שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אושר: נטל ההוכחה בתביעת עובד - על המעביד
    הכנסת קיבלה תיקון מהפכני בחוק הגנת השכר שמעביר את נטל ההוכחה בתביעות עובדים מהעובד אל המעביד. זאת בנוסף לחובת מתן תלוש שכר בהיר ומפורט והחלת עונשי מאסר וקנסות של עד מיליון שקלים על העבריינים

    הכנסת קיבלה היום סופית תיקון מהפכני בחוק הגנת השכר שמעביר את נטל ההוכחה בתביעות עובדים מהעובד אל המעביד. החוק החדש גם מחייב את המעביד לתת לעובד תלוש שכר בהיר ומפורט הכולל את כל התשלומים לפי תנאי העסקתו, ומאיים על העבריינים בעונש מאסר של עד שנתיים ובתשלומי קנסות של עד מיליון שקלים.

     

    החוק התקבל ביוזמת ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) ובשיתוף הח"כים דוד אזולאי (ש"ס) ומשה שרוני (צדק לזקן) בתום שנתיים של דיונים מפרכים שהובילה יחימוביץ עם הממשלה, המעסיקים וההסתדרות, עד שהושגה לתיקונים ההסכמה המשולשת. התיקונים מעגנים למעשה פסקי דין שניתנו במשך עשרות שנים בבתי המשפט השונים.

     

     "זהו חוק דרמטי בכל הקשור בזכויות העובדים ואני מאמינה שבתי הדין לעבודה יפנימו מהר את כל משמעויותיו", אמרה יחימוביץ לאחר ההצבעה

    האחרונה.

     

    העברת נטל ההוכחה אל המעביד בתביעות שכר של העובד מחייבת את המעביד בחוק החדש לנהל פנקס שבו יירשמו שעות העבודה הרגילות והשעות הנוספות במועדיהן. רישומי הפנקס יהיו ההגנה של המעביד בכל תביעה. אם המעביד נתבע על אי תשלום שכר הולם לעובד, ולא הציג את רישומי הנוכחות של העובד על פי הפנקס, יהיה עליו להמציא הוכחה קבילה אחרת כי העובד לא עבד במשך השעות הנטענות בכתב התביעה, בין אם מדובר בשעות רגילות או נוספות.

     

    באשר לבהירות ולפרטי תלוש השכר, החוק החדש מחסל את המצב הקיים שבו התלוש עמום או בלתי קריא בעליל, אם כבר נמסר התלוש לעובד. יחימוביץ טענה כי בהתנהלות זו של המעבידים יש ניסיון לחפות על ניצול שיטתי של עובדיהם ועל עבירות על חוקי העבודה.

     

    החוק קובע את כל הפרטים שיופיעו בתלוש השכר בהם היקף המשרה ובסיס וערך השכר, ואם מדובר בשכר המינימום - הסכומים לחודש ושעה שנקבעו במשק; מספר ימי העבודה ושעות העבודה בפועל; ימי החופשה והמחלה שנוצלו והיתרה שעומדת לזכות העובד, כמו גם הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות (כולל דמי הבראה, נסיעות, ביגוד, ספרות מקצועית וכו').

     

    לצדם חייבים להופיע כל ניכויי החובה, למס הכנסה, לביטוח הלאומי, לדמי בריאות, לקרן הפנסיה או לקופת הגמל, וכן ניכויי הרשות שנעשו בהסכמת העובד או ארגון העובדים היציג.

     

    העונש שנקבע בחוק הוא קנס כספי עד 13,500 שקלים למעביד שלא ימסור לעובד תלוש שכר או אם התלוש איננו משקף את המציאות. הקנס האמור הוא לכל עובד שלגביו בוצעה העבירה. בנסיבות חוזרות או מחמירות הקנס יוכפל ל-27 אלף שקל על כל עובד שנפגע. בית הדין לעבודה הוסמך לפסוק גם פיצויים לדוגמה, ללא הוכחת נזק, של עד 5,000 שקל לגבי כל תלוש שהוצא בניגוד לחוק.

     

    על ניכוי כספים שלא כדין משכר העובד ישלם המעביד בעונש מאסר עד שנתיים או בקנס של עד מיליון שקל; זאת, כשבנסיבות מחמירות, מדובר בהיקפים גבוהים יותר. אם בתלוש השכר לא יופיעו הרכיבים של שעות נוספות, מנוחה שבועית, דמי חופשה דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה, החוק רואה זאת כאילו המעביד לא שילם את הרכיבים הללו כלל.

     

    "אני מקווה שהסנקציות הפליליות יהוו דגל אדום למעסיקים עבריינים, בעיקר לקבלני כוח אדם ושירותים", אמרה יחימוביץ, "נוכח התופעה שחצתה כל גבול של ניצול עובדיהם והעלתה את הצורך באמצעים חדשים כדי להפסיקה".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    יוזמת החוק, חה"כ שלי יחימוביץ
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים