שהייה בצל מגנה מקרינת השמש? 17 מיתוסי שיזוף

בשנים האחרונות נצפתה מגמת עלייה בשכיחות המלנומה הממאירה בישראל, מה שמציב את ישראל באחד המקומות הראשונים בעולם בשכיחות המלנומה באוכלוסייה. זאת עובדה מפתיעה, בהתחשב בכמות המידע שמציפה אותנו בתור ארץ חמה. המשמעות היא שלמרות שאנחנו אכן מוקפים במידע - אזהרות, כתבות, מחקרים ותשדירי שירות - כנראה עדיין לא הבנו איך בדיוק מתנהל המשולש הלוהט שמש־מסנני קרינה־אנחנו. כולנו יודעים שהשמש מסוכנת ושמסנן הקרינה מגן, אבל מה בקשר אלינו? מתי אנחנו צריכים למרוח מסנן קרינה, כמה, איזה ואיפה? וחוץ מזה, האם מסנני קרינה לא מסוכנים? ואם אנחנו כהי עור, תכשיר ההגנה לא ממש מיותר? ואולי בכלל כדאי ללכת למכון שיזוף?

הנה מדריך שיעשה סדר במה שאנחנו יודעים (או חושבים שאנחנו יודעים) בכל הקשור לשמש, לשיזוף ולמסנני הקרינה.

רוצים ויטמין D? גם 2-3 דקות בשמש יספיקו (צילום: אינדקס אופן) 

קרינת UVB מסוכנת יותר מקרינת UVA

לא נכון. קרינת UVB נחשבת לקרינה מסרטנת, כי היא עלולה לגרום נזק ישיר לגרעין התא ולשרשרת ה־DNA שבו, אולם גם לקרני UVA, שהן קרניים ארוכות יותר, השפעה בלתי מבוטלת על הגוף: קרינת UVA גורמת להזדקנות העור, ובעיקר עלולה לגרום לדיכוי מערכת החיסון בתאי העור וכך לפגום ביכולת ההגנה של הגוף מפני סרטן העור. מסקנה: חשוב להתגונן גם מפני קרינת UVB וגם מפני קרינת UVA.

שימוש במקדמי הגנה מונע סרטן עור

לא נכון. אמנם בדיקות מעבדה הוכיחו כי מקדמי הגנה מונעים חלק ניכר מנזקי השמש על העור, אולם אף מחקר לא הוכיח באופן חד־משמעי שהם מונעים סרטן עור ומלנומה. נוסף על כך, סרטן העור קשור לגורמים נוספים, בהם גנטיקה, השפעה מצטברת לחשיפה לשמש מגיל צעיר ועוד. לכן יש להוסיף עוד אמצעי הגנה, כמו לבוש ארוך והימנעות משהייה ממושכת בשמש.

מקדמי הגנה מהשמש גורמים בעצמם לסרטן

לא נכון. קיימות כמה טענות נגד מקדמי הגנה מהשמש: שהם מכילים חומרים רעילים והשילוב שלהם ביחד עוד מגביר את רעילותם; שהם מכילים כימיקלים, כמו בנזופנון ואוקסי־בנזופנון, הגורמים להתפתחות רדיקלים חופשיים מסרטנים. אולם אף מחקר לא הוכיח כי במינונים המצויים בתכשירים החומרים האלה מסוכנים, וכי שימוש בתכשירי הגנה המאושרים על־ידי משרד הבריאות ונושאי תקן ה־FDA האמריקאי גורם באופן ישיר לסרטן העור.

כנראה, המקור למיתוס הוא החשש שתכשירי ההגנה עלולים לגרום לביטחון יתר בקרב המשתמשים ולעודד חשיפה ממושכת לשמש.

ילדים קטנים צריכים לשהות שעות רבות בשמש בשביל לייצר ויטמין D

לא נכון. ויטמין D, המסייע לשמירת רמות תקינות של סידן וזרחן בגוף, אכן נוצר בגוף עם החשיפה לשמש, אולם בשמש הישראלית העזה די בחשיפת הילדים למשך 2־3 דקות בלבד כדי לייצר את הכמות היומית הדרושה של ויטמין D.

מקדם ההגנה (SPF) קובע כמה זמן אפשר להיחשף לשמש בלי שהעור יאדים

נכון. אם עור חסר הגנה מאדים מהשמש בתוך עשר דקות, השימוש במקדם הגנה 15 יאריך (תיאורטית) את פרק הזמן שבו הוא מאדים פי 15. כלומר: העור יאדים אחרי 1/2 2 שעות. ככל שמספר מקדם ההגנה גבוה יותר, כך משך ההגנה ארוך יותר. מבחינת אחוזי חסימה, תכשיר עם מקדם הגנה 15 חוסם 93% מקרינת UVB, ומקדמי הגנה מעל 30 מוסיפים לכך עוד 4%.

מקדם הגנה 45 מגן פי 3 ממקדם הגנה 15

לא נכון. אמנם, ככל שמספרם של מקדמי ההגנה עולה הם מספקים הגנה טובה יותר (ראו סעיף קודם), אך הפער נמוך וחסר משמעות. כך, תכשיר עם מקדם הגנה 50 מוסיף רק 2% להגנה מפני השמש לעומת תכשיר עם

 מקדם הגנה 25. לרוב האנשים די בתכשיר הגנה עם מקדם הגנה שבין 15 ל־34. עם זאת, ההפרש הקטן עשוי להיות קריטי במקרים הבאים: אנשים בהירים במיוחד, לבקנים, בעלי סוג עור 1 – עור שתמיד נכווה ואף פעם לא נשזף, ואנשים בעלי מחלות המתבטאות גם ברגישות לשמש שעלולה להחמיר את המחלה.

אנשים בעלי עור כהה לא חייבים למרוח קרם הגנה

לא נכון. גם עור כהה זקוק להגנה מהשמש. היעדר שימוש, או שימוש במקדם הגנה נמוך יותר, עלול לפגוע בתאי האפידרמיס ולהגדיל את הסיכוי להזדקנות העור ולסרטן העור. נוסף על כך, תכשירים עם מקדם הגנה נמוך מ־34 (ולא 15, כפי שהיה נהוג לחשוב עד כה) לא מסוגלים להגן מפני הנזק שעלול להיגרם למערכת החיסון מקרני ה־UVA.

מספיק להימרח פעם ביום כששוהים בשמש

לא נכון. כשנמצאים בשמש יש למרוח מקדם הגנה בכל שעתיים, ובמקרים של טבילה במים או הזעה מרובה - אף לעתים קרובות יותר. יש למרוח את התכשיר כ־15 דקות לפני החשיפה לשמש, כדי שיספיק להיספג בעור ולפעול. להגנה מרבית מומלץ למרוח על העור בצורה אחידה שתי שכבות של קרם הגנה על כל האזורים החשופים.

אין צורך למרוח שוב קרם עמיד במים לאחר שהייה במים

לא נכון. כשיצרן כותב שהתכשיר שלו עמיד במים, פירוש הדבר שהוא עמיד במים עד 40 דקות בלבד. לכן יש לשוב ולמרוח את התכשיר, ולספיגה מרבית מומלץ לעשות זאת כחצי שעה לפני הכניסה למים.

גם צל אינו מגן מושלם כנגד קרינת השמש (צילום: אינדקס אופן)

כדאי לשהות בשמש רק בבוקר ואחר הצהריים

נכון. שעת היום קובעת את מידת הקרינה. קצת מדע על קצה המזלג: כמות הקרינה שמגיעה לקרקע קשורה לזווית שבה קרני השמש פוגעות באדמה ולמרחק שהקרניים עוברות בדרכן לקרקע. בבוקר ובערב, כשהשמש נמצאת בזווית ולא קופחת לנו ישר על הראש, הקרניים עוברות דרך ארוכה יותר, מולקולות הגזים שבאוויר מפזרות אותן, ולכן הקרינה חלשה יותר. בשעות הצהריים השמש נמצאת בזווית 90 מעלות מול הקרקע והקרניים מגיעות בדרך הקצרה ביותר, וכך מתקבלת הקרינה החזקה ביותר. 

בגדים ארוכים מונעים חדירת קרינה

נכון. עם זאת, זה תלוי בסוג הבדים ובצבעם. ככל שסיבי הבד צפופים יותר והבד בהיר יותר, ההגנה על העור טובה יותר. קחו לדוגמה את הבדואים, שמכוסים בגלימות לבנות וארוכות מאריגים צפופים גם בשמש יוקדת.

חלונות זכוכית חוסמים קרינה

לא נכון. חלונות זכוכית בולמים בדרך כלל קרינת UVB אך לא את קרינת ה־UVA. ברוב דגמי המכוניות וכן באוטובוס מומלץ לסגור את החלון ולהגן על העור עם תכשיר הגנה וביגוד ארוך.

כדאי להשתזף במקומות נמוכים

נכון. כמו בדוגמה הקודמת - ככל שהמרחק בין הקרקע לשמש רב יותר, כך הקרינה שמגיעה חלשה יותר. לכן הסיכוי לקבל כווייה בים המלח, למשל, נמוך

 מאוד, ולעומת זאת – הסיכוי לחטוף כוויות שמש באתר סקי גבוה מאוד. כמובן, גם במקומות נמוכים יש להשתמש במסנן קרינה.

כשחם אך מעונן, בטוח יותר להשתזף

לא נכון. העננים חוסמים בעיקר קרינה אינפרא־אדומה, המעבירה חום, והרבה פחות קרינה אולטרה־סגולה האחארית לנזקים הנגרמים מהשמש.

צל מגן מפני קרינת השמש

לא נכון. שהייה בצל, מתחת לשמשייה, לסככה או לעצים, עשויה אמנם להקטין את עוצמת הקרינה בכמחצית, אבל כאשר היום בהיר והשמש יוקדת, הקרינה חוזרת אלינו מהסביבה – החול, הדשא, הים, הבריכה. לכן יש לנקוט אמצעי הגנה וזהירות גם כשיושבים בצל.

מכוני שיזוף בריאים יותר לשיזוף והקרינה אינה מסרטנת

לא נכון. גם שיזוף במכוני שיזוף אינו מומלץ על־ידי המומחים. כיום ידוע, כי גם שיזוף במכונים אלה עלול לגרום לנזקים בריאותיים חמורים ביותר, בדומה לאלה

 של קרינת השמש.

צריך שני קרמים נפרדים – לעור הפנים ולגוף

לא נכון. ההבדל הגורף בין קרמים המיועדים לפנים ולגוף הוא שקרמים לפנים מכילים, נוסף על חומרים מסנני קרינה, רכיבים נוספים המיטיבים עם עור הפנים, כמו נוגדי חמצון, לחות ועוד.

במילים אחרות: כשהולכים לים, אין צורך לפוצץ את התיק בשלל קרמים לכל אזור בגוף.

• ייעוץ מקצועי: פרופ' מיכאל דוד, מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי רבין; ד"ר פליקס פבלוצקי, חבר ועדת העדכון בנושא סרטן העור של האגודה למלחמה בסרטן ורופא עור בכיר בבי"ח שיבא