האם די בחצי מוח?
ניתוח לכריתת המיספרה במוח נחשב לאחד המסוכנים והמסובכים שיש, אך מסתבר כי במקרים מסוימים אפשר להמשיך ולתפקד גם עם חצי מוח
ניתוח לכריתת הֶמיספֶרה, כלומר הסרת מחצית מן המוח, נשמע קיצוני כל כך עד שאיש לא ישקול לבצעו. אך במאה שעברה ביצעו אותו מנתחים מאות פעמים במקרים שבהם לא היה אפשר להשתלט על מחלה בדרכים אחרות. למרבה ההפתעה, הניתוח לא השפיע באורח ניכר לעין על האישיות או על הזיכרון של המנותחים. האם פירושו של דבר שדי לנו במחצית ממוחנו? כן ולא. אנשים יכולים לשרוד ולתפקד טוב למדי לאחר הניתוח, אבל יהיו להם מגבלות גופניות מסוימות.
הניתוח הראשון לכריתת המיספרה נערך בכלב ב-1888, בידי הפיזיולוג הגרמני פרידריך גולץ. מנתח המוח וולטר דנדי היה חלוץ השימוש בשיטה בבני אדם, באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ב-1923. הוא ניתח חולה שסבל מגידול במוח. (האיש חי יותר משלוש שנים לאחר הניתוח לפני שנכנע למחלת הסרטן).
ב-1938, לאחר שביצע כריתת המיספרה בנערה בת 16, דיווח מנתח המוח קנת' מקנזי שהניתוח מסוגל למנוע התקפי אפילפסיה משתקים. כיום מנתחי מוח מבצעים ניתוח כריתת המיספרה בחולים הסובלים מעשרות התקפים מדי יום, שאינם מגיבים לטיפול תרופתי ושהתקפיהם נובעים ממצבים המשפיעים בעיקר על המיספרה אחת. "לעתים קרובות מחלות אלו מחמירות עם השנים ופוגעות בשאר המוח אם לא מטפלים בהן", מסביר מנתח המוח גרי ו' מת'רן מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
הניתוח יכול להתבצע בשני אופנים. כריתה אנטומית של ההמיספרה כרוכה בהסרת כל ההמיספרה, ואילו בכריתה תפקודית מסירים רק חלקים ממנה וכן את כפיס המוח, חבילת סיבי עצב המחברת בין שני חצאי המוח. החלל שנוצר נותר ריק ומתמלא עם הזמן בנוזל שדרתי.
רופאים מעדיפים בדרך כלל כריתה אנטומית משום ש"אם משאירים אפילו חלק קטן מן המוח הוא עשוי להוביל לחזרת ההתקפים", אומר הנוירולוג ג'ון פרימן מג'ונס הופקינס, המתמחה בניתוחים אלו. מצד אחר, כריתה תפקודית, המועדפת על המנתחים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, גורמת לדימום קטן יותר. "גילם של המנותחים שלנו הוא בדרך כלל פחות משנתיים, כך שאין להם הרבה דם," אומר מת'רן. מנתחי מוח ביצעו כריתה תפקודית של המיספרה אף בתינוקות בני שלושה חודשים. בחולים זעירים אלו, הזיכרון והאישיות מתפתחים אחר כך באופן תקין.
רוב החולים שעברו כריתת המיספרה בג'ונס הופקינס היו בני חמש שנים או יותר. מחקר עדכני גילה של-86% מתוך 111 ילדים שעברו את הניתוח בג'ונס הופקינס בשנים 1975 עד 2001 אין התקפים כלל, או שיש להם התקפים קלים שאינם דורשים טיפול תרופתי.
רק כשהאפשרויות האחרות גרועות יותר
כמובן שלהסרת מחצית המוח יש גם צדדים שליליים, מדובר בעיקר באי תפקוד מוחלט של צד אחד של הגוף. "יש המאבדים את השימוש ביד הנגדית להמיספרה שהוסרה", אומר פרימן. גם הראייה משתבשת.
כמו כן, אם מסירים את הצד השמאלי של המוח, רוב האנשים יסבלו מבעיות דיבור. אבל, אומר פרימן, ככל שהמטופל או המטופלת צעירים יותר כשהם עוברים את הניתוח, תיפגע פחות יכולת הדיבור שלהם.
מת'רן ועמיתיו ערכו לאחרונה את המחקר הראשון בהדמיה תפקודית של המוח (FMRI) בחולים שעברו כריתת המיספרה, ובדקו איך מוחם משתנה במהלך שיקום פיזי. הבנת התהליכים המאפשרים להמיספרה הנותרת לרכוש שפה, תפקודים מוטוריים, סנסוריים ותפקודים נוספים "תלמד אותנו רבות על הפלסטיות של המוח, כלומר על יכולתו להשתנות", אומר פרימן. עם זאת, הוא אומר, כריתת המיספרה עדיין נמנית על ניתוחי המוח הקיצוניים ביותר והיא "משהו שעושים רק כשכל האפשרויות האחרות גרועות יותר".
המחבר, צ'רלס ק. צ'וי, הוא בעל טור בכתב העת "Scientific American". הכתבה התפרסמה לראשונה בגיליון יוני של כתב העת "סיינטיפיק אמריקן - ישראל"
המוח
צילום: נט מגזין
מומלצים
