השפן לובש פראדה

1. גדר ההפרדה

כי דן מנו החליט שלא נאה לו לחלוק פלטפורמה בראיון עם שלושת המתחרים שלו. מדיניות הבידול של מנו היא במקרה הטוב מביכה ובמקרה הגרוע מסריחה. לפחות לראש הממשלה יש יועצי תקשורת גרועים להאשים על צעד תמוה כזה; לדן - שיכול היה לנצל את הבמה התקשורתית כדי לחזק את הקשר עם מועצת השבט, להיות שווה בין שווים, לקבל את פיסת האמפתיה בדיוק כמו כולם - פשוט אין תירוצים. במקום זה הוא בחר בדרך העקומה ובכך סייע לפתיחת חזית חדשה־ישנה כנגדו.

כי לא משנה כמה טוב הוא שיחק את המשחק, מישהו היה צריך לעזור לו להגיע לאן שהגיע. ובסופו של דבר העובדה הזו הכריעה את המשחק. המעבר המגוחך לקבוצת הבנות ערב הדחתו הצפויה (פרשת "תרמית גרזן הכוח הכפול - פעמיים"), הטיית הכף כולה לטובת ג'יבארו (שערוריית "תחרות הענטוז") והסיפורים על הלחצים שהופעלו על כל מי שניסה להדיח אותו (בכל זאת, תחקיר "7 ימים" השפיע עלינו) - פוגעים קשות בחוש הצדק המפותח שלנו. ולא, אנחנו לא צריכים הוכחות.

כי אקסים של אגם רודברג תמיד עשו לנו לא נעים בבטן, מתום אבני ועד דייוויד בליין. משהו שם מוזר, אנחנו אומרים לכם.

דמה של קוריצה זועק אליכם מהאדמה. אל תבחרו דן מנו

כי למרות ההיגיון הבריא, החשיבה האנליטית והסינקים המצוינים, מנו הוא הרבה פחות רהוט מכפי שהוא גורם לכם לחשוב. למעשה, אוצר המילים שלו מורכב בעיקר מ"חבל על הזמן", "תותח" ו"חבל על הזמן". לפחות לנעמה יש אחלה מטאפורות.

כי יש לנו מספיק שקרנים, תחמנים ויהירים במציאות הישראלית היומיומית. דווקא בשנת ה־60 לקיומנו יהיה נחמד להאמין שלפחות בריאליטי הרעים לא תמיד מנצחים.

או במילים אחרות: כי נעם הוא השורד האמיתי. תעשו טובה, לא לחינם הוא קפץ על רגל אחת, בנה רפסודה וישן עם התלתלים של יעל. מגיע לו משהו על כל המאמץ.

או אולי כי נעמה היא בעצם השורדת האמיתית. נכון, היא מעצבנת ביותר, אבל הרשו לנו להיות מיסטיים לרגע ולהאמין שכוח עליון רוצה שהיא תנצח ולא בהכרח כוח ששמו "ההפקה". אם היא הצליחה להגיע לכאן בלי חסינויות, בלי אתגרים תפורים למידותיה, בלי שמישהו באמת אוהב אותה בשני השבטים ועם ילד קטן בבית - זה אומר משהו, לא?

כי אם מרינה לא תזכה, היא עלולה להפוך מהיורשת הפוטנציאלית של מירי בוהדנה לאורית פוקס לעניים. ואתם לא רוצים את זה על מצפונכם, נכון?

כי - ואנחנו באמת לא רוצים להתיפייף - אבל בשביל מה דן היה צריך להרוג את קוריצה? אם הוא היה עושה את זה לפני כן ניחא, אבל אחרי שהסביר את תוכניתו המפורטת לתת למישהו אחר לעשות את העבודה השחורה, המעשה הזה, רגע לפני הסוף, היה חזירות לשמה. ועוד לא דיברנו על ההשפעה הרעה לטווח ארוך שמותה יכול לגרום לקפון. ועוד לא דיברנו על העובדה שהתעוררנו בבוקר ונגמרו לנו הביצים.

כי דווקא כשהתעקש להראות לנו את הצד הרך וההגון שבו, הוא הכי גרם לנו להקיא. מילא ארוחת השבת של סבאנה והטלפון מהבית לנעמה, אבל אורז במקום סטייק? הצביעות בהתגלמותה.

כי מה שלא יהיה הסיפור האמיתי עם ויקה, דן יוצא נקניק: אם הם ביחד, למה לא לצאת מהארון כזוג? ואם הם לא ביחד, למה שהוא לא ייצא מהארון לבד?

צאו מהארון. ויקה ודן (צילום: ענת מוסברג)

כי בנות המערכת מסתובבות עם שרשרת "לא נשכח ולא נסלח" מאותו יום ארור שבו דן הדיח את עומר.

כי הוא השפיל את אלכס פעמיים: פעם אחת כשהוא קרא לו טיפש (אסון "הברזנט") ובפעם השנייה כשהזמין אותו למסיבת יום הולדת מיוחצנת, לא דאג להסביר לו איך מתלבשים לאירועים כאלה, ונתן לו לבוא בתור הגרסה הישראלית של קרוקודייל דנדי. ולהזכירכם, מדובר במורה בישראל!

כי אתם מתים לראות את החיוך הזה יורד לו מהפרצוף. תודו.

כי במקום לברך את שחר על שלמדה לבסוף איך משחקים את המשחק ולהתייחס אליה כאל בת פלוגתא לגיטימית, שלא לומר בת טיפוחים, דן ביטל אותה בשפה מכוערת ובריונות תינוקית.

כי לא שכחנו לו את החליפה הפלצנית והמגוחכת מהפרק הראשון. גם לא אחרי שקרעו אותה לגזרים.

כי מנו אוהד הפועל חיפה. ושוב: אוהד הפועל חיפה. ויותר לאט: אוהד הפועל חיפה. הבנו, נולדת בחיפה, אבל מה לא ברור ב"לך על הירוק"?

לדוד משה היתה ספינה, אבל אפילו הוא מבקש בינתיים מהאחיין דן שלא לשאת את שם מנו ספנות לשווא. אז שאנחנו נפרגן?

כי מה הוא כבר יעשה עם הכסף? זה כולה מיליון שקל. יש מספיק זיהום אוויר בים, לא צריך עוד יאכטה.

כי לא משנה כמה אנחנו מתלוננים, אנחנו פשוט חייבים עונה שנייה. ובחירתו של דן למנצח, אחרי הפוילע־שטיקים שלו,

עלולה להביא את הסוף ל"הישרדות". ואת זה אף אחד לא רוצה.