שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    לראשונה: ערבייה מוסלמית - חברת קיבוץ

    עיתון "הקיבוץ" מביא את סיפורה של אמל כרמיה, במקור מקלנסווה, שהתקבלה לחברות בניר-אליהו בשרון. נציגת הקיבוץ: "מבחינתנו היא לא מייצגת משהו, היא פשוט בן-אדם. מדובר בתהליך שהבשיל באופן טבעי"

    בערב חג השבועות, יחד עם ארבע משפחות נוספות, התקבלה אמל כרמיה, ערבייה מוסלמית מקלנסווה, כחברה מן המניין בקיבוץ ניר-אליהו - לראשונה בתולדות התנועה הקיבוצית. רכזת צוות הצמיחה הדמוגרפי של הקיבוץ, נטע בארי, מסרבת להתייחס לכך כאל היסטוריה: "לא מדובר באיזה אקט סמלי, או הפגנתי, וזה גם לא חלק מאיזה 'אני מאמין' שלנו. מדובר בתהליך שהבשיל באופן טבעי".

     

    הקשר בין כרמיה לקיבוץ באזור השרון החל לפני כ-18 שנה, אז שלחה את שני ילדיה, איה ואדם, להתחנך בגן בקיבוץ, כפי שעושות גם כיום כמה משפחות מיישובים ערביים בסביבה. לימים, כשחיפש הקיבוץ אחות שכירה, בחר בכרמיה לתפקיד. ב-1997 עברה כרמיה להתגורר באופן זמני בקיבוץ וכמה שנים לאחר מכן הפכה לתושבת.

     

    בספטמבר אשתקד, כשעבר למתכונתו המופרטת, פתח הקיבוץ, לראשונה זה שנים, את שעריו לקליטה, באופן שבו הנקלט הופך חבר באגודה ובונה את ביתו בכוחות עצמו. "הרעיון לקבל את אמל התגלגל במקביל, במוחה ובמוחנו, עד שהבשיל לפני שנה, כשעלתה האופציה לקליטה בקיבוץ", סיפרה בארי.

     

    "מהיכרות של שנים, אנחנו מאוד מרוצים ממנה ואוהבים אותה. מבחינתנו היא לא מייצגת משהו, היא פשוט בן-אדם יוצא דופן, שהסתגל נהדר לחיי הקיבוץ, והיא חלק מאתנו, וכך גם שני הילדים: איה מעורה בשכבת הצעירים, וגם אדם, שהוא כדורגלן מבוקש ומחוזר, אהוב ומקובל". לדברי בארי, העובדה שכרמיה נבחרה, אינה קשורה למוצאה. "החברים הצביעו בעד אמל האדם, לא אמל הערבייה".

     

    "זאת דרך החיים המתאימה לי"

    כרמיה עצמה מרגישה קיבוצניקית בכל רמ"ח איבריה. "בסיטואציה המסובכת בישראל, אני מרגישה שזה המקום, אלה האנשים, וזו דרך החיים המתאימה לי", אמרה. לדבריה, משפחתה מקבלת את אורח חייה ברגשות מעורבים. "הם כבר למדו לקבל אותי כמו שאני. פה ושם מעירים לגבי חינוך הילדים, חושבים שאולי הבת צריכה לחזור לכפר כדי למצוא חתן, אבל כל זה לא יכול לשנות את הבחירה שלי בחיי קיבוץ".

     

    ומה לגבי ילדיה של כרמיה? "בבוא היום יחליטו בעצמם לגבי דרכם", טוענת כרמיה.

    "איננו מתכחשים לעובדה שאנחנו מוסלמים. אנחנו צמים ברמדאן, מקיימים את כל החגים, והילדים רק יוצאים נשכרים ועשירים יותר. הם נהנים משני העולמות. הילדים שלי הם אוניברסאליים".

     

    לטענת בארי, צירופה של כרמיה כחברת קיבוץ, עשוי להיות הסנונית שמבשרת את האביב. "אולי כשאנשים ייווכחו שהשד לא נורא, שלערבים אין קרניים, יהיו סנוניות נוספות. הרי התנאי, שהנקלט צריך להיות חבר בתנועה הציונית, כבר עבר מהעולם".

     

    הסיפור המלא יפורסם מחר בעיתון "הקיבוץ" מרשת "ידיעות תקשורת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים