שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "תבחר בי לדירה, אני מ-א-ו-ד נדיבה"

    תשכחו מכל מה ששמעתם על מצוקת הדיור בתל-אביב: המצב חמור הרבה יותר. מעשה במודעה קטנה אחת, מאות שיחות - וגם כמה הצעות מגונות

    הכל התחיל במודעה אחת קטנה: הדר-יוסף, 2.5 חדרים, כך וכך שקלים לחודש, כך וכך ארנונה לחודשיים, כניסה בתחילת יוני. מודעה רגילה, בלי הדגשות, בלי צבעים זוהרים והבטחות גדולות. ואז - "אנטר" אחד קטן, שאחריו מאות שיחות, עשרות הפצרות, וכמה הצעות שונות ומשונות.

     

    ההצעה, למען האמת, פורסמה בחשש קל: חודש וחצי לפני תום החוזה, האם יש בכלל סיכוי למצוא דייר חלופי - או שמא לא יהיה מנוס מלשלם פעמיים, גם לדירה הנוכחית וגם לחדשה? אבל ממש ברגע שבו אושרה המודעה האינטרנטית - ואולי אפילו קצת לפניו - התחילו הצלצולים. התחילו - ולא פסקו במשך ימים ארוכים.

     

    "שלום", נשמע קול ספק-מקווה ספק-מיואש מעברו השני של הקו, "זה בקשר לדירה". אחר-כך מגיעות השאלות הטריוויאליות: כמה חדרים? איזה שכר? יש מזגן? יש חשמל? איך המקלחת? איך הבעלים? תגיד רגע, שקט שם? הדירה טובה, נכון? מיותר לציין שכל שיחה מלווה בשש ממתינות, ויש גם SMS-ים מכמה חברים חדשים: "אחי, חייב את הבית ש'ך. דבר איתי, אה? אני רציני, גבר".  

    "אנחנו הרי מבינים אחד את השני"

    מעבר דירה, מתברר, יכול להיות עסק משתלם מאוד: לפחות חמש פניות כללו הצעה כספית נדיבה, רק כדי לקבל עדיפות ברשימה שמועברת לבסוף לבעלת הבית. "כולם עושים את זה, חמודי, אל תהיה נאיבי". אבל לא רק במעטפות של כסף מדובר. שיחת טלפון מפתיעה התקבלה מאשה אחת, עם קול נעים במיוחד (שניכר היה כי התאמץ להיות נעים עוד יותר).

     

    אחרי ה"זה כבר כנראה לא אקטואלי, דברי איתי מחר" הרגיל - ועוד שלושה-ארבעה סינונים - היא לא התייאשה, חסמה את המספר והגיעה אל היעד המיוחל. "תקשיב לי שנייה, זאת שוב אני. תראה, אני יכולה להציע לך דברים טובים". 

     

    ניסיתי לתומי להסביר ששוחד זה לא הקיק שלי, אבל אני אשמח למכור קצת רהיטים ישנים. "לא הבנת", השיב הקול הענוג, "אני יכולה להיות מ-א-ו-ד נדיבה. עכשיו אתה מבין למה אני מתכוונת, נכון?" האמת, השבתי מיתמם - לא, לא ממש. כשאת אומרת נדיבה, למה את מתכוונת? "אני חושבת שאתה מבין טוב מאוד. אנחנו הרי מבינים אחד את השני".

     

    למען הסר ספק, לא הלכתי על זה. ואיך אמר ראש ממשלתנו? גם לא לקחתי אגורה לכיסי. בדירה המבוקשת - 2.5 חדרים פלוס מכונת כביסה וספה, פלוס דרושים, לא בשבת - זכו לבסוף קולגה ובן-זוגה, מאושרים עד הגג והבוידעם.

     

    הרבה לבבות נשברו, הרבה חלומות נופצו, הרבה חבר'ה מיואשים ימשיכו לחפש. להם - כמי שבעצמו ראה כמה דירות "משופצות עם נוף לים" (קרי: מטות לנפול עם ביוב עתיר ויטמין-סי במקום חניה) - אני מציע: אל תתייאשו, אל תפסיקו לחפש, בסוף זה יקרה לכם. אבל עשו טובה: תנו למספר שלי מנוחה. אם המודעה כבר מזמן לא שם, סימן שזה לא אקטואלי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים