שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    עולם קטן? "סליחה, את מוכרת לי מאיזשהו אתר"

    בדרך כלל כשבחור אומר לבחורה "את מוכרת לי" הוא משתמש במשפט התחלה נדוש. אבל כשאתרי ההיכרויות באינטרנט מתרבים כחול אשר על שפת הים, וכשכל אחד מציג שם שפע תמונות, מה הפלא שכשאני מתהלכת לי ברחובות העיר הרבה מאוד גברים זרים נראים מוכרים לי ואני מוכרת להם?

    באחד הימים בשבוע שעבר, כשהייתי בסופר, הבחנתי בבחור שהסתכל עלי ארוכות מעבר למדפים בעודי מתהלכת עם העגלה. הוא צץ לו בכל מקום שאליו הלכתי, וחשבתי שהוא נראה לי מוכר. במשך כל הקניה אימצתי את מוחי במחשבה מהיכן אני מכירה אותו, ללא הצלחה. כשעמדתי בתור לקופה הוא הופיע ונעמד מאחוריי, ממשיך לבהות בי ללא בושה. הנהנתי בראשי וחייכתי קלושות, כמו שאנחנו עושים למראה מישהו שמוכר לנו ואנחנו לא יודעים מאיפה. זה כנראה נתן לו לגיטימציה לפתוח בשיחה ולשאול לשלומי. אמרתי לו במבוכה שאני לא זוכרת מאיפה אנחנו מכירים. הוא ענה לי שלפני כחודש דיברנו באחד מאתרי ההיכרויות ואפילו החלפנו תמונות, אבל לא חזרתי אליו מאז.

     

    לכאורה מדובר בסיטואציה מביכה, ואני מניחה שאכן הייתי נבוכה, אלמלא זה היה קורה לי כל כך הרבה פעמים. בדרך כלל כשבחור אומר לבחורה "את מוכרת לי" הוא משתמש במשפט התחלה נדוש, שבאמת כבר לא עובד היום על אף אחת. אבל מה, לעיתים קורה שהבחור באמת מכיר את הבחורה ולא מדובר כאן בניסיון פתטי להתחיל איתה. במקרה כזה הם מתחילים להריץ את קורות החיים שלהם בקול כדי להיזכר מאיפה מכירים – מהשכונה, מבית הספר, מהצבא, מהלימודים, מחברים משותפים וכיוצא בזה. בסך הכל אנחנו חיים במדינה קטנה, ותמיד אתה מגלה שמישהו שהיה איתך בצבא קשור למישהו שעובד איתך.

     

    אבל בעידן הטכנולוגיה נוצר מצב חדש, בו אנשים זרים ברחוב נראים לי מוכרים. כשאתרי ההיכרויות באינטרנט מתרבים כחול אשר על שפת הים, וכשכל אחד מציג שם "בוק" שלם של תמונות, מה הפלא שכשאני מתהלכת לי ברחובות העיר, הרבה מאוד גברים זרים נראים מוכרים לי ואני מוכרת להם?

     

    כאן, בחיפה, זה קורה הרבה

    אני מניחה שבמרכז הארץ התופעה פחות נפוצה. אבל כאן, בחיפה, זה קורה הרבה. בסך הכל מדובר בעיר לא כל כך גדולה, שכמות הבחורים הפנויים בני 20 ו-30 בה מצומצמת למדי. בכלל לא נדיר לפגוש מישהו שהחלפת איתו תמונות באינטרנט באחד הקניונים, באחד מבתי קפה הפזורים בעיר, בבנק, כשאת צועדת להנאתך על חוף הים או סתם כשאת עומדת ברמזור. ברשימת ההתאמות שלי תמיד מופיעים אותם בחורים שאת תמונותיהם אני רואה בכל פעם שאני נכנסת, וכך נחקקת דמותם בראשי. כשאני נתקלת בהם במקרה, אני מרגישה כאילו אני כבר מכירה אותם.

     

    בחודשים האחרונים זה קורה לי כל הזמן. לפני שבועיים ראיתי בבריכה, כשאני עם בגד ים, כובע ים ומשקפת, בחור שדיברתי איתו לא מזמן באינטרנט. למזלי הוא לא יכול היה לזהות אותי בצורה כזאת. אבל אני מוצאת את עצמי יותר ויותר רואה אנשים מוכרים מאתרי היכרויות. לפעמים מדובר בבחורים שאפילו נפגשתי איתם פעם אחת בודדת.

     

    לא זכרתי אם רק דיברתי עם הבחור, או גם נפגשתי איתו

    לא מזמן ישבתי עם חברה בבית קפה ונכנס מישהו שנראה לי מוכר. חברתי אמרה לי שבטח דיברתי איתו באינטרנט, אבל אני לא זכרתי אם רק דיברתי עם הבחור, או שממש נפגשתי איתו. זה מצב לא נעים, כי אני לא יודעת אם אני אמורה להגיד שלום או להתעלם באלגנטיות.

     

    העניין לא מסתיים באנשים מוכרים שסובבים אותי ובנסיונות כושלים ומביכים שלי להיזכר מי הם ומהיכן אני מכירה אותם. פעמים רבות חברותיי הפנויות ואני מדברות עם אותם הבחורים ואפילו יוצאות איתם. זה היה יכול להיות משעשע, אם זה לא היה כל כך עצוב ומתסכל. לפני כמה זמן סיפרתי לחברתי על בחור שפנה אלי ושדיברנו בטלפון. אמרתי לה שלמרות שהוא נשמע לי קצת תמהוני החלטתי להיפגש איתו, כי הרי אסור לשפוט, ובוודאי שלא לפסול מראש. היא שאלה אותי לשמו, לגילו ולעיסוקו, ומיד אמרה שהיא כבר יצאה איתו, שהוא אכן טיפוס משונה מאוד ושאחסוך לעצמי את הדייט איתו.

     

    חברה אחרת שלי חזרה מדייט לא מזמן וסיפרה שהבחור נחמד בסך הכל, אבל לא עשה לה את זה. פתאום הבריק במוחה רעיון גדול, שהוא יכול להתאים לי. אמרה לי את שמו, שלחה לי את כרטיסו ואמרה לי לפנות אליו. עשיתי את זה, כי הרי מה יש לי להפסיד; אני מאמינה שצריך לירות לכל הכיוונים כדי לפגוע בסופו של דבר. השיחה איתו זרמה, ולפני הפגישה איתו היא אף ציידה אותי בטיפים שחשבה שיעזרו לי, כמו דברים שהוא אוהב ושעליהם אני יכולה לדבר איתו.

     

    פעם דיברתי עם בחור שבמקביל לשיחות איתי דיבר גם עם חברתי, ולכל אחת מאיתנו אמר משהו אחר. לה הוא אמר שהוא בן 40 גרוש + ילד מטבעון, ולי הוא אמר שהוא רווק בן 38 מזכרון יעקב.

     

    לפני כמה זמן חזרה אחת מחברותיי מדייט מוצלח מבחינתה. היא התלהבה מהבחור ובהחלט רצתה לצאת איתו שוב. הבחור לא התקשר אליה, והיה לנו ברור שהוא לא מעוניין. באחד הימים קיבלתי הודעה מבחור באחד האתרים והשארתי לו את המספר שלי, כדרכי בקודש. הבחור התקשר, והתברר שזה אותו בחור שלא התקשר לחברתי. היא שאלה אותי בנימה נעלבת אם אני מתכוונת לצאת איתו. אני לתומי לא ראיתי מה הבעיה, שכן הם יצאו רק פעם אחת ולא חוו קשר ארוך או מחייב. קרה גם שפנה אליי גרוש עם ילד מחיפה. רק לאחר ששלח תמונה, גיליתי שהוא הגרוש של קולגה לשעבר.

     

    בחורות בדרך כלל לא יוצאות עם אקסים של חברותיהן

    אולי צריך לקבוע מערכת כללים חדשה, שתתאים לרוח התקופה. ברוב המקרים, בחורות לא יוצאות עם האקסים של חברותיהן, אם כי מובן שתמיד יהיו כאלה שיחרגו מהנורמה. אבל כאן לא מדובר אפילו על חבר לשעבר; אם חברתי יצאה עם מישהו שהכירה באינטרנט לדייט אחד והיא לא מעוניינת לצאת איתו שוב, זה בסדר שאצא איתו אם הוא פנה אלי, אבל היא אם היא כן מעוניינת לצאת איתו והוא לא מעוניין, אז זה לא בסדר שאצא איתו? ואם היא יצאה איתו כמה פעמים וזה לא הסתדר, אז אני יכולה או לא יכולה לצאת איתו? אני מניחה שזה יהיה תלוי במי יזם את הנתק.

     

    תמיד סברתי שחברות לא צריכות לריב על אותו בחור, ובוודאי לא על כזה שההיכרות איתו היתה קצרה ושטחית. אני חושבת שבעידן בו ההיכרויות דרך האינטרנט הפכו שכיחות ביותר, שלא לומר הדרך העיקרית להיכרות, רצוי לקבוע כללים שינחו אותנו בהתמודדות עם מצבים שגורמים אי נעימות בקשרים עם חברותינו לצרה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לא יודעת אם אני אמורה להגיד שלום או להתעלם באלגנטיות
    איור: liquidlibrary
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים