מצנזרים את הרשת: על חסימת רשתות Usenet

רשת השיחות הוותיקה Usenet, שהיוותה את לב-ליבו של האינטרנט בשנותיו המוקדמות, נוסדה ב-1979 על ידי סטודנטים מאוניברסיטת דיוק שבדרום קרוליינה, והפכה לממשיכת דרכם של לוחות ה-BBS. עוד לפני שכל זב חוטם פתח דפדפן וליהג בפורום או בטוקבק, דיונים ברומו של עולם מקוון התנהלו ב-Usenet.

היום המדיה הזו, כמו מסגרות רבות מראשית ימי האינטרנט, גוססת וזוכה לקהל מצומצם. נכון להיום, ספקיות האינטרנט מציעות מבחר קטן של קבוצות דיון כאלו לרווחת משתמשיהם, שמעדיפים מצידם לגלוש באתרים צבעוניים ומקושקשים עם פלאש וגרפיקה כבדה ומשוכללת, ולצפות בסרטוני פספוסים מעמיקי דעת ב-YouTube. מקצתם עדיין מעדיפים את המילה הכתובה וגולשים, בין היתר, ב-Usenet. אבל האומה החופשית של ארצות הברית החליטה להוריד את השאלטר.

אנדרו קומו, התובע הכללי של ניו-יורק, שכנראה מנסה להשיג מוניטין של לוחם בפדופילים (כמה קל ונוח, להילחם בנושא שאינו שנוי בשום סוג של מחלוקת - "האנשים הרעים" הקלאסיים), איים על שלוש ספקיות האינטרנט Sprint, Verizon ו-Time Warner Cable במגוון תביעות אם לא יצנזרו את הגישה ל-Usenet. בבדיקה מדגמית שערך משרדו  של קומו נמצאו 88 קבוצות דיון שכללו פורנוגרפיית ילדים. ב-Usenet כולה יש כמה עשרות אלפים של קבוצות, אבל קומו החליט על עונש קולקטיבי.

הפיתרון? לחסום את הכל

הבעיה - כפי שנטען במסגרת נסיונותיה של ש"ס לצנזר את הפורנוגרפיה ברשת הישראלית עבור כל משתמש שלא הוכיח כי הוא בן 18 - לצנזר את האינטרנט מפורנו ילדים ולברור את המוץ מהתבן, זה עניין מורכב מאוד טכנולוגית. אפילו גוגל לא הצליחה ליישם טכנולוגיות זיהוי תמונה שיבדילו בין תצלום של פרחי בוגונוויליה לבין ילדים בני שבע. תשאלו את הסינים, שלא מסתפקים ברובוטים ומעסיקים צוותי צנזורים אנושיים מסביב לשעון, המנטרים את הצ'טים ומילות החיפוש שהאזרח הסיני מקליד בדפדפן.

לפי Cnet, הפתרון שמציעה Sprint הוא חסימת כל קבוצות הדיון שמתחילות במילה alt (קיצור ל-alternative), הכוללות בין היתר פורנוגרפיה. ב-Time Warner Cable חוסמים לגמרי את הגישה ל-Usenet לכלל מנוייה - 26 מיליון במספר, ו-Verizon מוכנה רק לומר ש"מספר גדול של קבוצות דיון ייחסמו".

הדמוקרטיה פושטת רגל

מותה של Usenet, מספרי ב-Mashable, הוכרז כבר אינספור פעמים בלא מעט כותרות, והיא מככבת בעיקר בכתבות נוסטלגיה על חייו הקשים של הגולש בניינטיז ובאפשרות ההיא שמדלגים עליה באשף הגדרות הראשוניות של Outlook Express, אבל קשה להאמין שאפילו רפובליקנים קנאים ואחוזי חרדה יצליחו להרדים אותה לחלוטין. השיח הטקסטואלי הוא עדיין המהות האמיתית של הרשת, והדוגמה הכי טובה היא הטוקבקים שמשתרכים בסוף כל כתבה באתר זה.

Usenet לא לבד, ואמצעי תקשורת מקוונים טקסטואליים אחרים עדיין השתמרו מראשית ימי הרשת. רשתות ה-IRC, אמצעי צ'יטוט בסיסי אך יעיל, עדיין חיות וקיימות, ומאכלסות בעיקר חובבי טכנולוגיה, גיימרים ואנשי קוד פתוח. לפחות עד שאנשים כמו אנדרו קומו יגלו שיש גם מי שמשתמש גם בהן כדי להעביר תמונות פורנוגרפיות, וירימו טלפון זועם ל-Verizon.

קשה לדמיין שמישהו היה מסכים לחסום, למשל, את רוב התעבורה בפרוטוקול HTTP (הפרוטוקול שמשמש אתרים "רגילים") בגלל כל הפורנו שזורם שעובר שם. אבל Usenet, הרחוקה מעיניו של הגולש המצוי, עושה לתובע הכללי חיים קלים. קשה גם להאמין שמוקדי השירות של הספקיות יוצפו בשיחות של לקוחות זועמים. אבל הכי קשה להאמין שמפיצי הפדופיליה כל-כך מטומטמים שיחדלו ממעשיהם ולא יעברו, כמו רוב הגולשים, לשימוש בדפדפן.

וזו רק ההתחלה בדרך לפשיטת רגל מוסרית-דמוקרטית, שכמו פשיטת רגל כלכלית, כפי שניסח ארנסט המינגווי ב'וזרח השמש', קורית "בהדרגה, ואז בפתאומיות".