מה את אומרת?!
חשיפה מעודדת: בטטת כורסה – יומך הגדול הגיע! אולי את תהיי הדוגמנית הבאה של ישראל? מי יודע. כי בעולמן הפרטי של דוגמניות־העל, הכול כל כך פשוט וקל. עזבי אותך מתוכניות ריאליטי, קבלי את המנטרות הסודיות של עולם הדוגמנות, ישירות מהמקור!
בנות, הגיע הזמן לשחרר כפתור ולחזור לקצב נשימות סדיר. קבלו את המדריך השפוי לחייה של טופ־מודל אמיתית. כי אם אין לנו יופי של דוגמנית, לפחות נפתח אופי של אחת.
תאכלי כל מה שמתחשק לך
דוגמנית־על אמיתית לעולם לא מתעסקת בזוטות כמו "דיאטה", ומונחים כמו "קלוריות" או "פחמימות מורכבות" עוברים לידן כמו הקולקציה של שנה שעברה. אנו יודעות שהשלב הראשון בתהליך הוא הקשה ביותר ולכן דרושות לכך הכנות מורכבות: גשי אל הסופר הקרוב והצטיידי בסלסילה. יותר טוב עגלה. הממ... עגלה וסלסילה נשמע הרבה יותר נכון. כעת סורי אל מקרר הגלידות הסמוך ופצחי במלאכה. שוקולד פצפוצים? הולך. וניל עוגיות? בהחלט כן! טירמיסו? מדוע לא בעצם?! בצעדים קלילים ונינוחים מלאי את עגלתך (פלוס סלסילתך, כמובן) ואל תעזי לפספס את מדפי העוגיות ותבניות הבורקסים. מצד שני, הרבה יותר נוח להזמין פיצה דאבל־צ'יז. בון־אפטיט!
נורא לא שומרת. אסתי גינזבורג (צילום: אייל נבו)
"אני גם אוהבת לאכול, לא מוותרת על תענוגות החיים" (הילה נחשון, גיליון 5 – מאי 2005).
"אני לא עושה דיאטות. אנשים ישנאו אותי על זה, אבל אני באמת אוכלת מה שאני רוצה" (מלאני פרס, גיליון 7 – יולי 2005).
"האהבות הגדולות שלי הן סושי וחומוס" (בר רפאלי, גיליון 22 – אוקטובר 2006).
"אני נורא לא שומרת, אוכלת פחות או יותר מה שבא לי" (אסתי גינזבורג, גיליון 29 – מאי 2007).
"אוכל זאת המחלה שלי. אני כל כך אוהבת" (עדי הימלבלוי, גיליון 32 – אוגוסט 2007).
"ירשתי מסבתא שלי אהבה למתוקים ויש לי גם חולשה לפסטה" (מורן אטיאס, גיליון 36 – דצמבר 2007).
"לא הקפדתי על דיאטות כל החיים. אני צריכה בערך ארבעה סוגים שונים של עוגיות, ולפחות שתיים מכל סוג כשאני שותה קפה" (מלי לוי, גיליון 38 – פברואר 2008).
"יש לי חולשה לצ'יפס" (בר רפאלי, גיליון 40 – אפריל 2008).
תתלבשי איך שבא לך
כמו שאף אחד לא ממש נהנה לקחת איתו את העבודה הביתה, כך גם כל דוגמנית־על ממוצעת. זה שמצלמים אותה כל הזמן בבגדי מעצבים, שבקלות יכולים לממן לך שכר דירה שנתי, לא אומר שהיא אשכרה מתלבשת ככה כשהיא מורידה את הכלב. למעשה, ההיפך הגמור הוא הנכון. מרבית דוגמניות־העל המקומיות שלנו מעדיפות את המראה הפשוט והלא מתאמץ, אלא אם כן את מחשיבה את החיטוט בדוכני שוק הכרמל כמאמץ. אם כך, מה נעים לגלות שהחולצה הדהויה מימי היסודי והמכנס המרופט שתכננת להעיף מזמן יוכלו לשמשך באופן תדיר כדוגמנית או כאחת שמחשיבה את עצמה לכזו. מותגים? תשאירי אותם למכוערות.
גופיה וג'ינס. עדי הימלבלוי (צילום: יריב פיין)
"אני מרגישה הכי נוח בג'ינס וגופייה" (עדי הימלבלוי, גיליון 17 – מאי 2006).
"אני כל הזמן מזכירה לעצמי שבגד זה רק כיסוי, ואת האנרגיות שמשקיעים בלעמוד חצי שעה מול הארון ולהתלבט אפשר להשקיע בקריאת ספר. אני לא אוהבת להתעסק יותר מדי במראה שלי. אני לא נינט ולא צריכה למכור תדמית, אבל קורה שלא מבינים פה את הסטייל שלי" (בר רפאלי, גיליון 22 – אוקטובר 2006).
"אני מתחברת הרבה יותר לאווירה של השוק מאשר לזו של כיכר המדינה" (רותם סלע, גיליון 23 – נובמבר 2006).
"ללכת עם תיק של מותג־על כמו 'גוצ'י' נראה לי בנאלי ומטופש. אני מעדיפה חולצה מהשוק, מכנסיים בלא יותר מ־300 שקל ותיק של אימא" (מלי לוי, גיליון 38 – פברואר 2008).
"אני הכי אוהבת ללבוש ג'ינס פשוט וגופייה לבנה" (בר רפאלי, גיליון 40 – אפריל 2008).
אל תשקיעי באיפור
בגזרת האיפור, המשימה היום הרבה יותר פשוטה לדוגמנית־על סרבנית מקיאג'. הפוטושופ כבר יעלים, יחליק ויצבע את כל מה שלא מסוגל לעשות מאפר מקצועי (ולעיתים גם אף מנתח פלסטי), כך שמה שנותר לה בעצם לעשות זה להתמקד בדברים החשובים יותר של החיים, כמו טיפוח הפייסבוק. עורכת הטיפוח שלנו, מעיין, ודאי תתחלחל למשמע העצה הבאה, אך אנחנו מאמינות כי מה שטוב לדוגמנית־על מספיק טוב גם בשבילך. לפיכך, אספי את הקרמים, המייק־אפ, הצלליות וכו' וחלקי בין חברותייך המופתעות. זכרי, כרגע מדובר רק באיפור. את השפם ושות' תיאלצי להמשיך ולמרוט. אם יהיו עדכונים – את הראשונה לדעת. מבטיחות.
לא לפשוט את הרגל. מלאני פרס (צילום: יניב אדרי)
"אני מאמינה בלהוציא כמה שפחות כסף על קוסמטיקה, כי אני לא חושבת שצריך לפשוט את הרגל בגלל קרמים" (מלאני פרס, גיליון 7 – יולי 2005).
"בעבודה אני תמיד עם המון איפור טלוויזיוני כבד, אז יש לי סלידה מסוימת מאיפור. בגלל זה בחיים הפרטיים אני כמעט לא מתאפרת" (רותם סלע, גיליון 23 – נובמבר 2006).
"אני לא מתאפרת בכלל, אני מרגישה מספיק בטוחה בלי איפור" (אנה זאיקין, גיליון 27 – מרץ 2007).
"בגדול, אני ממש שונאת איפור" (עדי הימלבלוי, גיליון 32 – אוגוסט 2007).
אל תעשי ספורט
אין לנו בעיה אם את רק רשומה לחדר כושר או אם את מבקרת באחד כזה לעיתים רחוקות, וגם אז, רק בשביל לבדוק את "הסחורה" המיוזעת. אבל אם ברצונך להפוך ביום מן הימים לדוגמנית־על, עלייך להימנע מכל פעילות ספורטיבית שהיא. כן כן, הגזירה היא קשה הפעם. הרי מי לא אוהבת לרוץ חמישה קילומטרים ולקנח בכמה כפיפות בטן נמרצות? אך לצערנו, מי שעולם הדוגמנות קורץ לה באמת, חייבת לזנוח את התענוג הצרוף הזה ולמצוא לעצמה תחביב נינוח יותר. מרתון רביצה על פוטון, למשל, עשוי להוות תחליף הולם בהחלט. קדימה, להשתרע!
דוגמנית ותינוק זה סקסי. מירי בוהדנה (צילום: יניב אדרי)
"אמא שלי בת 48 ובכושר מטורף, ולי אין כוח להוריד את הזבל" (הילה נחשון, גיליון 5 – מאי 2005).
"אני לא מתאמנת. זה נורא, אני יודעת" (גלית גוטמן, גיליון 21 - ספטמבר 2006).
"אני מכריחה את עצמי לעלות על ההליכון כל יום כשאני בארץ. שונאת את זה" (בר רפאלי, גיליון 22 – אוקטובר 2006).
"ספורט אני לא עושה. לא סובלת. הלוואי שהייתי אוהבת" (אסתי גינזבורג, גיליון 29 – מאי 2007).
סלדי מדוגמנות ומעולם הזוהר
לירוק לבאר שממנה את שותה זו לא בדיוק העצה הכי טובה שהיינו יכולות לתת לך. אבל דוגמנות־על אינה כשאר התחומים כמובן, שכן בעולמן הפרטי של דוגמניות־העל, מן הראוי הוא שתתכחשי לסיבה שהביאה אותך להתנוסס על שלטי חוצות ושערי מגזינים (ולקבל על זה גם לא מעט כסף). למעשה, ככל שתרצי את זה יותר, כך יקטנו סיכוייך. אז נכון שזה מנוגד לכל כלל קפיטליסטי שדאגו לטפטף למוחך עד היום (על טהרת "מי שמשקיעה, מצליחה"), אבל בדוגמנות כמו בדוגמנות, מסתבר שדווקא הסלידה מנצחת. מעתה שנני: "דוגמנות זה פיכסה!".
"אני דוגמנית במקרה. אף פעם לא הייתי קשורה לעולם הזה, הוא לא עניין אותי" (ליהי אלון, גיליון 12 – דצמבר 2005).
"דוגמנות זה חלק מאוד קטן בחיים שלי" (שרי גבעתי, גיליון 18 – יוני 2006).
"לא הייתי אומרת לילדים שלי ללכת לדגמן" (שלי גפני, גיליון 26 – פברואר 2007).
"תמיד אמרתי שבחיים אני לא אהיה דוגמנית, זה לא משהו שהתחברתי אליו" (אנה זאיקין, גיליון 27 – מרץ 2007).
"זאת לא המטרה שלי בחיים. יש גג עשר שנים שאפשר לעסוק בזה וזהו, אז אני לא לוקחת את זה יותר מדי ברצינות" (אסתי גינזבורג, גיליון 29 – מאי 2007).
אמצי את גלית גוטמן כמודל לחיקוי
לא משנה מי את ומאיפה באת, עלייך תמיד לזכור מי הייתה שם לפנייך. הרבה לפנייך. המלכה הבלתי מעורערת של עולם הדוגמנות הישראלי מהווה סוג של אייקון בקרב נתינותיה הדוגמניות, ובהמון ראיונות תוכלי למצוא אזכור שלה או השוואה אליה. לכן חשוב מאוד שתרחיבי את ידיעותייך בכל הקשור בה ובדמותה, כך שגם אם יעירו אותך באמצע הלילה (קרי, 11 בבוקר), תדעי לספר שגם את, כמו גלית גוטמן, לא ממש אוהבת לבשל ומעדיפה תמיד את אופציית הטייק־אוויי. וכן, את נשארת באחוזה.
בנות, קחו דוגמא
"אני מאוד מעריכה את גלית גוטמן" (ליהי אלון, גיליון 12 – דצמבר 2005).
"גם גלית גוטמן לא רואה את בעלה תקופות ארוכות"; ובהמשך הריאיון: "אימא צעירה, שמחזיקה תינוק ונראית טוב, זה סקסי לאללה. תראי את גלית גוטמן, אימא לשתי בנות שרק הולכת ומשתבחת" (מירי בוהדנה, גיליון 24 – דצמבר 2006).
"אני לא כמו גלית גוטמן, שהיא מדהימה בעיניי, דוגמנית אמיתית שמשתבחת כמו יין" (שלי גפני, גיליון 26 – פברואר 2007).
"ראיתי את גלית גוטמן יולדת וחוזרת להיות דקיקה ולא הבנתי למה לי זה לא קורה, הרי גם אני דוגמנית" (מלי לוי, גיליון 38 – פברואר 2008).
