שתף קטע נבחר
דיאטניות, אוהבות לאכול?
לרגל פרוץ עונת הדיאטות, פתחו בפנינו ארבע תזונאיות ודיאטן אחד את סגור ליבם המקצועי: האם הם מרגישים שהם משמשים דוגמא ואיפה הם בכל זאת נופלים. קחו ביס

כשאני מוזמנת לאירוע חברתי, אני רואה לא אחת את המבטים שמגניבים לצלחתי ובודקים מה יש שם, בצלחת של הדיאטנית. רבים רוצים לדעת איך באמת אוכלות הדיאטניות: מה הן קונות בסופר, מה עולה על הצלחת של הילדים שלהן ואיפה הן נופלות. האם בלילה, כשאף אחד לא רואה, הן יורדות על חבילות שוקולד או פרוסת עוגה נאה? האם הן רואות עצמן כמודל? במדור הבריאות של "לאשה" שאלנו השבוע את כל השאלות האלה כמה אנשי תזונה. בשבוע הבא נציץ לצלחות של ילדי דיאטנים. האם יהיה טעים?

  

ד''ר נסטור ליפובצקי

דיאטן קליני, Ph.D במדעי הרפואה, מומחה בטיפול בהשמנת יתר במבוגרים, נוער וילדים, תזונת ספורט וטיפול בכולסטרול, סוכרת ויתר לחץ דם, מפתח "דוקטור נסטור" שיטה מדעית מתקדמת להרזיה, ספורט ובריאות

 

- האם אתה מרגיש שאתה מהווה דוגמא?

"אני בהחלט חושב שאני מהווה דוגמא אישית, וזה חשוב מאוד. הייתי ילד שמן. אפילו בגיל 20, כשחיצונית

כבר לא הייתי שמן, בראש עדיין הייתי. הייתי מסוגל להוציא חצי עוגה מהמקפיא ולאכול אותה קפואה מול הטלוויזיה. אני ההוכחה למטופלי, מבוגרים וילדים, ששינוי בצורת החשיבה, שינוי אורח החיים ובסופו של דבר שינוי הגוף, שמשמעותו גוף עם פחות שומן ויותר שריר, הוא אפשרי".

 

- איפה הכי קל לך להוות דוגמא?

"קל לי עם הנושא כי אני מכיר את הבעיה לעומק, בחלק הרגשי. במהלך הזמן למדתי לייחס חשיבות יותר גדולה להרגשה הגופנית והנפשית, למראה הגופני ולבריאות הגוף, מאשר לפרוסת העוגה הנוספת, המיותרת, ובגישה הזו אני מנסה להדריך את מטופלי. בנוסף אני רץ, שוחה ומתאמן בחדר כושר, אחרת, כפי שאני תמיד אומר, הייתי מקבל את צורת הכיסא בו אני יושב.

 

- מה הכי קשה לך, איפה אתה נופל?

"קשה לי אם קורה שאחרי שנים, מטופל או מטופלת שהצליחו בטיפול והפסיקו את המעקב חוזרים באותה הנקודה שבה קיבלתי אותם בפעם הראשונה. זו מחמאה שהם חוזרים לטיפול, אבל אני רואה בזה כישלון אישי".

 

- האם מטופלים שואלים אותך על עצמך?

"אני נשאל כל הזמן על ההרגלים שלי. מאוד חשוב לאדם שבטיפול לדעת, ובצדק, האם המטפל התנסה ומכיר את הבעיה על עורו. הידיעה שהמטפל חווה את אותן חוויות ומצליח להתמודד איתן, נותנת מימד מאוד עוצמתי לטיפול. אני גאה מאוד בדרך שעברתי מבחינת תזונתית־גופנית, ושמח להתחלק בחוויות האישיות שלי".

 

- מה המסר החשוב ביותר שאתה מנסה להעביר?

"המסר שלי הוא - כבד את גופך. זה לא מכשיר פלאפון או מחשב, שתוכל לזרוק בעוד חמש שנים ולקנות חדש. זו מכונה מתוחכמת שקיבלת במתנה. אם לא תדאג לטיפולים תקופתיים המכונה תתקלקל, ותצטרך לחיות איתה מקולקלת כל ימי חייך. כלומר, עם איכות חיים ירודה".

 

ד"ר איריס שי

דיאטנית, חוקרת תזונה ואפידמיולוגיה של מחלות כרוניות, במרכז הבינלאומי לבריאות ותזונה ובמחלקה לאפידמיולוגיה, אוניברסיטת בן־גוריון. מרצה לתזונה, אפידמיולוגיה, קרדיולוגיה מונעת וכתיבת מאמרים מדעיים. מובילה מחקרי התערבות תזונתיים בינלאומיים בנושא השמנה, מחלות לב וסוכרת.

 

- האם את מרגישה שאת מהווה דוגמא?

"כחוקרת תזונה ומרצה לסטודנטים מתחום הרפואה, הוראת המדע התזונתי העדכני לא יהא מספק, כריזמטי, או משאיר חותם, ללא אמונה פנימית בעוצמתה של המניעה הראשונית ובחיוניות הרבה שהיא מביאה עימה".

 

- איפה הכי קל לך להוות דוגמא?

"אני משתדלת להגיע לחדר הכושר כחמש פעמים בשבוע. רק מי שמסיים אימון בו העלה את הדופק ל־80 אחוז, מסוגל להבין מהי ההרגשה של 'מיליון דולר'. דוגמא נוספת היא למשל סלט הירקות היווני - ירקות טריים, מתובלים בבזיליקום ושמן זית, בתוספת גבינה בולגרית/ טונה - שמהווה את ארוחת הצהריים הכמעט קבועה של עמיתיי ושלי באוניברסיטה".

 

- מה הכי קשה לך, איפה את נופלת?

"בתקופות סוערות, שבהן אני פורקת כל עול ואוכלת מה שבא לי, אני נוטה להאמין שזה בסדר, שאני כבר אדע איך לתקן את זה, וזו כמובן שטות אחת גדולה. גם אנשי מקצוע צריכים לשלם את המחיר ולעבוד קשה, כמו כולם".

 

- האם מטופלים שואלים אותך על עצמך?

"רצוי שמרצה, חוקר, או מטפל ידע לעשות את ההפרדה בין הידוע במדע לבין סיפור אישי. עם זאת, ורק בקו השני, לסיפורים האישיים יש את הכוח להעביר את המטופל הילוך מ'הידוע' ל'אפשרי לביצוע'. לכן, אני כל הזמן מביאה דוגמאות מחיי האישיים, אם הם מתאימים להשתבץ בנתונים המדעיים. לאימהות המתקשות להזין כיאות את ילדיהם, אני מספרת על תחבולות ה'תזונה הסמויה': לדוגמא, אם ילדי מבקשים שניצל, אני מנצלת את הציפוי לתוספת מנה נכבדה של שקדים טחונים. פיצה היא פלטפורמה נהדרת לתוספות כמו עגבניות, טונה וזיתים וכו'".

 

- מה המסר החשוב ביותר שאת מנסה להעביר?

"אין התוויה רפואית המתאימה לכולם. עם זאת, כיום ברור יותר מתמיד שגופנו החד-פעמי מהווה קופה רושמת החל מתקופת העוברות שלנו. אמנם הוא מסוגל למחול לנו על טעויות תקופתיות, אך קשה יהיה לו לעשות זאת עם הרעלות מתמשכות, המוגשות לנו על מגש של מזון מהיר".

 

נוהא זיידן

דיאטנית קלינית בעלת תוארM.A . דיאטנית אחראית על אוכלוסיה ערבית במחוז שרון־ שומרון של "שירותי בריאות כללית". לומדת לימודי תואר שלישי.

 

- האם את מרגישה שאת מהווה דוגמא?

"כן, בהחלט. אני מרגישה שאני מהווה דוגמא לסטודנטים שלי ולדיאטניות הכפופות אלי. זה נראה לי נכון גם לגבי מטופלים שלי, אבל בעבודה טיפולית המטופל לא יודע איפה בדיוק אני מהווה עבורו דוגמה אישית, פרט למה שנראה מבחינה חיצונית (וכאן המסר מוטעה, כי לא רק הדיאטנית הרזה מהווה דוגמה אישית)".

 

- איפה הכי קל לך להוות דוגמא?

"קל לי בכך שאני בעלת משמעת, רצון, אחריות, מסירות לעניין ופתיחות לקבל, לתת, להבין ולהקשיב".

 

- מה הכי קשה לך, איפה את נופלת?

"אצל המטופלים, הדבר הקשה ביותר זה חוסר המודעות ליכולות הטיפוליות של הדיאטנית שיכולה לעזור

מעבר למתן עצות ותפריטים. חוסר המודעות הזה מהווה את אחת הסיבות החשובות ביותר לחוסר שמירה על מעקב. אצל המטופלות הערביות באופן ספציפי, הדבר הקשה ביותר הוא חוסר ההעצמה האישית, דבר המקשה על מחויבות לטיפול ועל היענות לטיפול".

 

- האם מטופלים שואלים אותך על עצמך?

"כן, וההתייחסות שלי קשורה למה שואלים, איך ומתי. זה מה שקובע אם אני נותנת תשובות או לא. כל תשובה שאני נותנת, ולא משנה מהי, תינתן למטרה אחת ויחידה: לקדם את הטיפול ולשמור על מערכת יחסים נאותה בין מטפל ומטופל".

 

- מה המסר החשוב ביותר שאת מנסה להעביר?

"מאחר שבחברה הערבית קיימים הרבה מאוד מחסומים תרבותיים תוך־משפחתיים ותוך־חברתיים, המקשים על קבלה והיענות לטיפול הדיאטטי, שהוא טיפול תהליכי, המסר הוא העצמה עצמית.הכוונה היא שחייבים לעשות שינוי תפיסתי והתנהגותי, בלי לשנות את החברה והמשפחה".

 

אורנה לוי

דיאטנית קלינית, מנהלת תזונה ובריאות ב"יונילוור ישראל"

 

- האם את מרגישה שאת מהווה דוגמא?

"אני עוסקת בהובלת תזונה ובריאות בקרב הצרכנים, הן ברמת המלצות לפיתוח מוצרים בריאים יותר, והן בבניית תוכניות ארוכות טווח לאנשי מקצוע ולצרכנים. עיקר עיסוקי הוא לא בטיפול קליני, אלא בבניית אסטרטגיית בריאות ותזונה בחברת מזון. כך אני יכולה להשפיע על האוכלוסייה, ולדאוג לספק לה מרכיבים איכותיים יותר, מידע בריא יותר והסבר לחיים בריאים".

 

- איפה הכי קל לך להוות דוגמא?

"אני מנסה להחנות את הרכב מעט רחוק יותר ממקום המיועד, ובמרבית המקרים אני עולה במדרגות ולא במעלית. אני צועדת יום־יום ומשתתפת בחוג יוגה והתעמלות. אני מרבה לאכול פירות וירקות ולשתות הרבה מאוד מים, לבחור מזונות דלים בשומן ועשירים בסיבים תזונתיים. יחד עם זאת, אני נהנית ממשהו מתוק בגודל מתאים ובמידה".

 

- מה הכי קשה לך, איפה את נופלת?

"אני אוהבת אוכל מלוח, ושם אני נופלת יותר. למרות המודעות לכמות המלח, אני בוחרת את המזונות היותר מלוחים. אני גם לא תמיד אוכלת רק כשאני רעבה. לפעמים אני אוכלת סתם, אפילו כשאני שבעה".

 

- מה המסר החשוב ביותר שאת מנסה להעביר?

"המסר הוא איזון - לשלב פעילות להורדת המתח של החיים, לשלב את המזונות שאתה הכי אוהב במהלך היום, להיות מודע למה אתה אוכל ולשלב את הפעילות הגופנית כחלק משגרת היום, ולא באופן מאולץ. לא תמיד יכולים ללכת לחוג, ולכן כדאי להשתדל לשלב זאת כחלק מסדר היום בפעילויות השונות".

 

איילת וינשטיין

דיאטנית ספורט קלינית, ראש מדור תזונה במרכז לרפואת ספורט ומחקר במכון וינגייט. יו"ר פורום תזונת ספורט בעמותת עתי"ד (עמותת הדיאטניות)

 

- האם את מרגישה שאת מהווה דוגמא?

"אני עובדת עם ספורטאי הישג, אבל לא עוסקת בספורט תחרותי, ולכן נדרשת לפחות הקפדה. אולם אני מתמידה בפעילות גופנית חמש־שש פעמים בשבוע, במגוון פעילות הכוללות הליכה, סקי, שיעורי חיטוב, מדרגה, אירובי ועוד".

 

- איפה הכי קל לך להוות דוגמא?

"בתחום התזונתי אני מיישמת חלק מההמלצות של עצמי, כמו אכילת פירות וירקות, דגש על דגנים מלאים, הקפדה על שתייה של מים והעדפת מזונות טריים".

 

- מה הכי קשה לך, איפה את נופלת?

"אחד הקשיים שלי הוא סדר היום העמוס. אני לא תמיד מצליחה לקחת פסק זמן לשם אכילה, ואני משלמת על כך מחיר ברעב ערב. חולשה נוספת היא המאפים שאני אוהבת לאכול".

 

- האם מטופלים שואלים אותך על עצמך?

"המטופלים בהחלט שואלים ומתעניינים בגלוי ובסמוי. אני לא תמיד מרגישה נוח עם השאלות. אני משתפת במידה, ומרגישה שזה מקדם את תהליך הטיפול שלהם".

 

- מה המסר החשוב ביותר שאת מנסה להעביר?

"המסר הוא התאמה לצרכים משתנים וקשב לגוף, מסר שאני שלמה מאוד איתו".

 

 


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום:  דפנה קפלן
ד"ר ליפובצקי. "הייתי מסוגל להוציא חצי עוגה מהמקפיא ולאכול אותה קפואה"
צילום: דפנה קפלן
צילום:  דפנה קפלן
אורנה לוי. "גם אני לא אוכלת רק כשאני רעבה"
צילום: דפנה קפלן
צילום:  דפנה קפלן
איילת ונשטיין. "לא תמיד מצליחה לקחת פסק זמן לשם אכילה"
צילום: דפנה קפלן
צילום:  דפנה קפלן
נוהא זיידן. "יכול לקרות שאני אביא דוגמא מחיי האישיים"
צילום: דפנה קפלן
צילום:  דפנה קפלן
ד"ר איריס שי. "אין לנו שום הנחות על המעגלים הביוכימיים של גופינו"
צילום: דפנה קפלן
לאשה בפייסבוק
מומלצים