החברים ספדו לאמנון: בתוך החזה פעם לב גדול

אמנון רוזנברג, שנהרג אתמול מפגיעת פצצת מרגמה במפעל נירלט בקיבוץ ניר עוז, הובא הבוקר (יום ו') למנוחות בבית העלמין בקיבוצו נירים. רוזנברג, בן 51, הותיר אחריו אשה, טל, ושלושה ילדים - ירדן בת 12, אלדר 22 ודור 27.

אבשלום בן זקן, שכן וחבר, ספד על קברו הפתוח של אמנון ואמר: "היית שכן מופלא, תמיד היית שם כדי לעזור לי במידת הצורך. לא כולם הסתכלו אל תוך החזה שלך, אבל אני כן וגיליתי לב גדול ורחב שאהבתי אותו, ואני עדיין אוהב. בשבילי הבית של השכנים תמיד יהיה הבית של אמנון וטל. אני אתגעגע אליך חבר שלי".

חבריו של אמנון רוזנברג נושאים את ארונו (צילום: הרצל יוסף)

אירית חפץ, חברת הקיבוץ, כתבה הספד בשיר: "אנחנו עצובים ואבלים על אמנון שאיננו. מפוחדים מפצצות מרגמה נוספות שעומדות על פתחנו. נוטרים לרעים ששולחים פצצות על אנשים טובים, עובדים ועמלים, וכועסים על אלו שלא שומרים עלינו, שלא מחליטים ושלא ממגנים ולא שומרים על חיינו. אבל יותר מכל, אנו יודעים שאין לנו ברירה, אלא להיות חזקים בשבילנו".

ההלוויה בקיבוץ נירים (צילום: הרצל יוסף)

דדי רובינשטיין, חבר קיבוץ נירים, אמר לאחר ההלוויה: "אנשים בקיבוץ חוששים ודואגים מירי פצמ"רים וקסאמים. בקיבוץ עצמו בתי החברים לא ממוגנים, ובכלל, אין בקיבוץ מיגון מספיק. אנחנו אנשים נחושים, ומעתה נדאג שבקשותינו יישמעו בדרגים הגבוהים ביותר ושימגנו במהירות את הקיבוץ".

"מפקד צוות מסור"

רוזנברג נהרג במהלך עבודתו כמחסנאי בנירלט. הוא עסק בקראטה כתחביב והתנדב בפלוגת המתמיד של מג"ב דרום -

פלוגת מתנדבים שמבצעת סיורים במועצה.

מושי גורדון, מפקד המתמידים של מג"ב דרום, סיפר: "אמנון היה אדם אחראי בצורה מדהימה, היה מפקד צוות מאוד מסור, אדם חזק בצורה בלתי רגילה, שעשה המון למען הקהילה. בנוסף לעבודתו במפעל היה גם מורה לנהיגת טרקטורים, מורה ליוגה והיה לו דאן 4 בקראטה".

רוזנברג היה חבר קיבוץ נירים החל משנת 1982. בעברו היה איש צבא קבע ולאחר שהתחתן עם טל, בת הקיבוץ, עבר להתגורר בנירים.