געגועים לסילבי ז'אן
גם בקיץ 2008 כדורגל הנשים בישראל נמצא הרחק מעיני הציבור. רק שם תמצאו מאמני נבחרת שמחזיקים בשתי משרות, ליגה מוזרה ותוצאות חלשות של הנבחרת. בהתאחדות מנסים לשקם, אבל לא בטוח שבדרך הנכונה. מה שאסור לברקוביץ' מותר אצל הנשים?
בשקט בשקט, לפני כשבוע הסתיים קמפיין מוקדמות אליפות אירופה לנשים. מילת המפתח במשפט הקודם שנכתב היא שקט. ישראל סיימה את המשחק האחרון שלה במסגרת הקמפיין בהפסד ביתי 2:0 לאוסטריה, בבית שאן.
כך, עם מאזן לא מחמיא של 33:3 בהפרש השערים ונקודה אחת בכיס, הגיע לסיומו קמפיין מוקדמות היורו הראשון של ישראל מול נבחרות מדרג א' כמו נורבגיה ורוסיה (שתי היריבות האחרות - אוסטריה ופולין, התנדנדו בין הדרגים). אופ"א, שעד לפני כשנה ניהלה טורנירי מוקדמות בשיטת דרגים, החליטה להקביל את כדורגל הנשים לגברים ויצרה בתים שכוללים נבחרות מכל הדרגים.
"זה שכר לימוד", מספרים בהתאחדות. "זו פעם ראשונה שנבחרת ישראל פוגשת נבחרות כאלה ושוכחים שגם בגברים ספגנו חמישייה מאוסטריה לפני שהחל תהליך השיפור". זה לא הפריע ליו"ר ההתאחדות לכדורגל, אבי לוזון, לסיים את תפקידו של מאמן הנבחרת אלון שרייר, מיד לאחר אותו הפסד לאוסטריה בשבוע שעבר ולמנות במקומו את מאיר נחמיאס.
שרית שנער בפעולה. קמפיין חלש של הנבחרת (צילום: ראובן שוורץ)
מישהו אמר ניגוד אינטרסים?
אז נכון, תירוצים לא חסרים לתוצאות שהשיגה עד כה הנבחרת הייצוגית של הנשים בענף הספורט המוביל בישראל. אפשר לומר שאכן מדובר בשכר לימוד, אפשר לציין שהשחקנית הגדולה ביותר שגדלה כאן - סילבי ז'אן - פרשה ואפשר להוסיף שעם ליגה בה שתי קבוצות שולטות ללא עוררין, קשה יהיה להתקדם. והכל נכון.
ובכל זאת, מבט מעמיק יותר חושף כמה עניינים צורמים בכל הקשור להתנהלות מול הענף, שהלוואי ותשתפר עם השנים, כי לכדורגל הישראלי מגיע קצת יותר וגם לנשים שלנו מגיע קצת יותר. אז מאיפה מתחילים? מהסוף כמובן. אלון שרייר, שסיים כאמור את תפקידו כמאמן הנבחרת, החזיק גם בתפקיד השני בחשיבותו כמאמן הנבחרת הצעירה. יוסי סופר, מאמן נבחרת הנערות עד גיל 17 שדווקא נחשב למאמן מוכשר ואישיות כריזמטית, מחזיק גם בתפקידים במכבי חדרה.
להזכירכם, רק לפני מספר שבועות החליטה ההתאחדות לוותר על שירותיו של אייל ברקוביץ' לאחר שזה כבר סיכם על מינויו כמאמן נבחרת הנערים, בשל מה שכונה כ"ניגוד אינטרסים". ברקוביץ' קיבל על עצמו את ניהול קבוצות הנוער והילדים בנשר, במועדון שנמצא בהקמה ועדיין לא ייצר אפילו שחקן אחד. יממה לאחר שהתפרסמה הידיעה על קשריו בנשר, הגיעו הדיבורים על ניגוד אינטרסים ואבי לוזון שוחח עם קשר הנבחרת לשעבר.
בנשים מותר מה שבגברים אסור? יו"ר ההתאחדות אבי לוזון (טל שחר)
מסר של מקצוענות?
"מדיניות ההתאחדות היא שמאמן לא מועסק הן בנבחרת והן במועדון. אנחנו מאחלים לאייל ברקוביץ' הצלחה", נכתב אז בהודעה הרשמית של ההתאחדות. 'ברקו', שסיפר איך התלהב כמו ילד כשקיבל את התפקיד ורק חשב על היום בו ילבש שוב טרנינג של הנבחרת, סיים בכך שאינו אוהב אולטימטומים והעדיף את הג'וב בנשר.
בהתאחדות טוענים כי מינויו של שרייר לשני התפקידים נעשה בתקופתו של היו"ר הקודם איצ'ה מנחם וכי לוזון חיכה שחוזהו יסתיים על מנת לבצע שינויים. "מי שאימן בשנים האחרונות את נבחרת הנשים ואת נבחרת הנערות עד גיל 19 סיים את חוזהו, והוחלט כי החוזה לא יוארך בשל הצורך ברענון התפקיד, כמו בגברים".
על התפקיד הכפול בו מחזיק יוסי סופר, ששתי בנותיו אגב, נמנות על הסגלים של שתי הנבחרות הייצוגיות, סיפקו בהתאחדות תירוץ מעניין. "היקף הפעילות בנבחרת הנערות עד גיל 17 מצומצם מאוד", טוענים שם, "ולכן המאמן יכול לעבוד גם בקבוצה. בעונת 2007/2008 קיימה הנבחרת 3 משחקים בלבד, כולם במסגרת השלב הראשון של מוקדמות יורו 2008". נכון, אבל מה עם אימונים (כמעט בכל שבוע) לטיפוח השחקניות, מה עם בניית תכניות עבודה שנתיות, סקאוטינג אחר כשרונות ומעקב אחר יריבות? עזבו, זה רק כדורגל נשים. סופר אמנם אדם מוכשר, אך גם הוא בוודאי היה מעדיף להשתכר כמו שצריך ולעבוד רק באחד התפקידים.
מאחורי החיוכים, יש הרבה בעיות (צילום: עודד קרני, ההתאחדות)
ליגה חלשה
כשהוקמה ליגת הנשים בישראל בסוף שנות ה-90, היו בה קבוצות כמו הפועל ת"א ומכבי חיפה - אבל כיום מדובר בליגה חלשה של שתי קבוצות שמחלקות ביניהן את כל התארים - מכבי חולון ואס"א תל אביב. מאווירת הפסטיבל שהיתה בעבר לא נשאר יותר מדי וגם אותן קבוצות גדולות מגיעות ממועדונים חסרי מסורת וזהות באופן יחסי.
"לצערי אין טיפול רציני בליגת הנשים", טוען גברי לוי, יו"ר ההתאחדות לשעבר, שהיה זה שחנך את הליגה. "לא שמו בראש העניין דמות חזקה שתהיה מוכנה ללכת, ליזום להתקדם ולהילחם עבור הענף. לא יודע אם זה בכוונה או לא, אבל ככה זה נראה. היתה תקופה של התקדמות וזה נעצר, אני מקווה שזה ישתנה. אני הצעתי את עצמי לפני כארבע שנים לקחת את זה על עצמי, אבל לא היה מי שירים את הכפפה".
אז למה קבוצות ליגת העל בגברים לא שמות כספים על מנת להחזיק גם קבוצת נשים כמקובל בלא מעט מדינות באירופה? לא ברור, אבל את לוי זה מעציב. "אני בזמנו חשבתי שזו הדרך הנכונה, שיכריחו את הקבוצות מהליגה בגברים להקים קבוצת נשים. זה התחיל ככה, אבל אף אחד לא נתן את הלחץ וככה זה נראה. המצב העגום מתבטא בתמיכה כספית קטנה ותקציבים נמוכים בקבוצות שיש. חבל".
גברי לוי. "צריך דמות חזקה שתילחם עבור הענף" (צילום: יועד כהן)
בעיה של תשתית
בינתיים, החליט לוזון לנסות ולשפר את התשתית מכיוון אחר. "על מנת להקים תשתית של כדורגלניות צעירות, כל קבוצה בליגת הנשים הראשונה מחוייבת בהקמת קבוצת נערות", טוען גורם בהתאחדות. "במהלך העונה קיימנו ליגת נערות בשני מחוזות, ובסיומה ערכנו משחקי גמר פלייאוף בין 4 הראשונות מכל מחוז". האמת לא כל כך פשוטה ובפועל התקיימו טורנירים מרוכזים כל שישה שבועות לערך, ברמה די גבוהה יש לציין.
"אין לי שאיפות להיות כדורגלנית", טענה השבוע באזניי תיכוניסטית צעירה שנחשבת לאחת ההבטחות הגדולות של הכדורגל הישראלי ואף השתתפה באחד מאותם טורנירים (ביקשה להישאר בעילום שם). "אין בזה כסף, אין בזה יוקרה, אין בזה הערכה. אתה מרגיש שאתה נותן מעצמך הרבה ולא מקבל כלום. כולם חושבים שאני לסבית ואני לא. כולם חושבים שאני גברית ואני לא", היא אומרת ומוסיפה בחיוך, "אולי כואב לבנים שאני יותר טובה מהם, אני לא יודעת".
ואכן, בהיעדר נבחרת ייצוגית מרשימה, ללא כוכבת גדולה שיכולה להביא עימה קצת זוהר ועם תדמית קלוקלת, כדורגל הנשים בישראל לא יתקדם לשום מקום. מספיק להסתכל על כדורסל הנשים בארץ כדי להבין שיש עוד הרבה לאן להתקדם גם על הדשא.
סילבי ז'אן כבר פרשה. אחריה? המבול (צילום: ראובן שוורץ)
מנסים לתקן?
ייאמר לזכות לוזון, כי הוא אכן מנסה לשנות דברים, אם כי לא בטוח שבכיוון הנכון. "ההתאחדות לכדורגל הציבה לה למטרה את קידום כדורגל הנשים בארץ", הוא טען דרך גורם בהתאחדות. "ההתאחדות הצטרפה ל'פרוייקט הלאומי לספורט נשים' ומינתה את ניצן דנון, שחקנית עבר בנבחרת, לאחראית על קידום הענף. ההתאחדות הציבה לעצמה כמטרה בפרוייקט את הגדלת מספר השחקניות הפעילות, הגדלת מספר קבוצות הנשים הרשומות, והגברת המודעות לכדורגל הנשים בארץ".
ושוב, בפועל לא בטוח שהפעולות הללו יעבדו. 'הפרוייקט לקידום ספורט נשים' שמתוקצב מ-50 מיליון שקל ל-10 שנים על פי החלטת הממשלה, אמור לסייע בהצלת הענף וחשיבותו עצומה. ניצן דנון אכן היתה שחקנית מצויינת ששיחקה באס"א ת"א ובחולון ופרשה ממשחק פעיל בעקבות פציעה טורדנית לפני מספר חודשים, אך רק מי שמתמצא בענף יזכיר את שמה. מבחינת רוני שניידר, מנהל בית הספר למאמנים במכון וינגייט ומי שאימן את נבחרת הנשים בתחילת דרכה, מדובר במינוי לא ראוי.
"למה לא נתנו את התפקיד לסילבי ז'אן? בגלל חשבונות אישיים ככל הנראה", טוען שניידר. "זה מוזר, כי מי שהביא פיגורות לנבחרות הגברים ורצה את טל בנין, אלי אוחנה ואייל ברקוביץ', למה שלא יביא את סילבי. ברור שמדובר בשם הכי גדול ובנוסף היא גם מחזיקה בתעודת מאמן ומבינה יותר מכל אחת אחרת את חוליי כדורגל הנשים בישראל. היא דמות מוכרת ומוערכת גם מחוץ לענף ותוכל לסחוף אחריה הרבה יותר עניין. אבל זה לא כסף של ההתאחדות, אז אולי זה פחות מעניין אותם".
גרמניה חוגגת. בעולם, כדורגל הנשים יחסית מצליח (צילום: AP)
לגרסת שניידר, ז'אן משלמת את המחיר על היחסים החבריים עימו. "בכך שהיא מקושרת אלי ואני מקושר למקצועיות ועבודה קשה ונחשב למתחרה של ההאתחדות בנושא תעודות המאמנים, היא כנראה פסלה את עצמה. אין לי טענות למינוי של דנון, אלא למי שמינה אותה וחושב שזו הדרך הנכונה. לטובת הענף, אני מקווה שאני טועה".
חזרה לנבחרת
אם מדברים על חשיבות הנבחרת הלאומית, צריך לחזור לקמפיין האחרון שהסתיים עם נקודה אחת משמונה משחקים, שהושגה במשחק הראשון בקמפיין מול פולין (2:2 בווינטר), לאחריה הגיעו שבעה הפסדים רצופים. בהתאחדות החליטו למנות במקום שרייר את מאיר נחמיאס, שזכה עם מכבי חולון בדאבל בעונה האחרונה והסבירו: "מדובר במאמן בעל נסיון רב ואנו בטוחים שהוא יתרום מן הידע שצבר ומנסיונו לנבחרות הנשים".
נחמיאס חילק את זמנו בין קבוצות גברים לנשים בשלוש העונות האחרונות, כשעבד וחזר כמה פעמים לתפקיד המאמן בהשקמה רמת חן, במקביל לעבודתו ארוכת השנים בחולון. שניידר מן הסתם, לא אהב את המינוי. "הבחירה היתה על רקע אישי ולא מקצועי. בחולון הוא קיבל תמיד קבוצה מוכנה עם כל השחקניות הטובות בארץ והוא עדיין לא הוכיח שהתפקיד מגיע לו. עכשיו הוא יצטרך לבנות תכניות, לקדם שחקניות ובעיקר, להעלות את הרמה ואני לא רואה את זה קורה. יש הרגשה כאילו לאנשים בהתאחדות לא ממש אכפת מכדורגל הנשים וזה מתבטא בהחלטות האלה בדיוק. אבל שוב, מקווה שאני טועה".
מכבי חולון עם עוד גביע לאוסף. ליגה של שתי קבוצות (צילום: ראובן שוורץ)
על פי שניידר, החטא הגדול יותר הגיע בתקופתו של שרייר. "עדי שטיין, מיכל רביץ ושרית שנער שמשחקות באוניברסיטה בטקסס ונחשבות לשלוש מחמש השחקניות הטובות בארץ, היו בישראל ולא היו צריכים להביא אותן במיוחד, אבל בכל זאת לא זימנו אותן למשחק נגד אוסטריה. גם לא את מאיה עוזרי ואת עדי יורמן השוערת המצויינת. מישהו היה צריך לתת דין וחשבון על זה".
לוזון, תרים את הכפפה
כשגברי לוי מדבר על "תקופה של התקדמות שנעצרה", הוא בוודאי מתכוון לעבודה של שניידר, שב-98' הפסיד במשחק הבכורה שלו עם נבחרת הנשים 7:0 לרומניה ומאז ניצח את אותה נבחרת מספר פעמים. "במשך 7 שנים וחצי בקושי היה לי משחק אימון אחד. למשחק הראשון שלי ליקטתי לבד שחקניות ועליתי בלי תשתית ובלי כלום. הפסדנו, אבל אחר כך החזרנו להם במספר משחקי בית וחוץ וניצחנו נבחרות כמו קרואטיה. כשעזבתי את הנבחרת בפברואר 2004 היינו במקום ראשון בבית המוקדם וכל מה שהיינו צריכים זה ניצחון על בלארוס כדי לעלות מדרג ב' ל-א' לראשונה בהיסטוריה, כך שהיתה התקדמות".
לא להרים ידיים. עם השקעה, אפשר לשפר את המצב (צילום: רויטרס)
שניידר, שעזב את הנבחרת אחרי טרגדיה משפחתית פתאומית, נזכר כי את אותו משחק מול בלארוס הפסידה הנבחרת 2:0 ומאז חלה ירידה מסויימת. "למרות שהוצע לי לחזור כמאמן על ובסוף בחרו בנחמיאס מסיבות של נקמנות, אני לא מתכוון להפסיק לתמוך בכדורגל הנשים בכל צורה שאוכל. עם הכסף שיש היום לעומת מה שהיה לפני עשור, אפשר לעשות יותר. ההבדל הוא שמיים וארץ, אבל התוצאות לא בהתאם, אז אתה צריך לשאול את עצמך איפה הכל נתקע?"
וכך, בשקט בשקט, הסתיים עוד קמפיין יורו. הרי כמה מכם ידעו שהתקיים אחד כזה, כמה מכם ידעו שמאמן לאומי סיים את תפקידו ואחר מונה במקומו? בהתאחדות חייבים להגביר את המודעות ולהתחיל להשקיע קצת יותר בכדורגל הנשים. לא צריך לשבור קופות בשביל זה, כי לפעמים מספיק לקבל את ההחלטות הנכונות. אבי לוזון עדיין נחשב ליו"ר חדש ולכן עדיין נהנה מהספק, אבל כולנו תקווה שאלפי חובבות הכדורגל יספקו הרבה יותר מ-500 השחקניות שרשומות כיום בהתאחדות. מגיע להן, מגיע לנו.
לפנייה לכתב/ת 
