שתף קטע נבחר

  • דעות ומאמרים
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מנהג מול סכנת חיים? הדילמה של ל"ג בעומר

    מחקרים מלמדים אותנו על נזקי זיהום האוויר לבריאות האדם; המדע מסביר לנו על נזקי גזי החממה לאטמוספירה. ומנגד, בכל שנה אנו מבעירים את מדורות ל"ג בעומר, שתורמות לזיהום האוויר ולתחלואה ומחממות את כדור הארץ. זו דילמה הלכתית, והגיע הזמן שגם הרבנים יטו אוזן לסביבה

    המשרד להגנת הסביבה פרסם לקראת ל"ג בעומר אזהרה מפני נזקי המדורות, והזכיר את זיהום האוויר, הגזים הרעילים והפחמן הדו-חמצני שמחמם את כדור הארץ. המשרד גם ציין כי "מחקרים מראים שישנה עלייה בשכיחות הפונים לחדר מיון בסמיכות להחמרה הזמנית באיכות האוויר עקב מדורות ל"ג בעומר".

     

    המשרד מזכיר בהודעתו ריכוזים גבוהים של חלקיקים נשימים שגרמו לעלייה חדה בתחלואה של דרכי הנשימה בקרב חולי אסטמה וחולים במחלות כרוניות. על פי מידע שפורסם זה מכבר, באזור ת"א בלבד מתים מידי שנה כאלף בני אדם מזיהום אוויר. 

     

     

    ברור שהמדורות בל"ג בעומר לא הורגות אף אחד, אבל יש יסוד סביר להניח שהן עלולות להחמיר את מצב בריאותם של רבבות אנשים ברחבי הארץ, ולהגדיל את הסיכון לחייהם. הדילמה ברורה: מצד אחד יש מנהג חביב וחשוב של מדורות המציינות את ל"ג בעומר ואת יום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי; מאידך, ברורים גם הנזקים הנגרמים לבריאות כתוצאה מהמדורות, שלא לדבר על הנזק לסביבה הגלובלית.

     

    השאלה גוררת אותנו לדיון הלכתי-תורני. רבני הציונות הדתית הראו בשנה האחרונה עצמאות רבה מאד בדרכם בפסיקת הלכה המחדשת את חיי המעשה בארץ ישראל - בעניין המערכת המקבילה של הרבנות על רקע ענייני השמיטה, ובעניין הגיור ופרשת הרב דרוקמן. אני מברך על מגמה זו, אך לא ברור לי מדוע לא נשמע קולם של הרבנים בסוגיות של קיימות - סביבה, חברה וכלכלה.

     

    יתרה מזאת, אשתקד כאשר נשאל הרב שלמה אבינר על מדורות ל"ג בעומר, הוא השיב תשובה מתחמקת ולא עסק בעניין לעומק מבחינה הלכתית. לעומת זאת, אמר על פעילי הסביבה "יש אנשים שמחפשים את הדרך לתפוס מקום בחברה ולא מתמצאים בדברים חיוניים כמו חינוך, צבא ובניין המשפחה, והמוצא האלגנטי הוא לומר: 'אנחנו לוחמים לאיכות הסביבה'".

     

    במילים פשוטות, הרב אבינר רואה בפעילי סביבה אנשים מסכנים שמחפשים את עצמם, ובאזהרותיהם בענייני הסביבה עורבא פרח. התבטאויות שכאלו רק מדגימות את הניכור הענק הקיים אצל חלק ניכר מהציבור הדתי והחרדי כלפי הסביבה בה הם חיים בעצמם.

     

    מדורות ל"ג בעומר מדגימות את הצורך בהתערבות הלכתית בענייני הסביבה. הנה שתי השאלות הבסיסיות: האחת - כיצד ישקלו פוסקי ההלכה את חשיבותו של קיום מנהג יפה מול קיום דין של שמירת הגוף והנפש? השנייה - האם לא הגיע הזמן להפסיק להדליק מדורות ל"ג בעומר המזיקות לבריאות? (כי הרי אפשר להדליק גם נר נשמה לזכרו של רשב"י).

     

    לאחרונה החלו מספר גופים לעסוק בשאלות סביבתיות בהיבט ההלכתי. אחד הבולטים שבהם הוא קבוצת הלימוד "פני אדמה" הפועלת יחד עם "בית אב". אך אין די בקבוצת לימוד אחת. ראוי לרבני הציונות הדתית שיקומו ויעשו מעשה, ויקימו קבוצת רבנים ופוסקים שיהיו מוכנים לעסוק באופן תמידי בשאלות סביבתיות, ובכך יחדשו את תורה הסביבה בארץ ישראל.

     

    הכותב הוא דוקטורנט בתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    הטו אוזן לסביבה. מדורה בירושלים
    צילום: רויטרס
    מומלצים