רנדי עומד למות. בואו ללמוד ממנו על החיים

פרופ' רנדי פאוש, שהוא בכלל פרופ' למחשבים, הוזמן לשאת הרצאה במסגרת סדרת "ההרצאה האחרונה" שהתקיימה באוניברסיטה שלו, בארצות הברית. אלא

 שבשבילו זו באמת הייתה ההרצאה האחרונה. כמה חודשים קודם אובחן רנדי פאוש כחולה בסרטן הלבלב, וכל הטיפולים שניסו להצילו כשלו. הרצאתו של רנדי הפכה להיט ב"יו־טיוב", ודי מהר הפכה לספר (שלמחרת הוצאתו כבש את המקום הראשון ברשימת רבי המכר של "אמזון" ו"הניו־יורק טיימס"). עכשיו יוצא הספר, "ההרצאה האחרונה" שמו, בתרגום עברי בהוצאת מטר. כדי לעשות לכם חשק לקרוא אותו, תוכלו למצוא בגיליון השבוע של "לאשה" את שלושת הפרקים הראשונים של הספר. והנה ההקדמה לטקסט המרתק הזה: 

"יש לי בעיה הנדסית.

אף על פי שמרוב הבחינות אני במצב גופני מצוין, יש לי עשרה גידולים בכבד ורק חודשים ספורים לחיות.

אני אב לשלושה ילדים קטנים ונשוי לאשת חלומותיי. אני יכול בקלות לרחם על עצמי, אבל זה לא יעזור. לא להם ולא לי.

אם כן, איך אנצל את זמני המוגבל מאוד?

"החלק המובן מאליו הוא להיות עם משפחתי ולדאוג לה. כל עוד אני יכול אני מקדם בברכה כל רגע שיש לי איתם ועושה את הסידורים הנחוצים כדי להקל את דרכם אל החיים בלעדַי.

החלק הברור פחות הוא איך ללמד את ילדַי את מה שהייתי אמור ללמד אותם במשך עשרים השנים הבאות ואף מעבר לכך. הם קטנים מדי לשיחות האלה. כל ההורים רוצים ללמד את ילדיהם את ההבדל בין טוב לרע, את מה שחשוב בעיניהם ואיך להתמודד עם האתגרים שהחיים יביאו איתם.

"אנחנו גם רוצים שיכירו כמה סיפורים מחיינו שלנו, לא פעם כדי ללמד אותם איך לחיות את החיים שלהם. שאיפתי העזה לעשות זאת היא שהובילה אותי לשאת 'הרצאה אחרונה' באוניברסיטת קרנגי־מלון.

"ההרצאות האלה מצולמות במצלמת וידיאו כדבר שבשגרה. באותו יום ידעתי מה אני עושה. במסווה של הרצאה אקדמית ניסיתי להכניס את עצמי לבקבוק

 שבאחד הימים יישטף אל החוף למען ילדי. אילו הייתי צייר הייתי מצייר למענם. אילו הייתי מוזיקאי הייתי מלחין מוזיקה. אבל אני מרצה. אז הרציתי. הרציתי על שמחת החיים, על הערכתי לחיים, אפילו שנותר לי כל כך מעט מהם. דיברתי על יושר, על יושרה, על הכרת תודה ועל דברים אחרים שיקרים ללבי. וניסיתי מאוד לא לשעמם.

"הספר הזה הוא בשבילי דרך להמשיך במה שהתחלתי על הבמה. מאחר שהזמן יקר, ואני רוצה לבלות זמן רב ככל שאוכל עם ילדַי, ביקשתי מג'פרי זסלאו לעזור. כל יום אני רוכב על אופני בשכונה – פעילות גופנית שהיא חיונית לבריאותי. בחמישים ושלוש רכיבות ארוכות דיברתי עם ג'ף בטלפון נייד עם אוזניות. לאחר מכן הוא עמל שעות אין־ספור על הפיכת סיפורַי – אני משער שנוכל לכנותם 'הרצאות' – לספר שלהלן.

"ידענו מההתחלה: שום דבר מכל זה אינו תחליף להורה חי. אבל הנדסה אינה עוסקת בפתרונות מושלמים, אלא בטוב ביותר שאפשר לעשות במסגרת המשאבים המוגבלים. וזה בדיוק מה שאני מנסה לעשות בהרצאה הזאת ובספר הזה".

רוצים עוד? גלשו לאתר של רנדי פאוש 

הקליקו כאן כדי לגלות מה מחכה לכם בגיליון השבוע