למה נשים (וגברים) רודפות אחרי החזה המושלם?

אפשר להתווכח על הגודל, אפשר לא להסכים על הגובה הרצוי או על אופי החריץ. מה שבטוח – כולנו, החל בשלב מסוים בחיים, מתגעגעות לחזה שהיה לנו פעם, כשהיינו צעירות. אנחנו הרי זוכרות אותו מוצק, זקוף, מתחצף ומתריס את נוכחותו. נכון, גם עור הפנים משתנה עם הגיל, גם מידת המכנסיים. אבל את העור אפשר להלעיט בקרמים, את הכתמים והקמטוטים אפשר להסתיר עם האיפור הנכון, ואפילו על מידת המכנסיים יש לנו השפעה. לפעמים נדמה שרק השדיים נשארים שם, אותנטיים עד לבוא סכין המנתחים, כדי לספר את סיפור התבגרותנו. איתם אי־אפשר להסתיר את הדיאטות, את ההריונות, את ההנקות, את השנים שחלפו. ולכן, אולי, אנחנו כל־כך עסוקות בהם.

מיניות, תשוקה, רכות, חום, אמהות, פוריות - ותודה לפרויד (צילום: פוטוס) 

"איילת אהבים ויעלת חן/ דדיה ירַווּך בכל עת, באהבתה תשגה תמיד‭,"‬ נכתב בספר משלי, ואילו שיר השירים מתפייט עם "שני שדייך כשני עופרים תאומי צבִייה‭."‬ ואמנם, המראה הראשון שבו נתקל בדרך־כלל תינוק שזה עתה נולד הוא שדיה התפוחים של אמו. עם המראה הזה, ברוחו של פרויד, אנחנו הולכים אחר־כך כל חיינו, כמהים ליהנות שוב מהשפע שהשדיים מסמלים, משתוקקים לינוק מהם רוגע ושלווה וביטחון, מתגעגעים למגעם הרך, חסרים את החושניות הבלתי אמצעית הזו.

החזה הנשי מסמל מיניות ותשוקה. הוא מסמל את נשיותה של האישה, את רכותה ויופייהּ , אבל בה בעת הוא מייצג גם אמהוּת, פוריות, חום. השד האידיאלי, לפחות מסיבות אבולוציוניות, תואר תמיד כמלא וזקוף. זקיפות נקשרת עם בריאות, ובריאות מבטיחה את המשך קיומו של הדור הבא. נשים מפיקות משדיהן הנאה רבה בעת המשחק המיני. הפטמות הנשיות מגיבות לגירוי במגע בזכות צפיפות העצבים בהן. גברים נהנים מהתבוננות בשדיים נשיים, מליטופם ומישושם.

מוונוס ועד פאמלה

בעת העתיקה היו השדיים הנשיים סימבול לפוריות ולארוטיות. הם תוארו באמנות כזקופים ומוצקים ונחשפו או הובלטו לראווה. בימי הביניים הושם הדגש על השד המזין, המוצנע, כמו בתיאורי המדונה המיניקה ומריה עם ישו התינוק. הרנסנס חגג

 את החושניות בציורי עירום נשיים, חושפי שדיים, למשל ונוס בשלל גרסותיה. גם ציירי המאה ה־20 הרבו לצייר שדיים נשיים, ואליהם נוספו צלמים שהיטיבו להנציחם בשיא תפארתם.

האופנות עשו את שלהן, ומודל החזה הנשי השתנה לא מעט. עברנו את החזה השופע א־לה ג'יין מנספילד ובריז'יט בארדו, התנסינו במודל הנערי מטוויגי ועד קייט מוס, ותהינו אם השדיים של פאמלה אנדרסון אינם מופרזים במקצת. היום, מספרים המנתחים, הצעירות רוצות חזה כמו של האלי ברי או אנג'לינה ג'ולי. המבוגרות יותר, בנות ה־30 ומעלה, רוצות בדרך־כלל את מה שהיה להן.

אבל זו כבר חוכמה שלאחר מעשה, כי בצעירותנו בדרך־ כלל לא קל כשהשדיים מתחילים לצמוח. אנחנו מסתירות אותם מאחורי חולצות רחבות, מסמיקות במבוכה כשהבנים תופסים בחזייה מאחורה ומקנאות בשטוחות האלו, שיכולות עדיין בלי. השטוחות, מצידן, מקנאות בחזרה באלו שאצלן כבר הנצו ניצנים. הנאת המחשוף המלא מגיעה לרוב רק בשלב מאוחר יותר, וגם אז רבות חולמות על חזה גדול יותר או קטן יותר ממה שהטבע מציע. היופי אמנם בעיני המתבונן, אבל כולנו מוזנים גם מהפנטזיות.

עלייתו ונפילתו

התפתחות החזה מתחילה לרוב בגיל 12 ונשלמת לקראת גיל ‭.18‬ בניגוד לאיברים אחרים, גודלו ממשיך להשתנות. החזה גדל בזמן הריונות, הוא נעשה כבד יותר ועגול, ויש המוכנים להישבע שאלה ימיו היפים ביותר. למרבה הצער, יש לזה מחיר. דווקא מילוי תפקידם הקיומי מאיץ את נפילתם של השדיים ואת אובדן יופיים. אחר־כך מגיע גיל המעבר, ועימו ירידת ההורמונים הכרוכה בהידלדלות החזה הנשי, הצטמקותו ונפילתו.

גם בימים קדומים העריכו את המראה החיצוני (צילום: פוטוס)

את ההשפעות הללו, כמו גם את אותות הדיאטות שרובנו מתנסות בהן במהלך החיים, אי־אפשר למנוע. השדיים מתרוקנים מתוכן (ביותר ממובן אחד) לאחר ההיריון, עם הנקה ובלעדיה. מעטפת החזה שהתרחבה מצטמקת, המילוי שמילא אותה לתפארת נעלם, והיא נותרת מרוקנת, "כשקית תלויה שרוקנה מתוכנה‭,"‬ מתאר המנתח הפלסטי ד"ר דב קליין בספרו "אמנות עיצוב השד" (הוצ' "נמלה‭.("‬

"אנחנו חיים בחברה שמדגישה מאוד דברים חיצוניים‭,"‬ אומר הפסיכולוג הקליני ד"ר גיל גולצוויג מ"הדסה אופטימל‭."‬ "כולנו, גברים ונשים כאחד, רואים בחזה הנשי איזשהו חלון לעולם, מעין כרטיס ביקור שאותו רואים כולם, יחד עם הפנים, כמובן.

"הגברים אולי מחפשים לקבל אמא ואישה בחבילה אחת. הנשים, בייחוד הבוגרות, הבשלות שבהן, רוצות בעצם יותר מחזה של בת ‭.20‬ הן בעצם רוצות לחזור קצת להיות בנות ‭,20‬ אולי כי הן מרגישות פחות מושכות ואולי זה נכון, אם כי הן מושכות מאוד במובנים אחרים. אבל הפתרון

 הקוסמטי לא יפתור את הצורך הזה להרגיש שוב כמו פעם, כשהיית צעירה, כי אי־אפשר לחזור אחורה בזמן. גם אם החזה יחזור להיות זקוף – את כבר לא תהיי בת ‭.20‬ התרבות המודרנית מאוד לא הוגנת כלפי הנשים, וכיוון שהאגו הוא קודם כל עניין של דימוי גוף, החזה הנשי ימשיך למלא תפקיד חשוב במיניות ובתחושת הערך העצמי. אני רק מקווה שהשינויים יובילו לכך שהעוצמה של הדברים, ברמת הדרישה התרבותית, תפחת‭." ‬

חזה בהתאמה אישית

מעל 750 אלף נשים בעולם עוברות ניתוחי חזה מדי שנה. נתוני האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית מלמדים שכ־40 אחוז מכלל הניתוחים הפלסטיים שבוצעו בארץ בשנת 2007 היו ניתוחים לעיצוב השד. ככה קוראים לזה עכשיו – הגדלה/ הרמה/ הקטנה, כבר קצת פאסה. הרופאים משוכנעים היום שהם יכולים להתאים לכל אחת מאיתנו את החזה שיהלום אותה בדיוק. ממש כמו שמלה בתפירה אישית, אם תרצו.

"הצעירות שמגיעות היום לקליניקה רוצות בדרך־כלל להגדיל את החזה, אבל נשים אחרי לידות רוצות פשוט לשפר את הצורה והמראה של השדיים שלהן‭,"‬ מסביר המנתח הפלסטי ד"ר נמרוד פרידמן. "הן לא רצות אחרי כוכבות, הן יודעות מה הן רוצות, והן לרוב רוצות את מה שהיה להן לפני ההריונות. אני משתדל לרצות את כולן, אבל מעריך את אלה שבאות אליי עם רעיון ברור של מה שהן רוצות.

"לרוב מדובר בהרמה עם שתל קטן של 180־300 מ"ל. השתלים האנטומיים החדשים, המעוצבים, מאפשרים להשלים את ההתרוקנות בחלק העליון של השד עם מינימום צלקות. הם בנויים בצורת טיפה ומאפשרים חזרה לצורה אגסית מלאה של השדיים, שלרוב גמרו להיות עגולים בגיל ‭,14‬ או אחרי ניתוח הגדלה עם שתלים עגולים. אנחנו יכולים לבחור את אורך השתל, את רוחבו ואת הגובה שלו, בהתאם למבנה הגוף של כל אישה, בדרגות שונות. כל זה ישפיע על הבולטות שלו, בלי קשר לנפח השתלים‭."‬

שתלים בעלי פיזור נפח משתנה ושתלים משני סוגי ג'ל, מסביר ד"ר קליין, מאפשרים קבלת אפקט של ניתוח הרמת חזה ללא הרמה, הכרוכה ביותר צלקות. כך גם ניתוח חדש שהוא מבצע, המבטיח הרמה של החזה הנפול בעזרת מעין חזייה פנימית.

"ניתוחי חזה הם הניתוחים הכי שכיחים בקרב נשים, והיתרון היום הוא שאנחנו יכולים באמת להתאים לכל אחת את הניתוח שיקנה לחזה שלה מראה זקוף ומלא, לפי רצונה. אנחנו יכולים לתקן מצבי אסימטרייה בשדיים, להפוך שדיים צינוריים לשדיים עגלגלים יותר, להקטין שדיים גדולים מדי בעיני האישה הנושאת אותם, להגדיל את החזה דרך בית־השחי בעזרת מכשור אנדוסקופי, ובכל מקרה, לעשות הכל עם צלקות בלתי נראות סביב העטרה או באזור הקפל התת־שדי.

"צריך רק לזכור, שמה שלא נעשה, לא נוכל לשנות את החיצוניות. סימני המתיחה, הקמטים וכו' לא ייעלמו. כשבאות אליי נשים עם תמונה שלהן עצמן מלפני ההריונות ואומרות לי 'כזה חזה אני רוצה‭,'‬ אני מסביר להן שכזה אי־אפשר. אני לא יכול לעצור את הביולוגיה, ואינני רוצה להבטיח הבטחות שווא. אני כן יכול לשפר את מראה החזה בצורה מדהימה ולתת לנשים 10־15 שנים של חזה שיעמוד זקוף ויפה‭." ‬

מהו חזה יפה?

לשאלה חזה יפה מהו ייתכנו מן הסתם המון תשובות. ד"ר פרידמן מזכיר תמיד ללקוחותיו שאין לו בעלות על אידיאל היופי, שהוא חוזר אחרי עוד יום בחדר הניתוח הביתה, לאשתו, שאת שדיה אינו מעוניין לשנות. אולם לרפואה יש תשובה די ברורה לשאלת היופי. "שד עם מראה טיפתי‭,"‬ אומר ד"ר קליין, "כאשר רוב הנפח באזור הפטמה ומטה, והחלק העליון של השד יורד בצורה אגסית כלפי החזה, נחשב שד יפה‭."‬ יש גם מספרים – היקף עטרה קלאסית נע בין 38־42 מ"מ, המרחק בין הפטמות לעצם הבריח צריך להיות משולש שווה צלעות בן 21 ס"מ, ואילו המרחק בין הגבול התחתון של העטרה לקפל התת־שדי צריך להיות 5־6 ס"מ.

אם ניחנתן בנתונים הללו, מבטיחים הרופאים, אתן נהנות ככל הנראה מחזה יפה ומחריץ מפואר. אשריכן. ואם לא – הסכינים יסייעו לכן. שעה עד שלוש שעות בחדר הניתוח בהרדמה חלקית או מלאה, שבוע של כאבים ויכולת תפקוד חלקית, ופרידה הרואית מ־14־20 אלף שקלים בממוצע, ואתן מסודרות. באמצעות סכיניהם המשופרים וטכניקות העבודה שהשתדרגו יכולים המומחים לקצר את עודפי העור,

 לקרב את הפטמות זו לזו, למלא, להרים ולברוא חזה שיהיה דומה לזה הטבעי, לפני ש"התקלקל‭." ‬

לא קל לחשוב על סרטי מדידה, חתכים ודם בסביבות השדיים שלנו, ותמיד אפשר להתנחם בחזיות הפוש־אפ, במינימייזרים או בחזיות המרופדות. אפשר גם לאמץ את הגישה הנטורליסטית וללמוד לאהוב גם את גופנו המתבגר, או לומר לעצמנו, בצדק, שחזה זקוף לא באמת יעשה אותנו מאושרות יותר. אבל מצד שני, תמיד מותר לחלום. ומה רע בפנטזיה על חזה שופע?

חיזוק שריר החזה

החזה הנשי הוא רקמה שומנית הנמצאת מעל לשריר החזה הגדול. לא ניתן באמצעות תרגילים להביא לשינוי במבנהו של החזה או במראהו, מדגיש צחי נחום, מומחה לפיזיולוגיה של המאמץ ורכז קורסים ברשת "גו אקטיב‭."‬ אפשר לחזק את השריר המצוי מתחתיו. לפניכם מספר תרגילים שאותם יש לבצע בשלושה סטים, 15־ 20 חזרות כל אחד, לפחות פעמיים בשבוע:

‭.1‬ שכיבה על הגב על ספת הלחיצה. בשתי הידיים אוחזים במשקולות יד, כשהידיים כמעט ישרות. הידיים קרובות זו לזו מעל לחזה. פותחים באיטיות את הידיים לצידי הגוף, מעין ציור של חצי מעגל.

‭.2‬ שכיבה על הגב על ספת הלחיצה. בשתי הידיים אוחזים מוט מעל לחזה בידיים ישרות. מכופפים את הידיים באיטיות עד למצב של 90 מעלות בין אמה לזרוע, כשהמוט "יורד" לכיוון קו החזייה. מיישרים את הידיים כלפי מעלה, וחוזר חלילה.

‭.3‬ שכיבות סמיכה. נקודת המוצא היא מצב סמיכה. הידיים רחוקות זו מזו, יותר מרוחב הכתפיים. מבצעים כפיפה של המרפקים עד למצב 90 מעלות בין זרוע לאמה ומיישרים חזרה. הגוף עולה ויורד כיחידה אחת.