שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר: התפלה לא תפתור את משבר המים בישראל
    המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה מזהיר ממגמת התחממות והתייבשות עולמית, מיעוט משקעים וזיהום של מי התהום שיגרמו למחסור גדול במים בשנים הבאות - מחסור שגם מתקני ההתפלה המתוכננים לא יצליחו למלא

    תוכניות ההתפלה שצפויות להגדיל את היצע המים של מדינת ישראל לא יצליחו למלא את המחסור הצפוי במים בשל שינוי האקלים, זיהום המאגרים ותהליכי העיור המואץ - כך קובע המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה במחקר שיוצג בשבוע הבא בכנס ירושלים לסביבה וטבע.

     

    ד"ר ישעיהו בר אור טוען במחקרו כי מגמת הטמפרטורה העתידית היא של התחממות שתוביל לירידה בכמות המשקעים ולהתייבשות. לפיכך, גם הגדלת היצע המים באמצעות התפלה לא יצליח לתת מענה למחסור הצפוי במים. בר אור מבסס את מחקרו על תצפיות שנערכו באזור אגן הים התיכון ב-50 השנים האחרונות, שזיהו התחממות של הטמפרטורה הממוצעת בקיץ, ושינויים אזוריים בכמויות המשקעים, במיוחד בארצות הסמוכות לישראל כגון יוון, טורקיה וקפריסין.

      

    בר אור מצביע על מגמת התחממות בכל העונות בשעות הלילה בכ-2 מעלות צלזיוס החל משנות ה-70 של המאה ה-20, וגם עלייה במספר הימים החמים והקרים במהלך חודשי יולי-אוגוסט. פירוש הדבר הוא הגדלה בכמות המים הנדרשת להשקיית שטחים חקלאיים וגינות נוי.

     

    נתון נוסף שישפיע על משק המים בישראל הוא ירידת נפח המים הזמינים בכנרת ועמק הירדן כתוצאה מירידה בכמויות המשקעים. ירידה זו קשורה ככל הנראה לשינוי האקלים הגלובלי וגם לעליה בריכוז החלקיקים המזהמים באוויר במחצית השנייה של המאה ה-20.

     

    על פי מחקרים שונים, בשנים 2071-2100 צפויה הטמפרטורה בישראל לעלות בכ-3.5 עד 5 מעלות צלזיוס, בהשוואה לשנים 1961-1990. כמויות המשקעים בחורף צפויות לרדת בטווח של 15 עד 75 מ"מ, המשתווה לירידה של 10 עד 30 אחוז. כמו כן, צפויה עלייה במספר אירועי האקלים הקיצוניים בישראל, בהשוואה לאקלים הנוכחי.

     

    "כל אלה יביאו בעתיד להתחממות והתייבשות שיכולות להביא בסוף המאה הנוכחית לירידה של עד כ-35 אחוז מנפח המשקעים", טוען ד"ר בר אור. לדבריו, באזורים שם המים אינם מחלחלים לקרקע בקלות, כמו למשל אזורים בנויים בערים, יתמודדו עם שטפונות ומקרי הצפה רבים יותר, שיסבו נזק לרכוש ולכלכלה, ואף יגבו מחיר בחיי אדם.

     

    בר אור התריע בעבר על מגמת העיור המואצת, שמונעת חילחול של מי הנגר למאגרי מי התהום. מצב זה מקטין את נפח המים הזמינים לשאיבה מבארות מי התהום, וגם עלול לגרום לגלישת מים מלוחים שיזהמו אותם באקוויפר החוף. 

     

    לדברי בר אור, גם הכנרת כבר סובלת מהמצב המידלדל של משק המים. באגם החלו להופיע מאז 1994 מיני אצות בעלות פוטנציאל לייצר רעלנים חדשים. חוקרים סבורים כי הופעתן היא תמרור אזהרה המעיד על השתנות התנאים הסביבתיים באגם, ועל הפגיעה האפשרית באיכות המים והמגוון הביולוגי סביב האגם.

     

    בר אור כתב לאחרונה למנהל רשות המים, פרופ' אורי שני, והזהיר כי נוכח איומים אלה יש צורך בתכנית כוללת ורחבה לשימור משק המים. "מתקני התפלה, גם במתכונת מוגדלת של 500-800 מליון מטרים מעוקבים לשנה, לא יוכלו לתת מענה למחסור ההולך ומחריף במים".

     

    בר אור סבור כי יש צורך בנקיטת שורה של צעדים משלימים, כגון הסברה מקיפה לחסכון במים בגנות נוי, בשיתוף איגודי הערים והיחידות העירוניות לאיכות סביבה, תוכנית הדרכה מפורטת לרשויות מקומיות להגברת החילחול למאגרי מי התהום, שיקום קידוחי מים שהזדהמו ומניעת זיהום של מאגרי מים קיימים.

     

    יצויין כי גם ארגוני סביבה אחדים טוענים כי מתקני ההתפלה אינם הפיתרון לבעיות משק המים הישראלי - גם אם מטעמים אחרים. יש האומרים כי הגברת כושר הייצור כדי לענות על הביקושים הגוברים למים היא מהלך שגוי ויש לפעול לצימצום הביקושים - במים כמו באנרגיה.

     

    בהיבט אחר נמתחת ביקורת על מתקני ההתפלה בשל היותם צרכני אנרגיה גדולים במיוחד. האנרגיה שתידרש להפעילם תגרום לזיהום אוויר ופליטה מוגברת של גזי חממה בדיוק בתקופה בה תידרש ישראל להפחית דרסטית את שיעור פליטת גזי החממה שלה בהתאם להסכמים בינלאומיים להם היא מחוייבת.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתקן התפלה בפלמחים. ארכיון
    צילום: שי רוזנצוייג
    מומלצים