שתף קטע נבחר

זוחלים ביחד: תלמידים השיבו עשרות צבים לטבע

פרויקט השבת צבי יבשה לטבע סחף אחריו בחודשים האחרונים מאות תלמידים ברמת כורזים ובשער הגולן. שיאו של האירוע היה שיחרורם של 32 צבים בוגרים על ידי התלמידים. "זה תענוג לראות את התלמידים נהנים ומבינים כי מקומם של הצבים בטבע ולא כחיית מחמד בבית", אומרים היזמים

לפני כארבע שנים הגיעו שני צבי יבשה לידיו של מנהל פינת החי הלימודית בקיבוץ שער הגולן. "מטיילים שמצאו אותם באזור רמת כורזים לא ידעו מה לעשות איתם והפקידו אותם אצלי", מספר ל-ynet יואל קלס, תושב קיבוץ שער הגולן המנהל את פינת החי בקיבוץ ב-30 השנים האחרונות.

 

מצבם של צבי היבשה המצויים מתת המין הצפוני מחמיר בשנים האחרונות. אובדן של שטחי מחייה בעקבות הפיכתם לשטחים לטובת חקלאות ומגורים, צמצום בשטחים הפתוחים בישראל ואיסוף צבים בניגוד לחוק למטרות גידול ביתיות, מעמידים את הצבים בסכנת הכחדה. אם מוסיפים לכך את מאבק ההישרדות של הזוחלים נגד טורפים טבעיים כדוגמת חיות בר, עורבים, כלבים וחתולים, מצטיירת תמונה עגומה לעתיד הזוחלים בצפון הארץ. 

 


(צילומים: אביהו שפירא)

 

"מקומו של הצב בטבע ולא בגינה בבית"

כיום החוק להגנת חיות הבר אוסר החזקה או סחר בערכי טבע מוגנים וקלס מיהר לדווח על הצבים לפקחי רשות הטבע והגנים. "למרבה הצער, אנשים רבים אוספים את הצבים מהטבע ומגדלים אותם כחיות מחמד", אומר חגי אילן, האחראי על תחום אחזקת בעלי חיים בשבי ברשות. "הצב הוא חיית בר לכל דבר ומקומה בטבע ולא במרפסת או בגינה של אדם פרטי". 

 

לאחר שקלס קיבל אישור מהרשות להחזיק ולגדל את הצבים, הם הגיעו לבגרות מינית והחלו להתרבות. "גרעין הרבייה גדל במהרה ומנה כ-50 צבים. כששמעתי לפני כשנתיים כי בעקבות השריפות הרבות שפרצו באזור הצפון כתוצאה מנפילת קטיושות, צבים ובעלי חיים רבים נפגעו ואיבדו את מקום המחייה שלהם", הוא מסביר. "הדבר הטבעי ביותר שעלה לי במוח, היה לשחרר את הצבים הבוגרים בחזרה לאותם אזורים שנפגעו".

 

בזמן שהצבים גדלו בפינת החי וזכו לטיפולם המסור של ילדי הקיבוץ, הציע קלס את רעיון ההשבה לטבע לאנשי רשות הטבע והגנים. לדבריו, היה חשוב לו להפוך את מבצע ההשבה לפרויקט חינוכי לילדי האזור. ברשות קיבלו את ההצעה בברכה ולתמונה נכנס יוסי ביידץ, הממונה על על תחום חקר בעלי חיים בתוכנית "קרב למעורבות בחינוך".

 


 

 

32 צבים שבו לטבע

"במסגרת התוכנית אנו מקיימים פעילויות רבות הקשורות לטבע וסביבה, החל מתחום הצפרות, שמירת חופים ועד לתצפיות על בעלי חיים בפינות חי וחדרי מחקר", מציין ביידץ ומוסיף כי היכרותו רבת השנים עם לקס, חיברה את השניים והפרוייקט החינוכי יצא לדרך. "לפני כארבעה חודשים התחלנו בפעילות הסברתית בהיקף גדול בבית הספר היסודי ברמת כורזים על מצבם של הצבים, מתוך ידיעה ברורה כי הילדים ישחררו בסוף הפרויקט את הצבים בחזרה לטבע".

 

תלמידי כיתות ו' שזכו להדרכה מקיפה בנושא, העבירו את הידע לשאר תלמידי הכיתות בבית הספר. במקביל, בפינת החי בקיבוץ שער הגולן זכו הילדים להתוודע לעולם שמירת הטבע באמצעות הצבים והתכוננו להיפרד מהם. לבסוף, היום הגדול הגיע והבוקר (ד') הגיע ביידץ לפינת החי בשער הגולן. לאחר שילדי הקיבוץ עזרו בהעמסת הצבים לארגזים, הובלו הצבים אל בית הספר ברמת כורזים, שם המתינו להם תלמידים רבים.

 

"לא יכולנו לשחרר את הצבים כשהם צעירים מאחר והשיריון שלהם חייב להתקשות כדי שיוכלו להגן על עצמם מפני טורפים", מסביר קלס, שהגיע לחזות מקרוב בשיחרור הצבים. בנוכחות של פקחי רשות שמורות הטבע והגנים, עשרות תלמידי בית הספר המקומי שיחררו 32 צבים בחזרה לטבע. "זה מחמם את הלב לראות אותם שוב בטבע", הוא משתף.

 

"היה חשוב לנו לשחרר אותם מהאזור ממנו הם באו והתלמידים גילו התלהבות גדולה במהלך השיחרור", מסכם ביידץ את המסע. "זה תענוג לראות את התלמידים נהנים בפרויקט חינוכי שכזה. אני מאמין כי זו דרך נכונה לחנך את דור העתיד להכיר את החשיבות בשמירה על הטבע המקומי ועל חיות הבר שבו".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שיאו של פרויקט חינוכי. התלמידים והצבים
צילום: אביהו שפירא
טיפח גרעין רבייה בפינת החי. יואל קלס.
צילום: אביהו שפירא
דור העתיד עם הזוחלים
צילום: אביהו שפירא
מומלצים