שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תנועת ההשכלה בעזה
    נסיונותיהם הנואשים של סטודנטים עזתים לצאת ללמוד בחו"ל למרות ההגבלות הישראליות, לא עושים רושם על תושבי עוטף עזה, שטוענים: שלמו את המחיר על בחירתכם בממשלת טרור

    לצאת מהחשיבה הצבאית / מתי שמואלוף

    ויסאם אבו עג'וה המנסה לצאת מעזה מזה שבע שנים כדי להגיע ללימודי סביבה בחו"ל, לא התייאש ושלח מכתב לטוני בלייר, שליח הקוורטט למזרח-התיכון. במכתב פירט שזהו ניסיונו החמישי לצאת ללימודים באוניברסיטת נוטיגהאם שבבריטניה. בלייר השיב שלשכתו תעלה את הנושא בפני הדרגים הגבוהים ביותר של הממשל הישראלי, והוסיף כי ממשלת בריטניה מחויבת להבטיח כי סטודנטים פלסטינים מהגדה או מעזה יוכלו לנצל הזדמנויות אקדמיות, כחלק מבניית יסודותיה של מדינה פלסטינית.

     

    אלפי סטודנטים וסטודנטיות לכודים בעזה ואינם יכולים לצאת ללימודים אקדמיים בחו"ל. הסגר שמטילה ישראל מונע מאותם בני-דעת לממש את זכותם לנוע וללמוד. גם לאחר "יישום" תוכנית ההתנתקות ישראל ממשיכה לשלוט הן במים הטריטוריאליים, הן במרחב האווירי והן במעברים היבשתיים בין עזה לבין מצרים, תוך שיש לה זכות לפתוח ולסגור את מעבר רפיח לתנועה סדירה. כך האוכלוסיה האזרחית של רצועת עזה הופכת לשבויה במדיניות הלא-הומאנית של שר הביטחון אהוד ברק, שמטרתה להשפיע על תנועת החמאס ועל קבוצות חמושים בעזה תוך כדי הפרת הוראות המשפט הבינלאומי.

     

    צעד לא הגיוני זה של ישראל מפורר את הקהילה האקדמית וגם את החברה האזרחית הפלסטינית. סטודנטים רבים לא יצליחו להגיע ללימודים בשנה הקרובה ומי יודע אם זכות זו תמומש בשנים שיבואו. עמותת "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע" דורשת ממדינת ישראל בדו"ח שהוגש לכנסת (יוני 2008) – לאפשר לכל סטודנט וסטודנטית לממש זכות זו.

     

    מזכירת המדינה האמריקנית קונדליסה רייס מתחה ביקורת על ישראל ועל מדיניותה הלא הגיונית. לטענתה: "אם אינך יכול לאפשר לצעירים לממש את ציפיותיהם וחלומותיהם - איני יודעת אם יכול להיות עתיד למדינה פלסטינית". בעקבות הביקורת החליטו גורמים ישראלים לשקול מחדש את המצב.

     

    בג"ץ דן בשתי עתירות שהוגשו בשמם של שני סטודנטים תושבי הרצועה, אך שר הביטחון הזדדרז להודיע כי "אף סטודנט לא ייצא מעזה". פרקליטות המדינה הצהירה בשמו, כי "כניסתם של סטודנטים מעזה לישראל לשם יציאתם ללימודים בחו"ל נמצאת הרבה מעבר לרף ההומניטארי שעל ישראל לקיים על-פי כללי המשפט הבינלאומי".

     

    עדיין אין שום שינוי במדיניות ישראל לגבי הסטודנטים העזתים. שופטי בג"ץ הורו לצדדים להגיש הודעות מעדכנות בתוך 14 יום, וראש ההרכב אף העיר בעל-פה שכדאי שהמדינה תשקול מחדש את עמדתה. השופטים החליטו שלא לדון לגופה של העתירה, והורו לצדדים להגיש הודעות מעדכנות, משום ש"המדינה הודתה שהיא שוקלת שינוי מדיניות בעניינם של סטודנטים המבקשים לצאת ללמוד בחו"ל".

      

    עלינו לצאת מתוך החשיבה הצבאית והלאומית המאפיינת את המערכות הציבוריות, ולקדם חשיבה אזרחית וחברתית הרואה בפלסטינים בני אדם המבקשים לממש את זכותם ללמוד ולהתפתח בדיוק כמו האזרחים בישראל. 

     

    מתי שמואלוף, עורך ועיתונאי

     

    על הפלסטינים לשלם את המחיר / עופר ליברמן

    העם הפלסטיני בחר בבחירות דמוקרטיות בממשלה שדרכה היא דרך הטרור. לפיכך, על הציבור שבחר בה לשלם את המחיר. וחלק מהמחיר הזה הוא לא לצאת ללימודים בחו"ל.

     

    ארבע בנותי, תלמידות כולן - בכיתות א', ה', ח' ו-י' נתקלות גם הן בקשיים. הן מתקשות ללמוד כשנופלים עליהן קסאמים ונהרגים לידם אנשים. רציתי גם אני לפנות לשליח הקוורטט במזרח התיכון בבקשה שיסייע לי. אולי בעזרתו אוכל לשלוח אותן ללימודים בבריטניה. כשיש להן מבחני מתכונת או בגרות הן לא יכולות להתרכז בלמידה וגם לא במבחן עצמו, למרות שהוא מהווה אבן דרך לעתידן. אם הבת שלי לא תשיג ציון טוב בבגרות כיוון שקסאם נחת בדרך לבית הספר, אף אחד לא יתקן לה את הציון.

     

    ההתמודדות היומיומית במציאות הקסאם בעוטף עזה היא סיזיפית ומסובכת מאוד. זו מציאות שבגינה השתנה כל מערך חיינו. הילדים ממעטים לשחק בחוץ, הם נתונים בלחצים יומיומיים. הבת הקטנה ישנה רק לידי ולא מוכנה לישון בחדר שלה.

     

    לפיכך, כשמולנו נמצא ארגון טרור על המדינה לנהוג בשכנתה שממערב כמדינת טרור לכל דבר. עלינו לשלוט בכל מה שניתן. הלוואי שהיינו יכולים לשלוט יותר אבל אנחנו לא יכולים.

     

    הטיעון לפיו עונש קולקטיבי כמו סגר שמופעל על הסטודנטים רק מחזק את התמיכה בחמאס, ומחליש את התמיכה בישראל, לא ממש מדוייק. זו לא ישראל שמייצרת את הקיצוניים בצד השני. גם הפעילות של חמאס גורמת לכך. הרי מינקות מלמדים את הפלסטינים שאת היהודים יש להרוג, וששאהיד הוא שאהיד. זהו ציווי דתי שלהם. את פרס הבתולות לא אנחנו המצאנו.

     

    ארה"ב שלחה את חייליה למות בשביל אינטרס כלכלי. אנחנו, להבדיל, רוצים לחיות בשלום עם שכנינו. בשיחות שאני עורך ברמה יומיומית עם חברי בעזה, אני שומע מהם רצון לא לתת לגיטיציה לממשלה כה קיצונית. הם מייחלים לכך שישראל תיכנס לרצועה ותפתור להם את הבעיות. אנשי הפתח שהפסידו בבחירות, סבלו מהתעללות בהם ובבני משפחותיהם. הם מקווים שניכנס ונסדר ביניהם את העניינים.

     

    אך זהו לא תפקידנו. לא אנחנו נכתיב לפלסטינים במי לבחור, אך עליהם לקבל את העובדה שלבחירות שלהם יש מחיר. אולי יקום העם הפלסטיני ויתעשת, יבין שעם הממשלה שהוא בחר הוא לא יכול ללכת למכולת כי לא יהיה לו מה לקנות. הסגר יהיה יעיל רק אם נדע לנצל את היתרונות שבו. אבל אנחנו לא עושים זאת.

     

    לעומת זאת, אנחנו עסוקים בהגדרת מדרגות ההקצנה במצב, ועם כמות מדרגות כזו הגענו כבר לגן עדן. יצאנו מעזה, לאחר שהבטיחו שאם יירה קסאם אחד - נגיב. אבל הקסאם הראשון הזה, שנפל בשדה, לא גרם לתגובה. מאז שנפל ועד היום הוא רק גרם לנו להתקפל מחדש. רק אחרי קסאם אסטרטגי, שיגרום להרג המוני, ישראל תגיב מהבטן.

     

    הטיעון לפיו הממשלה הישראלית לוחצת על החמאס באמצעות הסטודנטים אינו מקובל. מדובר בלחץ על ממשלה שאותם סטודנטים שרוצים לצאת ללמוד בחרו בה.

     

    עופר ליברמן, תושב ניר-עם

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחאת סטודנטים (ארכיון)
    צילום: נטע סלע
    קסאם בניר-עם
    צילום: AP
    מומלצים