ניצחון חולון טוב לעתיד הכדורסל הישראלי

עד יום חמישי לפני שבוע וחצי - אירוע היסטורי בדברי ימי הפועל חולון, האלופה הטרייה - היה פלייאוף 1983 הנקודה הגבוהה ביותר אליה הגיעו הסגולים במירוץ אל התואר. אז הוביל אריה מליניאק חבורה של לוחמים צעירים כמו מוטי דניאל, ישראל אלימלך, ניב בוגין ומייקל קארטר ליתרון מול מכבי תל אביב הגדולה בקרב על העלייה לגמר. הם אף הובילו 90:91 שניות לסיום באולם הפחים, אך אז הגיע ג'ק צימרמן וצלף סל אדיר עם הבאזר שנתן ניצחון לצהובים.

צימרמן, היום איש עסקים בן 46, מתגורר בפאריז ועובד כמנהל בכיר בחברת Current Analysis לריגול עסקי. הוא מבקר בישראל באופן תדיר וכך קרה גם בשבוע שעבר - 25 שנים אחרי אותו סל אגדי - שנצרב כטראומה של ממש בזכרון אוהדי חולון. היום הוא מפרגן להם ולקבוצתם, בה צפה גוברת על מכבי ת"א מסל של מאליק דיקסון בשניות הסיום, ממש כמוהו אז באולם הפחים. בטור מיוחד ל-ynet הוא מפרט את התרשמותו.  

"היה לי העונג והכבוד להתארח באירוע המיוחד לכבודו של רלף קליין (איזה אדם גדול) ובמשחקי חצי הגמר של הפיינל-פור ביום שלישי, אך נאלצתי לשוב לפאריז למחרת. למרות זאת, צפיתי במשחק הגמר בין מכבי תל אביב בחולון באמצעות האינטרנט מדירתי.

הפועל חולון אלופת 2008. צימרמן צפה והתרשם מפאריז (אלי אלגרט)

אני חייב להגיד תחילה שהתרשמתי מאוד ממצב הכדורסל הישראלי כיום. החוויה הכללית בשני משחקי חצי הגמר היתה מלהיבה, מקצועית ומאתגרת. יצאתי מהיכל נוקיה גאה על כך שהיה לי חלק קטן בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי ואני נרגש לקראת העתיד של אלה שיהיה להם הזדמנות לקחת חלק בחוויה בשנים הבאות 

עברו 25 שנים מאז שראיתי את חולון משחקת כדורסל. הקבוצה שראיתי משחקת באולם ביום שלישי ובאינטרנט ביום חמישי הציגה את אותו הכשרון, החוסן הנפשי וההחלטיות שזכורים לי מהזמנים שלי. אם היית דוחף את חולון, הם תמיד היו דוחפים אותך בחזרה. הם תמיד היו מלאים בכשרון בכל עמדה ושיחקו באומץ ובתכליתיות. אותן התכונות בלטו גם בגמר.

חבריי בישראל ובני משפחתי אומרים לי כי בכל פעם שמכבי ת"א משחקת נגד חולון, מזכירים את הקליעה שלי מ-1983 ומראים אותה בטלוויזיה. כך שיש לכולם זכרון טוב יותר לגבי מהלך העניינים מאשר לי עצמי, אחרי כל כך הרבה שנים. אני כן זוכר שחשבתי עד כמה חכם היה מאמן חולון (מיקי דורסמן) לקרוא לפסק זמן על המגרש - קרוב כל כך לאיזור במגרש בו התחלנו את המהלך שלנו לפני 25 שנים (למרות שאנחנו ניצחנו בחולון).

מאליק דיקסון. הביצוע שונה, התוצאה זהה בהפוכה (אלי אלגרט)

ואני זוכר שחשבתי כמה אירוני זה יהיה אם זה יצליח באותה מידה - במילים אחרות, שחקן שיתחיל מהצד הנגדי של המגרש, יסתובב מתחת לסל מבעד לחסימה בדרכו למוסר, יקבל את הכדור ממסירת החוץ, יעלה לזריקה בסיבוב משמונה מטר, יקבור את הכדור בפנים וירוץ מהמגרש כשידיו מונפות אל על בשמחה אל תוך שניות של דממת הלם מסביב, שמתפוצצת לקול קריאות הקהל לעברו - חלקן שמחות, חלקן זועמות.

התוצאה היתה אותה תוצאה ביום חמישי, למרות שהמהלך התפתח אחרת. זה מצחיק שאחרי שמכבי ת"א קלעה את הסל האחרון שלה ונותרו עוד שש שניות לסיום, אשתי אמרה שהמשחק גמור. אני אמרתי לה ששש שניות זה המון זמן. אני הרי הייתי כבר בסרט הזה.

ג'ק צימרמן ואשתו בטיול משפחתי

נראה לי שכל המשחקים בין מכבי ת"א והפועל חולון הוכרעו בזריקה אחת אחרונה, ואתם יודעים למה אני מתכוון. הפעם חולון הציבה את עצמה בסוף המשחק כדי להרוויח את הזכות להפוך לגיבורים והם הצליחו בכך. מגיעות ברכות לשחקני חולון בעבר ובהווה, לראשי הקבוצה והאוהדים ששילבו את כל אותם הגורמים הקריטיים במשך הזמן ויצרו אליפות בסוף של דבר. חולון עמדה זקופה כאלופה אמיתית ב-2008.

באופן טבעי, הלב שלי תמיד יהיה עם מכבי תל אביב. לישראל יש מזל שיש לה כזה מועדון שמנוהל מצוין ואלופה רב שנתית, שמוכרת בכל העולם ונחשבת לאחד הארגונים הטובים בעולם הכדורסל. הם הציבו את הרף גבוה מאוד עבור הקבוצות האחרות והוא מגדיר את שאיפותיהן. בכך, מכבי הניחה את היסודות לסוג הכדורסל המלהיב שראינו בשבוע שעבר.

אני די בטוח שהם כבר ממוקדים בתהליכי ההתאוששות לקראת השנה הבאה כדי להחזיר לרשותם את התארים מאלו שאיתגרו אותם השנה. זה יהיה מהנה לראות איך חולון פועלים במסגרת האחריות שלהם כאלופים ואיך ליגת העל תתמודד עם החיה הפצועה מעט, אך המסוכנת שנקראת מכבי ת"א בעונה הבאה. כל זה רק יכול להטיב עם העתיד של הכדורסל הישראלי.

ערך והביא לפרסום - אמיר בוגן