יצחק ניסן: "15 שנה לא קיבלנו שקל מהמדינה"
יצחק ניסן, מנכ"ל התעשייה האווירית, מדבר על הדו"חות החיוביים, אפשרות ההפרטה של התעשיות הבטחוניו, וההתייעלות והפרישה של אלף עובדי החברה; ניסן: "הפרטה היא נושא טעון מאוד"
ניסן, שהצטרף לתעשייה האווירית ב-1978, הוא איש מופנם. במשך כל שנותיו בחברה המעיט בחשיפה תקשורתית, וגם כעת, לאחר תהליך ההתייעלות העמוק והכואב שהעביר את החברה מאז שנכנס לתפקיד, הוא ממעט לדבר. על רקע הדו"חות הכספיים החיוביים שהציגה החברה הוא שובר שתיקה.
"הפרטה היא נושא טעון"
"התעשייה האווירית של שנת 2006 היתה חברה מפסידה, עם עודפי כוח אדם, כפילויות, גידול מתמיד בעלויות השכר ובעיות במוטיבציה של העובדים. החברה היתה כבולה בחוזים עם לקוחות בעייתיים, ומעל לכל - זו היתה חברה עם ניהול עסקי לקוי, שמבחינת רווחיות התנהלה סביב קו האפס", מספר ניסן.
"לאחר שזיהינו את הבעיות התחלנו בהליך כואב אך הכרחי של התייעלות. הפכנו כל אבן בחברה, שינינו את תמהיל כוח האדם, ביטלנו כפילויות, הקמנו צוותי חשיבה, טיפלנו בנושא הבעייתי של תמחור הפרויקטים, הרחבנו את שוקי היעד שלנו והתחלנו לצמצם את מצבת כוח האדם. בהסכמת ארגון העובדים הוצאנו לפרישה מוקדמת קרוב לאלף עובדים, על חשבוננו. הפכנו לחברה מוטת רווחיות, והיום אני מחויב מול הדירקטוריון לרווח, ומשרשר את האחריות עד אחרון העובדים בחברה".
כפי שמתאר ניסן, בתקופתו החל תהליך משמעותי של הוצאת עובדים ותיקים לפרישה מוקדמת.
"נפרדנו מאלף עובדים אך קלטנו 2,000 חדשים", אומר ניסן. "צריך להבין שיש אנשים שלא תורמים לנו יותר, וגם הם מרגישים עייפות טכנולוגית ונפשית ואי אפשר להוציא מהם תפוקה. עדיף שילכו הביתה. ההבדל הוא שאם באלישרא מדברים כבר ארבע שנים על פרישה של מאה עובדים ושום דבר לא זז, אצלנו הלכו אלף עובדים והכל התנהל בשקט".
כשאתה מדבר על איחוד, אתה מדבר גם על הפרטת התעשיות הביטחוניות?
"הפרטה היא נושא טעון מאוד. צריך את ההסכמה של הממשלה, צריך את הסכמת העובדים וצריך לסכם כיצד זה יתבצע בפועל. כיוון שלא סוכמו עדיין כל הפרטים המקדמיים זה עדיין לא עומד על הפרק, אף שאני באופן אישי תומך ברעיון וכך גם חברי הדירקטוריון. אני חושב ששילוב תעש בתוך התעשייה האווירית הוא הפתרון האופטימלי לכל הצדדים, ואנחנו מחכים להחלטות בעניין הזה.
"שמעתי שמשמיצים אותנו על כך שהמדינה הלוותה לנו לפני 15 שנה כספים, אבל חייבים להבין שזה קרה כי המדינה ביטלה את פרויקט הלביא, ולכן ניסתה לסייע ולתקן את הנזק שגרם הביטול. החליטו לעשות פרויקט, קלטו אלפי עובדים, ואז החליטו חד־צדדית לעצור. שום חברה תעשייתית לא היתה יכולה להתמודד עם זה. 15 שנה לא קיבלנו מהם שקל".
הראיון המלא היום ב"כלכליסט"
