שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חוק ליהודים, חוק לערבים
    רשויות אכיפת חוק שתופסות את תפקידן כמגנות על האינטרס הציבורי רק כשהחשוד הוא ערבי ומתעלמות מתפקידן כשהוא קורבן, אינן יכולות לקבל לגיטימיות להחלטותיהן

    התקוממות האוכלוסייה הערבית נגד החלטת הפרקליטות להעמיד לדין עשרה צעירים ערבים משפרעם בגין תקיפתו של נתן זאדה - הנה במקומה; מדובר בהתקוממות נגד מדיניותן הסלקטיבית של רשויות אכיפת החוק במדינה, בבואן לטפל בהגשת כתבי אישום ובניהול חקירות המתייחסות לתקיפה והרג. מדיניות לערבים, מדיניות ליהודים.

     

    ברי לכל כי המחאה במקרה הנדון עתה איננה נגד העמדתו של ערבי לדין, אלא נגד מדיניותן הסלקטיבית של רשויות אכיפת החוק במיצוי הדין עם חשודים. קשה שלא לתהות על נחישותה הבלתי נלאית של הפרקליטות להגיש כתבי אישום בכל מחיר נגד החשודים, לעומת קלות הדעת והאדישות שגילתה החל מהרגע הראשון שבו נורו 13 מפגינים ערבים למוות והיה ברור לכל כי מדובר בעבירות פליליות חמורות שביצעו שוטרים. 

     

    להיטותה של הפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד אזרחים ערבים, בנסיבות שבהן הציפייה ממנה להגן עליהם בלטה גם באוקטובר 2000. זמן קצר לאחר האירועים הגישה הפרקליטות כתב אישום כנגד צעיר ערבי באשמת הריגתו של האזרח היהודי. זיכויו של הצעיר הערבי מאשמת ההריגה יכול להעיד רבות על החפזון שבהגשת כתב האישום. מיותר לציין, כי כלום לא נעשה ביחס לשאר ההרוגים, שמן הסתם, היו ערבים.

     

    תחת מילוי חובתן של רשויות אכיפת החוק בהגעה לחקר האמת בנוגע לשימוש בלתי חוקי בצלפים כנגד אזרחים במהלך אירועי אוקטובר, בחרו בכירי הפרקליטות לכנס ישיבות חירום כדי לדון בשאלה כיצד יש להחמיר עם המפגינים הערבים שנעצרו ולמנוע שחרורם.

     

    דו"חועדת החקירה הממלכתית (ועדת אור) שמונתה כדי לבדוק את האירועים כלל ביקורת קשה על השוטרים וקבע באופן חד משמעי כי הירי שביצעו היה בלתי חוקי בעליל. יממה לאחר פרסום הדו"ח, ובטרם הספיקה הפרקליטות ללמוד אותו על כל המשתמע מכך, היא העדיפה לכוון את יהבה כנגד בילאל לואבנה, אחיו של המנוח איאד לואבנה, שהתראיין בתקשורת ובשעת כעס איים כי אם ימצא את השוטר שהרג את אחיו הוא יפגע בו.

     

    כתב אישום נגדו הוגש יומיים בלבד לאחר פרסום דו"ח ועדת אור, ובצדו אף דרישה לעצור אותו עד תום ההליכים. כתב האישום הפך למעשה את השוטר שירה במנוח לקורבן שיש להגן עליו מפני האח הממורמר. אך דבר לא נעשה לאותו שוטר, "קורבן בפוטנציה", עד ליום זה.

     

    גם השוטר גיא רייף, שנמצא על ידי ועדת אור כחשוד עיקרי בהריגתו של וליד אבו סאלח, טרם נתן את הדין על כך, ונהפך בחסות שוחרי אכיפת החוק אף הוא לקורבן. במהלך עדותו בפני חברי ועדת אור הוא תיאר את האופן שבו ביצע ירי לעבר המפגינים שעמדו במקום שבו נהרג אבו סאלח. האב השכול התפרץ לעבר רייף, ורשויות אכיפת החוק לא נשארו חייבות. לא רק שהן הגישו כתב אישום נגד האב השכול, אלא אף ניהלו מאבק משפטי שדרש להחמיר עמו את הדין ולא להסתפק בחודשיים מאסר בפועל.

     

    בחינת החלטותיה של התביעה בהעמדת נאשמים לדין איננה יכולה להיעשות במנותק ממדיניותה הכללית ומהעקרונות המנחים אותה. האינטרס הציבורי שאמור להנחות את התביעה בבואה להעמיד אדם לדין אמור גם להנחות אותה בהחלטתה שלא להעמידו לדין. האינטרס הציבורי תובע יחס צודק ושיוויוני באכיפת החוק ובהגנה על קורבנות.

     

    רשויות אכיפת חוק שתופסות את תפקידן כמגנות על האינטרס הציבורי רק כאשר הערבי הנו חשוד, ומתעלמות מתפקידן כאשר הוא קורבן, אינן יכולות לקבל לגיטימיות להחלטותיהן.

     

    עביר בכר, עו"ד בארגון עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים