דילול היער לא עוזר: מגוון המינים בארץ תחת איום

על המסקנה הפסימית, שהתגלתה במהלך עבודת מאסטר של תלמידת החוג לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, טל לבנוני, סיפרה אתמול (א') פרופ' תמר דיין, חוקרת בכירה בחוג ומי שהנחתה את העבודה. דיין נשאה דברים בכנס סביבתי שהתקיים בירושלים. "ישנו קשר ישיר בין גודל השטח לבין מספר המינים שהוא יכול לשאת וככל שאנו מאבדים יותר שטחים - כך קצב אובדן המינים גדול יותר", הסבירה דיין.

דיין הדגישה כי בישראל נגרמת החרפה זו גם נוכח העובדה כי שמורות טבע וגנים לאומיים מהווים כ-1.1 אחוזים בלבד משטחו של האזור הים תיכוני בישראל - ולפיכך הסתמכות על השטחים המוגנים לבדם אינה מספקת לשמירה על המגוון הביולוגי. "שליש ממיני הזוחלים בישראל מצויים בסכנת הכחדה", אמרה דיין וציינה בפני הנוכחים כי כיום עומד קצב היעלמות המינים על פי אלף מהקצב התקין והטבעי של היעלמות מינים. "במגמה הנוכחית, עשוי קצב היעלמות המינים להגיע לכדי פי 10,000 - והמשמעות היא שאנו צפויים לאבד בין 50-70 אחוז מהמינים עלי אדמות".

המגוון הביולוגי תחת מתקפה - מפיתוח וגם מדילול היער (צילום: אבי חיון, קק"ל)

"אנחנו לא בימי בן-גוריון"

סכנת הידלדלותו של המגוון הביולוגי גוברת לדבריה בעיקר בשל נזקי הפיתוח, המכרסמים בעקביות בשטחים הפתוחים, אולם גם בשל מדיניות של נטיעות עצי מחט - בהם עצי אורן - שהיתה מאוד דומיננטית מימי קום המדינה. "יש לנו ארץ מאוד מבונה, מאוד סלולה ועם אתוס התיישבותי חזק - והגיע הזמן, במאה ה-21, לשנותו ולהפסיק לתמוך בהתיישבות חדשה", אמרה. "אנחנו לא בימי בן-גוריון, עלינו להפסיק. עושר המינים ביערות אורנים נמוך יותר ממילא אבל המחקר מגלה כי גם דילול היער - לא מסייע להחייאת עושר המינים".

מדיניות נטיעת יערות עצי המחט בישראל החלה במטרה לשקם ולהוריק את בתי הגידול והשטחים הפתוחים - שהיו במצב של הרס מתקדם בשנותיה הראשונות של המדינה. בשנים אלה, כשסבלו בתי הגידול בישראל מרעיית יתר, כריתות מאסיביות, סחף קרקע והרס של בתי גידול טבעיים, נתפסו האורנים כעצים נוחים לשתילה, בעלי כדאיות כלכלית ואופן גדילה מהיר.

אולם עם השנים, התגלה כי צפיפות גדילתם של עצי האורן ביערות והעובדה שצמרותיהם חוסמות את קרני השמש, הופכת את המגוון הביולוגי ביערות אלה לדל מאוד. בשיחה עם ynet הבהירה פרופ' דיין כי פעולת דילול היערות, אותה מבצעת קק"ל במטרה להתגבר על הנזק שנגרם למגוון ולהחיותו, רק "נראה טוב" - אך אינו מסייע בשיקום.

מחקר זה התקבל, לטענתה, בניגוד לציפיותיהם של אנשי הקרן הקיימת לישראל - שאף תמכו במחקר ומימנו אותו. "התוצאה הזו היא מאוד פסימית, אבל אני מאמינה שאנשי הקרן הקיימת מעוניינים לדעת את האמת, ולכן יש בו חשיבות עצומה".

קק"ל: פרויקט מעקב יוצא לדרך

ישראל טאובר, אחראי על המחלקה לניהול יער באגף הייעור בקק"ל, מודה כי אינו מכיר לעומק את המחקר אך כי תוצאותיו נשמעות עגומות. "זה נשמע לא טוב", הוא אומר בשיחה עם ynet "אבל יש צורך לבחון את המסקנות לעומק. אמנם אינני יכול להציג נתונים אחרים, אבל כשאנחנו מסתובבים בשטח - ישנה דווקא התרשמות אחרת. התחושה היא שהדילול כן מסייע לפתוח את היער ולפתח מגוון של מיני צומח".

עם זאת, טאובר מציין כי הוא אינו ממהר להסיק מסקנות פסימיות ומגלה כי בימים אלה מתגבש פרויקט ראשון מסוגו בישראל לניטור המגוון הביולוגי הלאומי. פרויקט זה, במסגרתו ינוטרו לראשונה כל בעלי החיים, הצמחים והמיקרואורגניזמים בשטחים הפתוחים - יתבצע בשיתוף קק"ל, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה וצוות חוקרים מן האקדמיה וימומן גם על-ידי קרן רוטשילד. "זהו פרויקט ייחודי וראשוני שמטרתו לנטר את כל המגוון הביולוגי בעזרת תחנות מחקר ארוכות טווח שפרושות בכל הארץ, ומהוות חלק מרשת עולמית", הוא מסביר.

תחנות מחקר אלה, המכונות ILTER (Long-Term Ecological Researchׂ) - ישמשו את החוקרים לבדיקת המגוון הקיים בישראל, וגם לבחינה מקיפה של ההשפעות הפועלות על דילולו. "בין השאר המחקר יבחן את פעולת הדילול, טיפולים שונים שנעשים ביערות וחורשים, וגם את השפעת ההתחממות הגלובלית", הוא מסכם. משתתפי הפרויקט השאפתני, שיחל על-פי התחזיות בשנת 2009, מקווים להגיש עד וינואר 2010 את הדו"ח השנתי הראשון לידי השר להגנת הסביבה.