שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מופרד. לא מכובד
    תלמידות "בית יעקב" נקראו לשבת בירכתי האוטובוסים "כי כל כבודה בת מלך פנימה", אבל איכשהו כשהכבוד הגדול תמיד מתורגם לחלק הפחות טוב של העוגה - הרשו לי לפקפק במכובדותו. בנות יקרות, אל תאכלו את ה"לוקש"

    לפני כמה חודשים טובים, כתבתי כאן על חוויה מפוקפקת של הטרדה מינית שעברתי באחד מקווי האוטובוס בירושלים, לפני כמעט עשור. אין טעם לחפור שוב באירוע או בהשלכותיו, אך אז ביקשתי להאיר את המסקנה כי זו חוויה שכמעט כל אישה עוברת במהלך חייה, לפחות פעם אחת. מבחן גבריות אומרים אצלכם? סוג של.

     

    אז באמת לא היתה שמחה ממני לקרוא הבוקר את כתב ההגנה של חבר מועצת העיר ירושלים לקריאתם הנרגשת של "רבנים למען התחבורה" (או משהו כזה) אל בנות מוסדות החינוך של "בית יעקב". מסתבר שההפרדה בקווי אוטובוס ה"מהדרין" היא היא התרופה והמזור לכל חוויות ההטרדה המינית שלנו - אם כולנו נעלה לאוטובוס בדלת האחורית, פשוט נמגר את התופעה.

     

    והאמת? אני מסכימה. אם כל הנשים יהיו מרוכזות בחלק האחורי של האוטובוס, באמת יהיה הרבה יותר קשה להטריד אותנו. הי, בעצם, יודעים מה? אם לא נהיה באוטובוס בכלל, כל נושא ההטרדות המיניות באוטובוסים לא יהיה קיים! ניצחנו את הבעיה!

     

    ורגע, אם זה עבד כל כך טוב באוטובוס, אז בואו נעבור הלאה - הרבה הטרדות מיניות "וחיכוכים" (כך קורא לזה חבר המועצה...) לא צנועים מתרחשים גם בשוק מחנה יהודה, בעיקר בחמישי–שישי כשצפוף. אולי נעשה יום מיוחד לנשים? או רגע, אולי בכלל נגיד לנשים שלטובתן, לא יערכו קניות בשוק בכלל? ומה עם הרחוב? יודעים מה זה ללכת במרכז העיר באמצע היום (או בגאולה באמצע הלילה)? יודעים כמה צפוף? רבותיי המכובדים, עליתם על סטארט אפ מטורף - אם נוציא את כל הנשים מהמרחב הציבורי, נמגר לחלוטין, אבל לחלוטין, את ההטרדות המיניות הבזויות והמעיקות האלה!

     

    אז זהו, שלא. חבר מועצת העיר הנכבד איבחן נכון את הבעיה - יש הטרדות רבות, ובאופן כללי, אני הראשונה שאסכים כי כבודן של נשים רחוק מלהיות נשמר באופן משביע רצון בעולם החילוני-המערבי: נכון, הגוף עובר "חיפצון", כלי למכירת מוצרי צריכה, היחס הוא - פעמים רבות - פונקציונלי, פטריארכלי ומה לא. הכל נכון. אבל איכשהו, הפתרון שהוא מציע, אפעס, לא כל כך משכנע. כי קודם כל, כמו תמיד, מימוש הפתרון מוטל על כתפי הקורבנות של הבעיה. האם עלה על דעתו של מאן דהו לפנות דווקא אל ציבור הגברים ולנקוט בצעדים של, רחמנא ליצלן, ח-י-נ-ו-ך? כן, ממש לחנך את הגברים איך יש להתנהג באופן מכובד בסביבת נשים? אה, לא , שכחתי,זה מיותר - יש פסוק שמלמד את זה.

     

    אבל הרשו לי להתייחס בחשדנות גם לשימוש האובססיבי בפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה". מעבר לעובדה שהן מבחינה לשונית והן מבחינה קונטקסטואלית בכלל לא ברור שם למה הכוונה, הרי שבאופן מחשיד "פנימה" תמיד הופך לשם נרדף ל- אחורה, רחוק, נמוך, מופלה ובאופן כללי - פחות טוב. את הנשים לא יושיבו מפאת כבודן מקדימה, חלילה, אלא בחלק האחורי של האוטובוס, ממש כמו השחורים בארה"ב, ושם כזכור זה לא ממש נבע מיתר כבוד. תפיסת ה"מופרד אבל שווה" קרסה שם כבר בשנות ה-50'.

     

    לא יושיבו אותנו "במזרח" של בית הכנסת, אלא מאחורי מחיצה מרחיקה ומנוכרת. כשבאים אורחים רמי מעלה לבקר בביתנו, אחרי שטרחנו ועמלנו לכבודם במטבח שלושה ימים, מפאת כבודנו הרב לא יושיבו אותנו על הכורסא הטובה בלב הסלון, אלא אי שם עמוק בחדרי הבית. ממש פנימה, פשוטו כמשמעו, וככל שיותר "פנימה", יותר טוב.

     

    אז תקראו לי פמיניסטית (בבקשה, תקראו...), אבל איכשהו כשהכבוד הגדול הזה תמיד מתורגם לקבלת החלק הפחות טוב של העוגה, הרשו לי לפקפק במכובדותו. ולכן, בואו נקרא לילד בשמו: לא הכבוד שלנו כנשים עומד כאן על הפרק, אלא אינטרסים אחרים לגמרי. אז אני מאוד מקווה שבנות יעקב הצנועות לא יאכלו את ה"לוקש" הזה שהכל לטובתן, ושזו בכלל זכות גדולה שנפלה בחלקן לשבת בירכתי האוטובוס, אלא הן יבינו שהקריאה הזו לא מוסיפה כבוד ממש, אבל ממש, לאף אחד.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כל האברכים ימינה. כל הבתולות - שמאלה
    צילום: ישראל ברדוגו
    מומלצים