זה לא את זה הוא, או שזה העיתוי?
לא מדובר רק בעיתוי הסיטואציה בה נפגשים, אלא גם בתקופה בחיים בה נמצאים. הטור הזה לא יעסוק בחשיבות העיתוי במפגש בין שני אנשים, אלא בטיימינג כסיבה – או תירוץ - לחוסר אפשרות לקיום קשר. להאמין או לא להאמין?
היום אני מחייכת כשאני נזכרת בזה, כיוון שרוב האנשים שאני מכירה כבר לא עונדים שעון, אלא משתמשים בתצוגה של הטלפון הסלולרי. אני תוהה, חצי ברצינות, אם זו הסיבה לרווקות.
אמרו רבים וחכמים לפני, בהקשרים שונים: Timing is everything. ואני, שמסכימה עם המשפט הזה, גיליתי שבשוק הפו"פ הוא מקבל משנה תוקף, אבל זה גם מורכב יותר. שהרי לא מדובר רק בעיתוי הסיטואציה בה נפגשים, אלא גם בתקופה בחיים בה נמצאים.
הטור הזה דווקא לא יעסוק בחשיבות הטיימינג במפגש בין שני אנשים, אלא בטיימינג כתירוץ או כסיבה שניתנים לחוסר אפשרות לקיום קשר ולבחירה אם להאמין לתירוץ זה או לא.
נתחיל בציטוט מתוך שיחת חברות, שלדעתי אין מישהי בעולם שלא חוותה לפחות פעם בחייה:
"הוא אמר לי שאם היינו נפגשים בזמן אחר זה היה יכול להתאים יותר ושעכשיו זה לא יכול להצליח בינינו. למה את חושבת שהוא התכוון? את חושבת שאני צריכה להמשיך לנסות?"
- "בטח לנסות, הוא אמר לך שאת מוצאת חן בעיניו".
"כן, אבל הוא אמר מפורשות שזה לא יילך בינינו. אולי זה בעצם שידרוג של המשפט - זה לא את זה אני?"
- "עזבי אותך, סתם אידיוט שלא רואה שאת בחורה זהב".
למה הן לא ממשיכות הלאה, לעבר בחור אחר?
מדוע בחורות חכמות, מוצלחות, בעלות דעה עצמאית, רגשניות אבל במידה, בוחרות להאמין למשפטים שפעמים רבות נשמעים כמו כותרות שנזרקות באיזה טוק-שואו אמריקני? לא רק זה, הן מוכנות להשקיע זמן ואנרגיה בניתוח משפט כמו זה שהוזכר קודם עם כל מי שרק מוכן לשמוע (כולל בעל המכולת, אם יש לו מה להגיד בנושא, ובלבד שיחזק את האגו הנרמס שלהן), רק כי החליטו להאמין. ואם נדייק – הן החליטו להאמין רק לאותו חלק מתוך הדברים שמצא חן בעיניהן. למה הן לא ממשיכות הלאה, לעבר בחור אחר, שאצלו שני חצאי המשפט ישלימו זה את זה?
הנה מספר השערות למה בחורה בוחרת להאמין למשפטים כאלה (כדאי להישאר, יש בסוף גם הצעה לפיתרון):
- כשמישהו אומר כזה משפט, הבחורה בעצם בוחרת לשמוע: אני מעוניין בך, אבל לא כרגע. היא מחליטה לייפות את המציאות, כי קל יותר לחיות במציאות יפה, ואז היא יושבת ומחכה לאותו רגע מתאים שיגיע....
הבעיה היא שעם ההמתנה הזו, היא עלולה לפספס הזדמנויות אחרות. ההמתנה הזו גורמת לה לחשוב ולהרגיש שהיא לא באמת פנויה, אלא יש מישהו שהיה מתחייב אליה אילו רק היה "יכול". אז היא יכולה להמתין לו קצת, לא?!
הממתינה מתפקדת כמו שיחה ממתינה
ההמתנה הזאת איננה הדדית. הבחור שאמר את הדברים לא באמת ממתין לאותו רגע שיגיע, אלא סביר להניח נמצא ברגע אחר עם בחורה אחרת. הממתינה, כשמה כן היא, מתפקדת כמו שיחה ממתינה. ובינינו, לשיחה ממתינה בדרך כלל לא עונים....
- בואו נודה במציאות המרה: המצאי קטן, ולמצוא בחור שמוצא חן בעינינו זה לא עניין פשוט. מתמטיקה של ביקוש והיצע: יש מעט מאוד בחורים ראויים, והאפשרות לתת לאחד כזה לחמוק מתחת ידייך היא בלתי מתקבלת על הדעת. הבעיה היא שלמעשה הוא כבר חמק, מבין ידייך ומבין רגלייך....
- הזיכרון המעומעם של התחושה שמישהו מעוניין בך. לפעמים, בגלל חוסר קיומו של בחור שכזה, התחושות שחשים כלפי מישהו שמעוניינים או מעוניין בחזרה בו פשוט נעלמות. הבחירה להאמין שיש סיכוי שכן יתקיים קשר כשיגיע "העיתוי הנכון" מביאה לאותה תחושת התלהבות והתרגשות, שיכולה היתה להיות נעימה מאוד במינונים הנכונים, עם האדם הנכון. לכן, הבחירה להישאר איתה עדיפה על פני שהייה בתוך בועה אפרורית, חפה מכל הרגשה.
הבעיה היא שתחושות כאלה מחפשות נתיבים ללכת בהם כלפי מישהו, וברגע שהנתיבים האלה הופכים חסומים מכיוונו, הם יכולים לגרום הצפת רגשות, שלא בהכרח תהיה חיובית.
- עוד פרט חשוב שאין להתעלם ממנו הוא האגו. לאגו תפקיד חשוב גם כאן, וכל אחת צריכה ורוצה לתחזק אותו על ידי חיזוקים שמישהו מעוניין בה, ולא משנה באיזו רמה ולאיזו מטרה. כזה הוא האגו - דורש תשומת לב מתמדת. אז אותה בחורה תאמין לדברי הבחור, שכן קל יותר להתנהל בשוק הפו"פ עם ידיעה שמצאה חן בעיני מישהו, זה מעניק ביטחון.
- לא פחות חשוב: בואו נודה בכך - החיפוש מבאס! האשליה שמישהו אולי אוטוטו יואיל לממש את ההתלהבות שלו גורמת לבחורה להרגיש שזה בסדר לקחת הפסקה מהחיפושים.
הבעיה היא שבמשך ההפסקה הזו היא בדרך כלל כבר בונה תסריטים של קומדיות רומנטיות בראש, בעוד שהבחור כבר מזמן בסרט אחר.
להתגעגע למה שיכול היה להיות
ואז מה קורה? אותה בחורה מוצאת עצמה מתגעגעת למה שיכול היה להיות, במקום למה שהיה בפועל. מצב שכזה נותן אשליה של מציאות מוצלחת. הבעיה עם אשליות שהן נוהגות להתפוצץ כמו בלון מים בחג שבועות, מרטיבות אותך בדיוק בלכתך ברחוב בלי בגדים להחלפה.
אמרה לי פעם אשה למודת ניסיון: When it comes to men, don’t look at their mouthes, look at their feet כלומר, גבר שבאמת רוצה, תראי את כפות רגליו מופנות אלייך, ולא מתרחקות ממך בעודו קורא לעברך את מילותיו היפות.
הבטחתי פתרון, אז הנה הוא בא, והתנצלותי הכנה שהוא נופל תחת הכותרת של "קל להגיד":
להאמין! להאמין לשני חלקי המשפט! הוא לא באמת מעוניין!
זה, בשילוב עם אמונה בעצמך, יפתח דרך חדשה ואופציה לפגוש בבחור שכפות רגליו יהיו מופנות כלפייך, ולא הלאה ממך.
בהצלחה!
לפנייה לכתב/ת 
