נבחרת ביום לקראת יורו 2008 - איטליה
הכחולים לא בדיוק מככבים באליפויות אירופה, אבל הפעם, ללא קנבארו הפצוע ועם אלסנדרו דל פיירו הנהדר ולוקה טוני האימתני, אלופת העולם תנסה להשלים דאבל היסטורי
בפעם הראשונה בתולדותיה, תתייצב נבחרת איטליה לאליפות אירופה כאלופת העולם המכהנת. במוקדמות יורו 1984, דווקא אחרי הזכייה במונדיאל 82', נחלה הסקוואדרה אזורה כישלון חרוץ ולא העפילה לטורניר הגמר בצרפת.
בשנתיים האחרונות, לאחר הנפת גביע העולם בגרמניה, הכל חששו במגף מהישנותו של תסריט זה, אולם בסופו של יום חניכיו של רוברטו דונאדוני הצליחו לדלג מעל המכשול ההיסטורי בדרכם למשימה האמיתית - אוסטריה ושוייץ, שם הם ינסו לצרף לעצמם שם תואר נוסף, 'אלופי אירופה', 40 שנה בדיוק אחרי שהאזורי של פרוצ'ו ולקארג'י עשו זאת בפעם הראשונה והיחידה עד כה.
דירוג ynet: ראשון. אלופת עולם או לא אלופת עולם?
זכיות עבר: הטורניר הביתי ב-1968, אחרי ניצחון בגמר על יוגוסלביה במשחק חוזר 0:2 (המשחק הראשון נגמר בתוצאה 1:1).
מה עשתה בטורנירים האחרונים: ביורו 96', תחת שרביטו של אריגו סאקי ששנתיים קודם לכן הצעיד אותה לגמר המונדיאל בארה"ב, נכשלה איטליה בניסיונה להעפיל לרבע הגמר, מבית שכלל גם את גרמניה וצ'כיה, לימים אלופת הטורניר וסגניתה. לפני שמונה שנים, בהולנד ובלגיה, האזורי כבר נגעו בגביע, אלא שבגמר מול צרפת שער של סילבאן וילטור, עמוק בתוך תוספת הזמן, ביטל את היתרון המינימלי שהעניק מרקו דל וקיו, ושלח את המשחק להארכה, שם סגר דויד טרזגה מהפך צרפתי ושלח המונים לחגוג ברחובות פריז. בטורניר האחרון בפורטוגל שחזרה הנבחרת דנן ימיה מקיץ 96', ושוב לא העפילה לשלב שמונה האחרונות. הקונספירציה הסקנדינבית, זוכרים?
היחס לזכייה בסוכנויות ההימורים: 1 ל-8. האמת? אחלה ליין. They Made Me an Offer I Couldn't Refuse
המועמד לפריצה ביורו: שלושה - אלברטו אקווילאני, מרקו בוריילו ופאביו קוואליארלה. הראשון, קשר 50-50 מצוין מרומא, שבניגוד להערכות המוקדמות, פתח במשחק ההכנה האחרון מול בלגיה, ואף ניפק בישול נהדר. חברו למדי הג'אלורוסי, כריסטיאן פאנוצ'י הוותיק, אמר עליו:"אני מקווה שהוא יהיה הנשק הסודי שלנו ביורו".
השני, בוריילו, הוביל את טבלת מלך השערים של הסרייה A במרבית שלבי העונה החולפת, ואף על פי שלבסוף איבד את הכתר לאלסנדרו דל פיירו, לא נעלם מעיניו של המאמן הלאומי. מילאן, המחזיקה בכרטיסו, חטפה אותו חזרה מגנואה והופעה מרשימה ביורו, על אף היותו המחליף של לוקה טוני, בתוספת מקום בהרכב הפותח של הרוסונרי, עשויים להפוך אותו לחלוץ מהשורה הראשונה ביבשת.
האחרון, קוואליארלה בן ה-25, חלוץ שצפוי לתפקד כקיצוני. פרץ לתודעה אשתקד במדי סמפדוריה עם מספר שערים מדהימים ויכולת פנטסטית, שהקנו לו את זימוניו הראשונים לאזורי. במשחק הבכורה שלו במדים הכחולים, מול ליטא, סיפק צמד שערים מרהיב, ומאז הפך לשחקן נבחרת לגיטימי. העונה, במדי אודינזה, הרשית 12 פעמים ויהיה בהחלט מעניין לראות את שיתוף הפעולה בינו ובין אנטוניו די נטאלה, חברו למדי ה'זברטה'.
אין לנו על מי להישען אלא על: יש, יש על מי להישען. ג'אנלואיג'י בופון, השוער הטוב בעולם, בין הקורות. אנדריאה פירלו הגאון במרכז השדה, ולוקה טוני, ה'דר בומבר' החדש של הבונדסליגה, בשפיץ. בהחלט, יש על מי להישען.
המועמד למאבק על מלכות השערים: המועמד הלגיטימי הוא טוני, אך חובה להתייחס ל'קאפוקנוניירה' של הסרייה A, האחד והיחיד, אלסנדרו דל פיירו. בגיל 33 וחצי, שנה אחרי שהוכתר למלך שערי הסרייה B, התגבר איל פרינצ'יפה על פתיחת עונה גרועה והרשית 21 פעמים, כדי להשתיק את המקטרגים ולהפוך למוביל בטבלת הכובשים בליגה הבכירה לראשונה בקריירה.
יותר מכך, הוא קנה לעצמו מקום בסגל של דונאדוני אחרי שרבים סברו כי הקריירה הבינלאומית שלו היא נחלת העבר, ואם ישחזר את היכולת מיובה ביורו, אולי יקטוף עוד תואר אישי, והפעם דווקא במדים הלאומיים, בהם הרבה לאכזב. ובאשר לטוני - 24 שערים העונה בבאיירן, 71 סה"כ בשלוש העונות האחרונות. קאפיש?
למה איטליה תזכה ביורו? Campioni del Mundo. אין צורך להרחיב.
למה איטליה לא תזכה ביורו? כי האזורי לא בדיוק מככבים באליפויות אירופה, וזכו בתואר רק פעם אחת, לפני 40 שנה. זאת ועוד, כנראה שעל אף התואר המוצמד לה, איטליה איננה הנבחרת הטובה בעולם. נכון שבגרמניה הכל התחבר לכדי זכייה, אבל האם התלכיד הזה יכה שנית? נסטה וטוטי כבר לא שם, קנבארו ומטראצי סובלים מנסיגה בכושרם, ודונאדוני, עם כל הכבוד, זה לא ליפי.
שימו לב ביציע: או אה, או אה. היציע האיטלקי מהווה סכנת נפשות אמיתית, עם כל המובחרות שבנשות הכדורגל. הילארי בלאסי היפהפייה של טוטי אמנם תיעדר, אך אלנה סרדובה (בופון), סוניה אמורוסו (דל פיירו), ולנטינה זאמברוטה, בלן רודריגס (בוריילו) ועוד רבות ונאות, מפורסמות ואלמוניות, יגרמו לנו להבין שהעניין האמיתי הוא לא על הדשא, אלא מסביבו. ראו הוזהרתם.
אלנה סרדובה של בופון. רק דוגמא קטנה למה שמצפה ביציע (גטי אימג'ס)
תחזור הביתה מרוצה עם: גביע, פאיזנוס, גביע.
הנקודות החזקות:
• חוליית ההגנה - שער שדה בודד ספגה איטליה במונדיאל האחרון, וגם הוא היה עצמי, מרגלי זקארדו. שחזור היכולת ההגנתית מגרמניה יכול להוביל להנפת גביע גם בווינה, לא רחוק מברלין.
• הקישור - תשאלו את היריבות. מאוד מאוד קשה ליצור כשמולך עומדים פירלו, גאטוסו ודה רוסי. ובדיוק כשאתה חושב שהם יכולים רק להרוס, מגיע אותו פירלו ומשחרר מסירת אומן על 40 מטרים, שתופרת שער משום מקום. מתסכל, מתסכל.
• לוקה טוני - כן, טוני הוא נקודה, ונקודה חזקה. חלוץ איטלקי קלאסי, עם רגליים ארוכות שמגיעות לכל כדור, בעיטות אימתניות מכל מקום ברחבה, וראש קטלני. הנשק ההתקפי מספר 1 של הכחולים.
• אגפים - מרבית ההתקפות של האיטלקים יגיעו מהכנפיים ולא מהמרכז. ככה זה כשיש לך את זאמברוטה כמגן, ואת דל פיירו, די נטאלה, קוואליארלה, קסאנו, פרוטה וקאמורנסי כאופציות בצדדים.
מטראצי וזידאן, זוכרים? הרבה דם רע יש בין איטליה וצרפת (צילום: AP)
נקודות התורפה:
• באשר לחוליית ההגנה - אין ספק בנוגע לטיבה, אולם מטראצי הידרדר כל כך עד שברצאלי יפתח במקומו, ורק הפציעה של קנבארו עשויה להחזירו להרכב. בסימן היחלשות? בהחלט. בסימן נזק? עוד מוקדם לקבוע.
• פליימייקר - עם כל הכבוד לפירלו, איטליה חסרה את השחקן שינהל את משחק ההתקפה, סטייל טוטי. בהיעדרו של אחד כזה, דונאדוני נאלץ לא פעם להוריד את דל פיירו כמה מטרים אחורה למורת רוחו של הנסיך. דברים טובים לא יוצאים מזה.
אוהדי איטליה. רוצים לנצח שוב את צרפת ולזכות ביורו (צילום: רויטרס)
רוצה לסגור חשבון עם: צרפת. לשנאה בין האיטלקים לצרפתים שורשים עמוקים והיסטוריים יותר משחשבתם. כך למשל, קיימת סברה כי המילה 'מאפיה', מהמובילות אסוציאטיבית בכל הנוגע לארץ המגף, היא בעצם ראשי תיבות של סיסמא לשחרור איטליה מהכיבוש הצרפתי עוד משנת 1282 - Morte Alla Francia Italia Anela (מוות לצרפת זו זעקת איטליה) - שמקורה בסיציליה.
על הדשא, היריבות בין השתיים נכנסה להילוך גבוה בסוף המאה הקודמת ותחילת הנוכחית, כשהן נפגשו פעמיים תוך שנתיים - ברבע גמר מונדיאל 98' ובגמר יורו 2000, ומשתי ההתמודדויות צרפת יצאה מחויכת. בגמר המונדיאל האחרון, בעיקר לאור הפרובוקציה של מטראצי, שגררה מזינדין זידאן את אותה נגיחה שנכנסה לפנתיאון, הגיעה המתיחות לשיאים חדשים, ואף אחד לא נתן לה לשכוך, הרי שמיד אחרי גביע העולם, השתיים נפגשו במסגרת מוקדמות היורו. עכשיו עוד מצפה להן המפגש המכריע במסגרת בית המוות, ואין ספק, השמן כבר מוכן למדורה.
הפרט הפיקנטי:
1. את שלוש הנבחרות האחרות בבית 3 פגשה איטליה בזו אחר זו בשלבי ההכרעה של יורו 2000. את רומניה והולנד היא הדיחה ברבע ובחצי הגמר בהתאמה, ובגמר נוצחה כאמור ע"י צרפת.
2. עם עלייתו לכר הדשא בשוויץ, יהפוך אלסנדרו דל פיירו לשחקן האיטלקי הראשון אי פעם הנוטל חלק בארבע אליפויות אירופה רצופות.
בולט בחסרונו: פיליפו אינזאגי. הסקורר הבלתי נלאה אמנם כבר בן 34, אך הרשית בלי הכרה בשבועות האחרונים של הסרייה A בתקווה להיכלל בסגל. זה לא קרה, והאיש, שחרף גילו המופלג הציל את מילאן שוב ושוב בשנים האחרונות, לא יזכה להושיע לנבחרתו. גם חברו למדי הרוסונרי, מאסימו אודו, שנמנה על הסגל ב-2006 ,נותר בחוץ, זועף ומאוכזב. חסרון נוסף וכואב נפל על האיטלקים באימון הראשון על אדמת אוסטריה, כשקנבארו נפצע מתיקול בקרסול, ולא ייקח חלק בטורניר. כל המערך ההגנתי של איטליה ייראה כעת אחרת.
דבר המאמן רוברטו דונאדוני (בן 44): "אם נזכה, יכול להיות ששלומי שבת יוציא דיסק בשם 'החוף של דונאדוני'?"
תחזית: שמיים כחולים, לפחות עד הפינאלה, מול גרמניה. דונאדוני, שהתחייב כי יפנה את מקומו במקרה של כישלון ביורו, בטח ממלמל 'מהפה שלכם לאלוהים'...
הרכב משוער ('דון' קורא לזה 4-3-3, בפועל זה 4-3-2-1, כדלקמן): בופון; פאנוצ'י, מטראצי, ברצאלי, זאמברוטה; פירלו, גאטוסו, דה רוסי (אקווילאני); די נטאלה (דל פיירו), קאמורנסי (קסאנו, פרוטה); טוני.
