעיינות מלוחים, שהם פחות מ-3 אחוזים ממה שזרם בעבר.

     

    • בירקון זרמו בעבר 220 מיליון קו"ב בשנה לאורך 28 ק"מ; היום הקצאת המים לזרימה בירקון נעה בין 3.5 מיליון קו"ב בשנה רגילה ל-2.7 מיליון קו"ב בשנה שחונה - בין 1.5 ל-1.2 אחוזים מהכמות בעבר.

     

    • במעיינות נחל תנינים זרמו בעבר 110 מיליון קו"ב בשנה. כיום זורמים במעלה הגשר הרומי 25 מיליון קו"ב, 22.7 אחוז מהזרימות בעבר. בנקודה זו מרביתם נתפסים ומוזרמים לבריכות הדגים של מעגן מיכאל. במורד הנחל עומדת הזרימה על 4.5 אחוז משהיתה בעבר.

     

    • במעיינות נחל נעמן זרמו בעבר 50 מיליון קו"ב בשנה. כיום שופעים בנחל נעמן 15 מיליון קו"ב בעינות אפק, 30 אחוז מהשפיעה בעבר, ובעיקר בנביעות חורפיות. ככל שהן הופכות לזרימות הן נבלעות במהרה בנחל נעמן המזוהם. במידה והשנה איננה גשומה הרי שאין מים כדי להבטיח זרימה בשמורה בקיץ.

     

    • בנחל כזיב הזרימה היום עומדת על 6.4 אחוזים מזו שהיתה בעבר, ובנחלים געתון וחדרה אין כיום זרימות כלל של מים שפירים - בניגוד לעבר.

     

    הטבע מוכר כצרכן מים "על הנייר" בלבד 

    הסיבות לייבוש הנחלים קשורות כמובן לביקוש הגובר למים לעומת ההיצע הקטן של מים טבעיים. הלחץ על מקורות המים הביא לתיעדוף של הצרכנים, וכך קרה שמים לשתיה, לחקלאות ולתעשיה קדמו להקצאת מים לאתרי טבע. ההכרה בטבע כצרכן לגיטימי של מים, שכבר עוגנה בחוק המים, נותרה למעשה על הנייר בלבד.

     

    מתוך 420 מיליון קו"ב בשנה בעבר, נותרו כיום בנחלי החוף 47 מיליון קו"ב מים שפירים לשנה בלבד - כשמתוכם 40 מיליון קו"ב זורמים בשני נחלים בלבד: הנעמן ותנינים. מצב זה הביא הרבה מערכות הנחלים בישראל לסף קריסה.

     

    המים הינם מרכיב קריטי לשמירת המערכת האקולוגית בנחלים, מעיינות ואגמים. היא מבטיחה גם את שימור מגוון המינים וכן את שימור השטחים הפתוחים לפנאי ונופש כחיץ בין אזורים מטרופוליניים בנויים. בשנים האחרונות גברה המודעות לשמירה על נחלים בעולם, ומדינות רבות משקיעות כספים רבים בשמירה עליהם ושיקומם.

     

    "לצד מפעלי מים מרשימים שהקימה המדינה ב-60 שנות קיומה, לא השכלנו לשמור על מקורות המים בנחלים. פגיעה זו היא גם בזכותו של הציבור ליהנות ממקווי המים הטבעיים", כתב גרשון פלג, מנכ"ל החברה להגנת הטבע בדו"ח. "הסיבה למצב אליו הגענו... אינה קשור בגזירת גורל או חסדי שמים. בדומה לסיבות שהביאו למשבר המים הנוכחי וקודמיו, גם הפקרת הנחלים הינה תוצאה של מעשי ידי אדם - ניהול כושל והתעלמות מצרכיו של הטבע ושל הציבור הישראלי".

     

    "רק השפעה על מדיניות משק המים בישראל בכללותו, עשויה להבטיח הקצאת מים לטבע ולאדם לאורך זמן. ללא שינוי זה קיים חשש סביר שמקורות המים הטבעיים יקרסו, המגוון הביולוגי יספוג פגיעה אנושה והציבור לא יזכה ליהנות משטחים פתוחים איכותיים. רק לחץ ציבורי ממוקד ומתמשך יכול לאזן הטיה זו. היום, כשישראל הגיעה לפרשת דרכים בכל הקשור לניהול ופיתוח משאבי המים שלה, נפתח חלון הזדמנויות להשפיע על מדיניות משק המים בשנים הבאות".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בעיקר קולחין; לעיתים שופכין. נחל בצפון הארץ
    צילום: שרית עוזיאלי
    מומלצים