לפני גמר ה-NBA: בירד ומג'יק מעלים זכרונות
בוסטון והלייקרס שוב נפגשות בגמר, הכוכבים הגדולים משנות השמונים נזכרים בקרבות הגדולים. מג'יק ג'ונסון: "שנאנו אחד את השני, אבל היה כבוד". לארי בירד: "זו היתה תקופה מופלאה"
סדרת הסופר-קלאסיקו של ה-NBA העירה את אמריקה. אחרי שנים של דשדוש ברייטינג, עם סדרות בהשתתפות סן אנטוניו ודטרויט, צפויה סדרת הגמר של ה-NBA לשבור שיאים חדשים. היריבות הענקית בין שתי הקבוצות הכי גדולות בליגה, כמו גם סגנון משחק התקפי, להבדיל מזה שהורגל אליו ציבור אוהבי המשחק, וכמות הכוכבים שתעלה על הפרקט, מציתים את הדמיון.
לא קשה להמר על כך שזה בדיוק הגמר שהקומישנר דייויד סטרן רצה לקבל, כדי להעיר את הליגה, אבל גם אם תשאלו אנשים אחרים, תקבלו משאלות דומות. "אם תאסוף אוהדים מכל העולם, ותשאל אותם את מי הם רוצים בגמר, הם יגידו לך שהם רוצים את שתי הקבוצות האלה", טוען מג'יק ג'ונסון.
כוכב הלייקרס בשנות השמונים, שהיה שם בשלוש סדרות מול בוסטון, יודע על מה הוא מדבר. הסלטיקס מחזיקים ב-16 תארי אליפות והלייקרס ב-14 בלבד. בוסטון היתה בגמר 20 פעמים (אחוזי הצלחה מרשימים, תודו) ואילו החבורה הסגולה צהובה מלוס אנג'לס, הגיעה לשם לא פחות מ-29 פעמים. אחרי הסדרה הזו, יאחזו שני המועדונים ביחד במחצית מ-62 האליפויות שחילקה הליגה עד היום.
במקום הקרב בין בוב קוזי, רד אאורבך וביל ראסל לאלג'ין ביילור, ווילט צ'מברליין וג'רי ווסט, נקבל מאבק מסוג אחר. במקום קרב בין מג'יק ג'ונסון, ג'יימס וורת'י וקארים עבדול ג'באר ללארי בירד, רוברט פאריש וקווין מקהייל, נקבל יריבות חדשה. פאו גאסול, קובי בראיינט, פול פירס, ריי אלן וקווין גארנט הם הגיבורים החדשים.
"האם הם מבינים את משמעות היריבות? הם יידעו במה מדובר מיד אחרי שהכדור הראשון יקפוץ לאוויר", טוען מג'יק ג'ונסון. "הם אולי לא יבינו מה עבר על לארי בירד ועלי. הם אולי לא יבינו איך היתה היריבות בזמנים שלנו. אני שמח לראות את הלייקרס והסלטיקס החדשות. כבר לא מדובר רק בנו, אלא על מה שעזרנו לבנות. זו לא הבמה שלנו, אלא של קובי, גארנט, פירס, אלן וגאסול".
הסדרה הנוכחית תהיה ה-11 במספר בין שני המועדונים, כשבוסטון ניצחה בשמונה הראשונות (השושלת של שנות ה-60, במהלכה לקחה הקבוצה 11 אליפויות ב-13 שנים) והלייקרס בשתיים האחרונות ב-1985 ו-1987. "קשה לקרוא לזה יריבות כשאתה לא מנצח", נזכר ג'ונסון בקבוצה המוכשרת של הלייקרס שהפסידה לבוסטון לא פחות מ-7 פעמים בשנות השישים.
"כשלארי ניצח אותנו ב-84 הייתי גמור. אני זוכר שהתחבאתי במשך כחודש. הייתי עצבני, כי הלייקרס הפסידו עוד פעם לבוסטון. נכנסו לזה חזק, לא הצלחנו לישון במשך שבועיים. במהלך העונה הסדירה חשבנו רק על זה והסתכלנו 'איפה בוסטון נמצאת?'. גם כשזכינו באליפות המערב לא חגגנו, כל מה שחשבנו עליו היה 'איפה בוסטון?' למזלי הצלחנו לחזור ולנצח אותם סוף סוף ב-85'".
בירד: "הלייקרס היתה אחת מהקבוצות הטובות אי פעם"
כוכב העבר של הסלטיקס מסכים עם ג'ונסון: "זו הבמה שלהם. לא משנה מה היה בשנות ה-80. מה שמשנה זה מה קורה כיום. היה לי את הכבוד לשחק מול מג'יק, ומול אחת מהקבוצות הגדולות ביותר שהורכבו מאז ומעולם".
רד אורבך עם לארי בירד. "כל משחק היה קרב" (צילום: AP)
"אז היה קרב בכל משחק", נזכר בירד, ולא מפחד לקחת צד לפני הסדרה הנוכחית. "אז ידעת שאם לא תיתן את המיטב, לא תוכל לנצח. זו היתה תקופה מופלאה, אבל עכשיו אני כבר מצפה לעוד אליפות של בוסטון".
שנאה מהולה בכבוד
בוסטון ולוס אנג'לס מייצגות שני חלקים שונים בארה"ב. בעוד העיר המזרחית ידועה כאחת הוותיקות, בה התיישבו המהגרים הראשונים, ונחשבת לעיר עשירה, המאכלסת אוניברסיטאות מפוארות ושאר מאפיינים ייחודיים הקשורים למורשתה, הרי שיריבתה מהחוף הפאסיפי החלה לפרוח בזכות "הבהלה לזהב".
בעיני רבים מתושבי בוסטון, LA היא עיר של אלו המחפשים הצלחה מהירה, כסף, סגידה לחיצוניות, לצביעות ולפלסטיק. זה לא היה שונה בשנות ה-80. "היה נהדר להיות חלק מהיריבות ההיא", נזכר בירד. "מדובר בשתי ערים ששנאו אחת את השניה, ובקבוצות ששנאו אחת את השניה, אבל היה גם כבוד הדדי. זה לא היה קרב בין מג'יק לביני, אלא מאבק בין שני המועדונים".
"החבר'ה אצלנו נשאבו לתוך העניין" ממשיך בירד להיזכר. "תמיד היה להם מה לומר. היו להם כינויים עבור כל אחד משחקני הלייקרס. חלק מהדברים גם יצאו מכלל שליטה, וכולם ידעו כמה היסטוריה מסתתרת מאחורי היריבות הזאת. תמיד היו הרבה דיבורים מאחורי הלייקרס והסלטיקס, זה תמיד היה הקרב האמיתי. עשיתי הכל כדי לשחק בגמר מולם ולהיות הכי טוב".
"בתקופה שלנו עסקי הנעליים היו קטנים"
"ההיסטוריה רודפת אחריך תמיד" טוען בירד. "היינו מודעים מהר מאוד למה שקורה סביבנו, וגם השחקנים החדשים ישימו לב לזה, כי כששני מועדונים עם
כל כך הרבה היסטוריה נפגשים, אי אפשר להתחמק מזה. פעם הסלטיקס אירחו את המשחקים ב'בבוסטון גארדן' המיתולוגי וחסר המיזוג והלייקרס ב'פורום' המיושן בקליפורניה. היום האיצטדיונים נקראים על שם חברות שמשלמות על כך הרבה כסף".
מג'יק חושש קצת יותר מכך שהיריבות של אז תיעלם בעקבות החשיבה הכלכלית שסוחפת את כל הליגה בשנים האחרונות. "הכוכבים של היום רוצים לעשות את זה בדרך שלהם. כשלארי ואני שיחקנו, עסקי הנעליים היו קטנים. כיום זה מטורף. כששיחקנו לא היו לנו טבעות או קעקועים. היום אם אין לך זה מוזר. אבל המשחק התפתח, והוא חייב להיות שייך לדור הנוכחי. הם לא צריכים להסתכל עלינו כדי להפוך את זה למשחק שלהם, אבל הם צריכים להבין שמישהו בנה את המשחק הזה לפניהם". הבנתם?
לפנייה לכתב/ת 
