"מצטערת, לא היום, יש לי דייט עם בעלי"
הסיבות להידרדרות ביחסים רבות ומגוונות, וביניהן עייפות, חוסר זמן, בעיות בעבודה ולחצים כלכליים. זוגות רבים פשוט כבר לא מוצאים זמן לאינטימיות. כשחסר זמן, המקום הכי נוח לקצץ ממנו הוא הזוגיות והמין. מה שהזוג מתאר כ"שחיקה" הוא תכל'ס ויתור על סקס. אז רשמו לעצמכם ביומן: זמן לאהבה. פרק מספר
הסיבות להידרדרות רבות ומגוונות, וביניהן עייפות, חוסר זמן, בעיות בעבודה ולחצים כלכליים. זוגות רבים פשוט כבר לא מוצאים זמן לאינטימיות. כאשר חסר להם זמן, המקום הכי נוח לקצץ ממנו הוא חיי הזוגיות והמין. מה שהזוג מתאר כ"שחיקה", הוא תכל'ס ויתור על חיי מין.
כשאני מברר עם בני הזוג מה קורה אצלם במיטה, אני שומע על עייפות, של אחד מהם או של שניהם. לפעמים, כשבני הזוג סוף סוף מגיעים למיטה, הם נרדמים, למרות שלפני הכניסה למיטה היה חשק ורצון ו הכל נראה מוכן לקראת העונג.
מתי בעצם יש לנו הזדמנות להגיע אל בן הזוג? בסוף היום, כשאנחנו עייפים, רצוצים ומותשים, כשאין לנו כוח. אז מה הפתרון לכל זה?
לקבוע זמן לאהבה, ואפילו לרשום לנו אותו ביומן.
התגובות שאני מקבל על ההצעה הזאת אינן אוהדות במיוחד. "בחיית ראבאק, אני אקבע פגישה עם בעלי?"; "שאני אקבע פגישה עם אשתי? הרי היא כל הזמן שם"; וגם: "מה זה לקבוע פגישה? מה עם הספונטניות? הרי יחסי מין צריכים להיות ספונטניים".
יעקב בא לסקסולוג ואומר לו: "תשמע, אשתי ואני, הסקס בינינו על הפנים".
"בוא תספר לי איך אתם עושים סקס", מציע הסקסולוג.
"תראה, אנחנו נשואים 25 שנה. כל יום רביעי, כשאין יותר מה לראות בטלוויזיה, היא נכנסת למיטה אחרי המקלחת, גם אני נכנס למיטה אחרי המקלחת, עושה לה קישי קישי, עושה לה ביזי ביזי ואחר כך מיזי מיזי, נכנס-יוצא-נכנס-יוצא, ואחרי חמש דקות נגמר הסיפור והולכים לישון. זה נורא ואיום, דוקטור, הסקס בינינו יבש כמו צנון. זה כבר מגעיל. אם לא תעזור לי, אנחנו ניפרד בסוף. אני מאוד אוהב אותה, אבל אי אפשר ככה יותר".
"איך קוראים לאשתך?", שואל הסקסולוג.
"שלומית".
"תשמע לי טוב, יעקב. איך שאתה יוצא ממני, תתחיל לנסוע הביתה. כשתתקרב לבית, תרים טלפון לשלומית שלך ותגיד לה: 'שלומית, אני בדרך הביתה מהסקסולוג והוא הסביר לי מה לעשות. כשאני חוזר הביתה, תדעי לך, אני מזיין לך ת'צורה, אני קורע לך את האמ-אמ-אמא שלך. תתכונני, כי אני מגיע ואני בוער... שלומית, אל תעני לי... תתכונני. תתכונני... אני בוער'. בשלב הזה תן גז, אני אתן לך אישור בשביל המשטרה שזה מצב חירום רפואי, למקרה שיעצרו אותך. איך שאתה מגיע הביתה תצפור ותצעק, 'שלומית!!!! הגעתי, תתכונני'. אתה עולה במדרגות שתיים-שתיים, בריצה משוגעת ובצעקות, שייצאו השכנים והילדים, מה אכפת לך. תיכנס הביתה בבעיטה, תסגור את הדלת בבעיטה ותנעל אחריך. רוץ בבית כמו פסיכי... 'שלומית!!! איפה את?', לא משנה איפה תמצא אותה – בשירותים, במטבח, בארונות, באמבטיה – לא משנה. תפוס אותה, תרים אותה... כמה שהיא תצעק, והופ, זרוק אותה לסקס מהיר וחזק על השולחן במטבח, קרע ממנה את הבגדים, קרע מעצמך את הבגדים ותיכנס בה כמו שצריך. בוא אליי עוד שבועיים ותספר לי איך היה".
איזה שבועיים. למחרת בבוקר הסקסולוג מגיע לעבודה, בשבע בבוקר הבן אדם כבר מחכה בחדר המדרגות ליד הדלת שלו, ריח של עוגה טרייה עולה ממנו וביד יש לו זר של גלדיולות.
"דוקטור, כפרה עליך", הוא אומר, "אשתי קמה בארבע לפנות בוקר ואפתה לך עוגה ואני הלכתי לקנות לך פרחים. אני רוצה להודות לך בשמי ובשם אשתי. מהחתונה לא היה לנו כזה סקס: היא צעקה, אני צעקתי, היא נהנתה, אני נהניתי. אבל החברות ששיחקו אצלנו ברידג' יותר לא יבואו".
מי אמר שסקס צריך להיות ספונטני? להצגת תאטרון או להרצאה שלי מישהו בא באופן ספונטני? מישהו מגיע לאולם ואומר: "או, איזה יופי, יש כאן אור. בואי נראה מה יש פה?", לא. אנשים מתכוננים, מסתדרים, מריחים טוב, נראים טוב. אם תיכנסו אליהם הביתה אחרי שלוש-ארבע שעות תראו אותם שונים לגמרי. גברים שהגיעו בערב עם 'הלוואה וחיסכון' על הראש, בדרך חזרה תיזל להם ההלוואה ויישאר רק החיסכון. הקרחת של הקירחים תבהיק, כי בבית הם לא דואגים להסיר את השומן. הרבה גברים שהיו מטופחים ומחויטים רק לפני שעה-שעתיים, עכשיו החולצה שלהם מצ'טקמקת, רק פטמה אחת נשארת מכוסה והשנייה דווקא אומרת שלום לעולם. גם התחתונים זזו, וביצה אחת ככה מדברת עם החבר'ה, והגרביים – אחד נפל, ודרך הגרב השני מבצבצת ציפורן צהובה. הגברת תצא מהאמבטיה עם מסיכה לבנה נגד קמטים, קבוקים עם קליפס גדול שהשערות לא ייפלו על המסיכה, וחולצה שכתוב עליה "מירוץ עין גדי 1978". אם תורידו את העיניים תוכלו לראות את הטרנינג שהיא לובשת, של בנק הפועלים עם הסמל הישן, וחור גדול בברך. היא קיבלה אותו בקייטנת "ספורט, בידור ונופש" כשהיתה בת 16, ויש לה נעלי בית משובצות, פעם היה לוק כזה...
אנשים נראים בבית כמו סרט פורנו לפנסיונרים
הם הולכים למיטה, שם הילד הקטן שכח את הברווז והוא משמיע צפצוף כשהיא מתיישבת עליו, ועכשיו הם צריכים לעשות סקס שגעוני. אנשים נראים בבית כמו סרט פורנוגרפי לפנסיונרים.
בבוקר תראו אותם יוצאים לעבודה – מחויטים, נראים טוב ומבושמים. יש לי חבר שבא כל יום לעבודה עם עניבה... והוא פתולוג. בשביל מי העניבה? הפציינטים שלו הרי לא מתלוננים. זה ברור שאם אנחנו מתחתכים, אם אנחנו מתלבשים טוב ומשקיעים בעצמנו, אנחנו נראים ומרגישים טוב יותר.
אילו היתה לי מאהבת, מתי היינו עושים סקס? אולי בבוקר. אני הייתי אומר שיש לי משהו חשוב בעבודה, היא היתה אומרת לבעלה שיש לה משהו חשוב בעבודה, היינו נפגשים באיזה מלון כזה, של Day use, והיינו עושים Day use. דרך אגב, בדקתי – בכל המלונות האלה מוכנים לקבל גם זוגות נשואים באמת, ואתה יכול להביא את אשתך, לא מפריע להם. לא חייבים מאהבת. באמת! בדקתי.
בחור אחד שמע על מבצע בהילטון – 300 שקל לזוג לארוחת בוקר ול-Day use עד שעה אחת בצהריים. ביום שישי בבוקר הוא לקח את אשתו, הם הגיעו להילטון מוקדם, אכלו ארוחת בוקר נהדרת מול הים, שתו והיה נהדר. אחר כך הלכו לחדר, עשו סקס ב-30 תנוחות. בשעה 12, אחרי שעשו את זה מלמטה, מלמעלה ומהצדדים, כבר לא היה להם כוח והם הלכו להתקלח. ברבע לאחת היא הלכה להביא את האוטו והוא ניגש לשלם.
אמרו לו: "זה יוצא 150 שקל, אדוני".
"טוב, חבר'ה, תודה רבה, אבל אמרו שזה יעלה 300".
"לאורחים קבועים יש תנאים משופרים, והאשה שבאת איתה מתארחת כאן בפעם הרביעית השבוע..."
אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את העניינים בבית? אפשר לקבוע פגישה ביומן, אתה עם אשתך, את עם בעלך. אפשר לנצל את ה-Day use גם עם אשתך, לא מוכרחים למצוא בשביל זה מאהבת. שלחו את הילדים לבית הספר ואז חזרו הביתה ועשו Day use בבית. אתם יכולים לאכול ארוחת בוקר, להישאר בבית ולקחת יום מחלה. קחו ימי מחלה כשאתם בריאים, חבר'ה, זה הזמן. אם לא תיקחו ימי מחלה כשאתה בריאים, בסוף המחלות באמת תגענה.
אם הוא רוצה שתרדי לו, תרדי לו
צריך להקצות זמן לאהבה, לעשות זמן לכיף, וכשאתם מקדישים זמן לאהבה, תעשי לו סקס כמו שהוא רוצה, תעשה לה סקס כמו שהיא רוצה. אם מה שמהנה אותה זה נמלים בגב, תעשה לה נמלים בגב. אם היא רוצה קיצי קיצי בעורף, תעשה לה קיצי קיצי בעורף. אם הוא רוצה שתרדי לו, תרדי לו. זה לא פרויקט רציני. אם היא רוצה שתוריד את הזבל, תוריד את הזבל, אחי, זה הפור-פליי שלה. הרעיון הוא לעשות טוב זה לזו מתוך התחשבות ברצונו של כל אחד מהצדדים, ואם אנחנו עושים זמן לאהבה ומקדישים זמן לסקס, אפשר להגיע פתאום לשיאים חדשים, אפשר להפוך את אשתך למאהבת ואת בעלך למאהב.
ומי שאין לו בת זוג או בן זוג, צריך להקצות זמן למציאת פרטנר כזה. לא כדאי לרשום את זה בתחתית הרשימה. סקס טוב וזוגיות טובה הם מטרה חשובה, צריך להעלות אותם בסדר החשיבות. ואם נותנים למשהו עדיפות, הוא זוכה לטיפול, והתוצאות לא מאחרות לבוא.
ירשנו מאבות אבותינו שני יצרים: היצר המיני ויצר האכילה. מה זה אוכל ספונטני? חביתה זה ספונטני, פירה זה ספונטני, גם טוסט. מה לא ספונטני? בכל בית יש בין חמישה ל-15 ספרי בישול: "עוגות לכל עת", "פשטידות לכל זמן", "בישול סיני", "בישול מרוקאי", "בישול רומני". לכולם יש בבית בלנדר, צ'יפסר, מיקסר, מולטי-שף, תנורים עם ממיר קטליטי, יין עם עפיצות, לחם עם קפיציות, סרוויסים מיוחדים, סיגרים בתוך תיבה ששומרת על הלחות. למה? כי משהו שהוא איכותי, דליקטס – מוכנים להשקיע בו. יצר האכילה הוא יצר שמוקדשים לו עיתונים ותוכניות טלוויזיה כמו "השף הערום" ו"השף הרוקד", כי אוכל זה משהו שאם משקיעים בו, אם קונים ספרים ומעבדי מזון ובלנדרים ותנור עם ממיר קטליטי – מקבלים סעודת גורמה.
ברור שכדי להתענג על סיגר טוב נשלם הרבה כסף, ובשביל לשתות יין טוב נשקיע בכוס מיוחדת... למה? כי זה דליקטס. אבל סקס – לא. סקס זה באתי, נכנסתי, יצאתי... איך היה? כמו פירה. פירה זה לא רע... יום פירה, שבוע פירה, חודש פירה, שנה פירה, עשור פירה. אחרי 25 שנות פירה, הבן-אדם ירצה גזר גמדי, כרוב ניצנים, ברוקולי... משהו חדש.
אז אם יש עצה אחת שהייתי רוצה שתקחו מהספר הזה היא: התחילו להקצות זמן לאהבה. אל תסמכו על הספונטניות. כמו שאתם משקיעים באוכל, תשקיעו בסקס. אני רואה אנשים במלונות באילת, יורדים לחדר האוכל ומאביסים את עצמם בארוחת-בוקר. הם אוכלים מוס טונה, מוס וניל, סברינה, לקרדה, אשכוליות וחומוס עם פול, וכבר במעלית, כשהם חוזרים לחדר, הבלנדר מתחיל לעבוד והבלינצ'ס רוקד עם הלקרדה, מקבל ד"ש מהחומוס ואין כבר כיף לסקס. אבל באנו לאילת, אז יאללה, אברם, תעבוד ונרד לבינגו. אנשים כבר עושים לעצמם זמן לאהבה, ולבסוף מבזבזים אותו על בלינצ'ס.
- מתוך הספר "סקס - לא מה שחשבת" מאת ד"ר יצחק (צחי) בן-ציון (הוצאת "אורנית").
