ריבוי ליבות מעבדים - גם בסלולר
הטרנד הכי לוהט כיום בעולם מעבדי המחשב הוא ריבוי ליבות על מעבד אחד — בכל סוגי המכשירים, גם בניידים. מה שפותח קרב הכל-בכל בין היצרניות
בשוק המחשבים האישיים קיימות שתי ארכיטקטורות תואמות מובילות (ומתחרות,( האחת של AMD והאחרת של אינטל. התאימות מבטיחה עקרונית, שכל תוכנה שנועדה למעבד אחד תעבוד גם על מחשב המצויד במעבד המתחרה. בעולם הנייד, לעומת זאת, כמעט כל היצרנים משתמשים בארכיטקטורה של חברת ARM הבריטית.
למעשה, החברה הזו אינה מייצרת מעבדים בכלל, אלא מוכרת רישיונות של ארכיטקטורת המעבדים שלה ליצרניות מעבדים כמו טקסס אינסטרומנטס, פריסקייל, ובעבר אפילו אינטל. ההסדר הזה משתלם לכולם: יצרני המעבדים חוסכים בעלויות התכנון והפיתוח, ואילו ARM מרוויחה כסף מבלי למכור מעבדים משלה - מה שייאלץ אותה לבזבז אנרגיה על תחרות מול יצרנים אחרים.
ריבוי ליבות
אבל עם טשטוש הקווים בין סוגי הפלטפורמות השונות, ועם היווצרותן של נישות חדשות, גם זה עשוי בקרוב להשתנות. הטרנד הכי לוהט בעולם המעבדים בכלל הוא ריבוי ליבות. אחת הסיבות המשמעותיות לכך היא היכולת להדפיס כיום יותר ויותר טרנזיסטורים (הרכיבים הזעירים שמהם בנוי השבב) על גבי סיליקון בגודל מסוים.
ARM למשל, מציעה כיום מעבד יחיד המכיל עד ארבע ליבות, שהמכשירים בהם הוא מותקן "רואים" אותו כמעבד רגיל. זהו פיתרון מצוין מבחינת יצרני החומרה, שמורגלים כבר במעבדי ARM ולא רוצים להשקיע הון עתק בהתאמת הפלטפורמות
שלהם למעבד רב ליבות חדש.
אבל מתברר שלא די במספר ליבות כדי שהמעבד יבצע חלוקה חכמה של המשימות במכשיר - בעיה מאוד מורכבת למעבד שמודע רק למשימה אחת בו-זמנית. את השליטה בחלוקה אפשר להעניק למערכת ההפעלה. זו תוכל לחלק את המשימות בין ליבות המעבד השונות - למשל הורדת תוכן בליבה אחת, השמעת קובצי מוזיקה בשנייה וגלישה באינטרנט בשלישית. במקרה כזה השיפור יהיה מיידי ומשמעותי.
אבל אם רוצים, למשל, להשתמש במספר ליבות ליישום יחיד שדורש כוח מחשוב גדול במיוחד, למשל משחקי תלת-ממד, היישום עצמו צריך להיות מותאם לריבוי הליבות ולחלוקת המשימה המורכבת לתתי-משימות קטנות. זו בעיה לא קלה, שמוטלת לפתחם של מפתחי היישומים, שלא תמיד יודעים איך לבצע עיבוד מקבילי שכזה. עולם התוכנה לא יודע עדיין לנצל נכון את האופציה הזו. זו לא בעיה של העולם הנייד בלבד, אלא של עולם המחשבים בכלל, שצריך להתרגל לעובדה שבכל פי-סי נראה בקרוב יותר ויותר ליבות.
עבור יישומים זוללי משאבים, ריבוי הליבות הוא פתרון פשוט-יחסית לשיפור משמעותי בזמן ה"ריצה" מבלי לשלם מחיר כבד במונחים של משקל או צריכת חשמל. זה טוב לטלפונים ניידים חדישים עם מסכים גדולים, שמתיימרים להתמודד בכבוד מול נגני מדיה, מול קונסולות משחק (כמו (PSP או מול מכשירי GPS שמתיימרים להציג תצוגות תלת-ממד מפורטות.
מחשב על שבב
אבל המטרה היא לא רק לספק יכולות למכשירים מתקדמים. "משפחת" Mali של ,ARM למשל, מציעה שבבים עם יכולות גרפיות משולבות גם למכשירים זולים יחסית, כך שאף הם יכולים להציע בזכותה ממשק משתמש ומשחקים ניידים משופרים.
מנגד מציעה nVidia את משפחת מעבדי .nVidia Tegra מדובר במחשב מלא על גבי שבב בודד: יש שם מעבד ARM למשל, מרובה ליבות, שבב גרפיקה יעודי ורכיבים נוספים - וכל זה על גבי שבב בגודל מטבע, שמציע צריכת חשמל נמוכה במיוחד.
אב-טיפוס של מכשיר המבוסס על השבב הצליח להריץ במהירות 35) פריימים לשניה) את משחק קוויק ,3 הציג וידאו בהפרדה גבוהה HD) שהוקרן אפילו על צג חיצוני) וממשק תלת-ממדי מתקדם. כל אלה בעזרת מכשיר שמבוסס על מערכת ההפעלה .WINDOWS MOBILE
nVidia Tegra מיועד לטלפונים מתקדמים במיוחד, למחשבים אולטרה-ניידים ולמחשבים ניידים זעירים, שמציעים בעיקר יכולות גלישה. גם ל,VIA– יצרנית שבבים קטנה, שמתמחה בשבבים נמוכי הספק, יש מעבדים שהותאמו לשוק הזה, ועוד לא דיברנו על ארכיטקטורת ATOM של אינטל למכשירים ניידים. כך ששוק המחשבים הזעירים יהיו השוק הנייד הראשון שבו תהיה תחרות אמיתית בתחום המעבדים.
