עיר האורות

אחרי שבשנה שעברה נאלץ הפסטיבל לעקור ממושבו בשדרות בשל התרעות טילי הקסאם והוראות החירום של פיקוד העורף, חוזר פסטיבל קולנוע דרום הביתה גדול יותר, צבעוני וגאה יותר. יש הרבה סיבות למה לא לקיים את הפסטיבל בשדרות, אבל דווקא בהתעקשות על המשך קיומו יש משהו מעורר תקווה שלא יכול אלא להכות שורש.

קרן מור ומנשה נוי ברחבת סינמטק שדרות (צילומים: מרב יודילוביץ') 

מעולם, בשבע שנות קיומו של הפסטיבל, לא התייצבו על רחבת הסינמטק כל כך הרבה כוכבים לערב הפתיחה. בזכות האנסמבל העשיר שמשתתף בסרט הפתיחה של הפסטיבל, "שבעה" של האחים רונית ושלומי אלקבץ, הצטופפו בכניסה לאולם הסינמטק בשדרות מרבית הקאסט שכולל, לצדה של רונית אלקבץ, גם את האחים שלומי ויחזקאל, את חנה לסלאו, קרן מור, חנה אזולאי הספרי, רובי שובל, יעל אבקסיס, אלברט אילוז, אוולין הגואל, רפי אמזלג ודויד אוחיון.

"בשבילי זה הרבה יותר מקאן", אמר שלומי אלקבץ ל-ynet, "זה הבית ומה יותר חשוף ומרגש מאשר להקרין את הסרט הזה פה, במקום שבו מבינים את כל הניואנסים גם בלי מילים".

רונית אלקבץ וחנה אזולאי הספרי לפני הקרנת "שבעה"

ההתרגשות של משפחת אלקבץ היתה כפולה לא רק מפני שמדובר בהקרנת טרום בכורה ישראלית אחרי החשיפה הבינלאומית בשבוע המבקרים בקאן, אלא גם כיוון שעבור מרבית השחקנים היתה זו הפעם הראשונה שבה הם ראו את הסרט הערוך. עם תום ההקרנה נראה שהשניים מרשים לעצמם לחייך.

"זו חוויה חד פעמית ומאד משמעותית מבחינתי", אומר אלקבץ שמלמד בחוג לקולנוע של מכללת ספיר שם נולד ונהגה רעיון הפסטיבל, "מעולם לא למדתי קולנוע באופן מסודר ולכן כשהציעו לי אחרי הסרט הראשון 'ולקחת לך אשה' ללמד בכל בתי הספר בארץ אמרתי: 'תודה, אבל לא'. כשהתקשרו ממכללת 'ספיר' ואמרו שצריכים אותי פשוט לא יכולתי לסרב.

"יש משהו במקום הזה שמדבק. יש את כל הסיבות למה לא להגיע לפה. זה רחוק ולי אין רכב מה שאומר שצריך לנסוע באוטובוסים וזה מסוכן והקסאמים, הכל נכון אבל ברגע שאתה פה במקום הזה שעל קו התפר, אתה יודע שפה, בנקודת החיכוך, זה החיים ואי אפשר להתנגד לזה. מה יותר טבעי מלהקרין את 'שבעה', סרט על משפחה מרוקאית בפסטיבל קולנוע דרום בעיר שדרות. אני דרומי בבסיס, לא במובן הגיאוגרפי אלא בתפישת העולם ואני מאד שמח ומרוגש להקרין את הסרט הזה פה לתלמידים שלי ולאנשי שדרות".

אבנר פיינגלרנט, מנהל הפסטיבל, ושלומי אלקבץ

השחקנית חנה אזולאי הספרי שמחה על ההזדמנות לרדת לשדרות ולקחה ביחד איתה את הבן אבשלום. "זה היה ברור מאליו שאני מגיעה להקרנה של הסרט בשדרות אפילו לא חשבתי פעמיים", היא אומרת, "זה חשוב לי להיות פה, אני חושבת שזה חשוב לכולנו". קרן מור, מצדה, אומרת: "זה לא שלא חששתי כשנכנסנו אל העיר, אבל אני שמחה להיות פה, זה חשוב ויש משהו באירוע הזה שלא דומה לשום פסטיבל שהייתי בו. יש פה שמחה אמיתית והרבה חום".

עיר של מחוות

הרבה מחוות של רצון טוב קשורות בפסטיבל קולנוע דרום שמתקיים כנגד כל הסיכויים בהווה חסר ודאות. הקרנת "שבעה" היא אחת מהן כשהמחווה היא מצדו של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים בו יוקרן הסרט במסגרת התחרות. זו הפעם הראשונה בה משחרר הפסטיבל בירושלים סרט שיתמודד בתחרות וולג'ין להקרנה קודמת בפסטיבל אחר.

"זה מתבקש, הנסיבות הן כאלה, אי אפשר היה אחרת", אמר אילן דה פריז, מנכ"ל הסינמטק ומנהל הפסטיבל בירושלים. "זו בהחלט אמירה ראויה להערכה", אומר אבנר פיינגלרנט ראש החוג לקולנוע במכללת ספיר ומנהל הפסטיבל בשדרות, "אילן דה פריז ופסטיבל ירושלים נהגו באחריות, אכפתיות ומעורבות ומתוך מחשבה ששדרות היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. אני מאד שמח על כך זו הצהרה חשובה ומשמעותית".

שלומי אלקבץ ורונית אלקבץ באולם הסינמטק 

פיינגלרנט יודע כי החזרה לשדרות היא הימור כבד. "רוב הקהל הישראלי רואה בשדרות מקום מאיים ויש להודות על האמת, כי שדרות ונתיבות המרוחקות כשעה נסיעה מתל אביב, היו עבור האזרח הממוצע בישראל, גם לפני מתקפת הקסאמים, רחוקות הרבה יותר מאילת או החרמון. למרות זאת הייתי רוצה לראות רבים שותפים לאירוע שבו חוגגים את ניצחון היצירה והתרבות על איוולת המלחמה.

"שדרות היא מקרה מבחן בלבד וכישלונה הוא כישלון של החברה כולה. אנחנו חיים בסיטואציה לא ברורה תחת שלטון צבאי שקובע מה מותר ומה אסור ואיך להתנהל. הפעם היה חשוב לכולם לקיים את הפסטיבל בשדרות דווקא בשל תחושת ההתפוררות והדכדוך מול האפשרות של משהו כל כך חי ומחייה כמו הפסטיבל שיש לו חשיבות הרבה מעבר לקולנוע. זה נכון תמיד והשנה עוד יותר כיוון שהגענו לנקודת כאב שאם לא נצא ממנה, משהו רע יקרה".

תיאטרון בקולנוע

לאווירת החג במתחם הפסטיבל תרמו לא מעט גם שחקני מרכז שלומי לתיאטרון, שבאו לשמח את אנשי שדרות ובאי הפסטיבל כאות מחווה של הפריפריה הצפונית למודת המלחמה לאנשי הדרום שמתמודדים עם אימי הטילים על בסיס יומיומי. את אירוע הפתיחה הנחה השחקן ששון גבאי וגם בזה יש מן האמירה שלמרות האסקפיזם הפושה, המרכז אינו מוכן לוותר על הפריפריה.

נשיא המדינה, שמעון פרס, כיבד בנוכחותו את אירוע הפתיחה ונכח גם בהקרנה הסרט "שבעה" של האחים אלקבץ. פרס העניק בהזדמנות זו את פרס מועצת הפיס לתרבות ולאמנות ליוצרי הסרט וזכה לחיבוק אוהב של הבימאית שהודיעה לקהל: "אני פשוט משוגעת על האיש הזה". הנשיא שדי מתורגל בהתחככויות עם כוכבות מבית ומחוץ, הסמיק ואמר: "בשביל להיות משוגעת עליי צריך באמת להיות משוגעת".

אחרי ששככו תקתוקי המצלמות וכבו אורות הפלשים המבזיקים אמר הנשיא כי בששים שנותיה של מדינת ישראל היו לא מעט דברים שהפתיעו אותו וביניהם העיר שדרות. "בכל שנות המדינה לא היה ישוב שספג כל כך הרבה, סבל כל כך הרבה ולמרות כל זאת לא איבד את תקוותו", אמר פרס. הפתעה נוספת לדבריו היא הפיכתה של ישראל למעצמת קולנוע.

"מה שהפך את אמריקה לארץ גדולה, זה החלום האמריקני. מה שיצר את החלום האמריקני, זה הסרטים שאת רובם עשו יהודים", אמר הנשיא והדגיש, "קולנוע הוא מקור לתקווה, זה לא פחות חשוב מהייטק".

לא בטוח אם שר התרבות, ראלב מג'אדלה וראש מועצת הקולנוע, מיכה חריש, שנכחו באירוע הבינו את המסר. מה שבטוח הוא שהחגיגה הזו, שנולדה כנגד כל הסיכויים ומצליחה לשרוד כפלא, פה בשביל

להישאר. כמו הסינמטק בשדרות, שהוקם שנה אחרי התפוצצות הקסאם הראשון באזור ומאז לא פסק מלפעול ולו ערב אחד, גם הפסטיבל הולך וצובר כוח.

זו אולי הסיבה שהצליח למשוך אליו השנה שלושה אירועי טרום בכורה מרכזיים ובהם ביום שלישי הקרוב הקרנה חגיגית של "ואלס עם באשיר", סרט האנימציה הדוקומנטרי המדובר של ארי פולמן שהוקרן בבכורה עולמית בתחרות הרשמית של קאן וסרטו של רשף לוי, "איים אבודים", שינעל את הפסטיבל. אם בנגב ייבחן העם בישראל כפי שאמר דוד בן גוריון, נראה שגם פסטיבל קולנוע דרום מעמיד בפני החברה האזרחית הישראלית מבחן בגרות שעניינו אחריות הדדית רגע לפני התפוררות.

ראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר, פנה אמש מעל במת הפסטיבל לנשיא המדינה וביקש ממנו להקים צוות בדיקה שיבחן דרכים לחיזוקה של קהילת האזור. "במיגון לבדו לא ניצור את החוסן הנחוץ", אמר וכיוון למפעלים מונעי התפוררות מסוגו של פסטיבל הקולנוע שנפתח אמש בשדרות.