למבוגרים בלבד: סדום ועמורה בגרסת עור לגויים

- עור:

ריחו הקדמוני, מגעו החלקלק והטקסטורה העבה והגמישה שלו הפכו את העור לאלמנט עיצובי מרכזי בעולם הבדס"מ. יש משהו מיני, מגרה ומושך בבגדי עור. רצועות, חגורות ורתמות מוצגות לראווה בכל חנות אבזרים המכבדת את עצמה. מגפיים, אברקיים, כובעי-מצחייה וז'קטים מוצעים למכירה במחירים מופקעים. תחרויות "מר עור" מתקיימות בברים של לובשי-עור ברחבי העולם, ומגיעות לשיא בתחרות העולמית, IML, המתרחשת מידי שנה בשיקגו בעת הממוריאל-דיי וויקאנד. אלפי הומונים נרגשים מריעים למתמודדים, העולים לבמה בלבוש-עור מלא, מכף-ראש ועד רגל-אצבע. במועדונים של העיר מתרחשת באותו שבוע הילולה עליזה שאת הקורות בה ניתן אך לשער – סדום ועמורה בגרסת עור-לגויים.

- גומי:

זהו פֶטיש נדיר יותר מזה של העור, אך גם מקומו יכירנו בקרב הבדס"מים. הלאטקס והוויניל, וקרובתם הלייקרה, מאפשרים ייצור של מלבושים צמודים וסקסיים שאינם מותירים כל מקום לדמיון, ועדיין מסתירים טפח או טפחיים. להשלמת הלוק ההדוק: מסיכות אב"כ (תאמינו או לא) מגובות בשלל צינורות ומפוחים. איום ממשי על מחזור הדם.

- מדים:

כבאים רוסים (צילום: אי פי)

יש משהו בגבר על מדים שמעורר רגשות קמאים של גרררררר, או משהו כזה. מדי צבא, מדי משטרה, מדי כבאים... (טוב, אולי לא מדים של אנשי אבטחה מדובללים בכניסה לסופר). מדים משדרים כוחניות וסמכותיות, ואין כל תימה לפיכך שהם מככבים בהרבה פנטזיות בדס"מיות. המדים בדרך-כלל יושבים לא רע על הגוף הגברי, ואם תרשו לי לגלוש ללשון המוכרניות הפתיות בסניפי רשתות ההלבשה, הם מה-זה-מחטבים-שחבל"ז-על-הזמן. מובן שמראה המילואימניק המכריס ודל-השיער יכול לשמש דווקא אנטי-אפרודיזיאק, אבל אם מדובר מראש בעלם חמודות, הרי שהמדים עשויים לשדרג אותו לכלל חתול-טרף מן השורה.

- ג'ינס:

טוב, זה כבר קצת מפתיע. מה לעזאזל יכול להיות סקסי בג'ינס? ובכן, מסתבר שכוסונים מעוצבים, לובשי ג'ינס משופשפים וצמודים, מהווים בהחלט נקודת משיכה פֶטישיסטית. אולי זו הגבריות השקטה שהם מקרינים, אולי האופן בו הם נצמדים ומדגישים ירכיים חטובות – לנוהים אחריהם פתרונים.

- מגפיים:

בדרך כלל עשויים עור (לא מגפי רפתנים מנהלל הרחוקה). לעתים מגיעים עד הברך, אך לרוב רק עד הקרסול. פעמים פשוטים הם, ולעתים מעוטרים במיני דורבנות מתכת ושאר מרעין בישין. מדובר כמובן במגפיים בלי שפיץ, בלי דוגמאות עור-נחש בשלל צבעים. מגפי קלגסים פשוטים ש"עושים את העבודה", ודי לחכימא. המהדרין עוסקים גם בליקוק מגפיים – אבל לא ארחיב, מחמת, אתם יודעים.

- עישון:

להשלמת מראה המרלבורו-מן, אותו מאצ'ו אולטימטיבי שעלה זה עתה מן השדה ובכל זאת מדיף ניחוח אפטר-שייק יוקרתוני, אין כמו סיגרה בזווית הפה. גם כאן משדר כנראה העישון את האימאג' של הגבר הגברי, השקט והחזק, עליו מפנטז כל הומון מן השורה כאילו היה טינאייג'רית מפוק3ת. יש חובבי סיגריות סתם, ויש חובבי סיגרים, אם אפשר בשילוב מדי משטרה (ר' לעיל). סיגרים ארוכים ועבים במיוחד מתקבלים בברכה גדולה, שנאמר, לפעמים סיגר הוא רק סיגר.

- אופנועים:

מהיר ועצבני, מראה הפלדה הממורטת, כלי-כלי בין הרגליים... עולם האסוציאציות מבעבע ועולה על גדותיו. זוהי ללא ספק השלמה ראויה למראה שתואר עד עתה. וכי מי יכול לעמוד בפני גבר חסון, בג'ינס מהוהים ומעיל עור שבע-קרבות, כשבפיו סיגר ריחני ובין ירכיו רוטט אופנוע כבד? קח אותי איתך ונדהר לעבר השקיעה! (ובדרך נעבור בסופר לקנות חלב, קופסת מלפפונים חמוצים, נוזל לניקוי כלים וכמה בקבוקיי דיאט-ספרייט. רשמת, מאמי?).

- תוספי-גוף:

אנשי הבדס"מ לא שוכחים כמובן את הטאץ' הסופי (בכל זאת הומואים), ולפיכך מצורפים בדרך כלל לכל האמור לעיל גם מגוון קססוריז. רבים מהמכורים מתגאים בקעקועים שונים ומשונים, הפרושים במגוון אזורים אסטרטגיים. לא-מעטים מציגים לראווה עגילים, נזמים וניטים למיניהם, גם הם במקומות שונים ומשונים (כולם יודעים מה זה פרינס אלברט, נכון?). המהדרין מצרפים לכל זה שרשראות מפחידות ומיני צמידים ואצעדות. בסוף מתקבלת בריה מקרקשת כתזמורת, שלא היתה עוברת שום מסדר החרשה צבאי כהלכתו.

- דובים ושרירנים:

שנייה לפני שאנחנו עוברים מזירת השליטה לזירת הכאב, אני חייב, לשם השלמות המדעית, להתייחס לעולמם המופלא של הדובים והשרירנים. בשני המקרים מדובר באנטי-תזה ליפיופים המעוצבים והמלוקקים של העולם ההומואי ה"מיינסטרימי" (אם אפשר בכלל להשתמש בכזה ביטוי). האגזוזנים המעוצבים, הקרויים גם "צ'לסי בויז" על שם מיקומם בעיר ניו-יורק, או "בננה בויז" על שום חנות הביגוד החביבה עליהם, מקפידים לשמור על מראה צעיר, שרירי במידה, חלק, שזוף ומוקפד. מולם ניצבים הדובים, אותם גברים גדולים, שעירים ושמנים, וכן השרירנים "המוגזמים". שילוב של שתי הקטיגוריות נותן את ה- muscle bears, שהם גברים היפר-מאצ'ואיסטים, מעין נטילה של הגבריות ומתיחתה עד הקצה. המבוגרים שבהם, אגב, מכונים muscle daddies. משום מה (או שלא) מסתבר שטיפוסים אלה מתלבשים היטב על סצינת הבדס"מ.

- אבזרי הכאבה:

כלוב women cage black leather (צילום: index open)

בין אלה ניתן למנות מגוון של שוטים, קני הכאה, אזיקים, חבלים ורצועות, שלא היו מביישים בית ספר לעבריינים צעירים באנגליה של המאה ה-18, או את מרתפי השב"כ. ואכן, פעמים רבות ניתן למצוא סט שלם של אבזרים כאלה במרתפו של איש בדס"מ מנוסה, המתגאה בציוד המגוון שברשותו. פרגולי עור דרים בכפיפה אחת עם "מטקות" המשמשות לחבטה בעכוזים ועם שלל שלשלאות מספקות את יצר הכבילה של השולטים-המכאיבים. יצוינו גם עמודי-קשירה ושאר קונסטרוקציות, כולל sling (מעין ערסל עור המשמש ככסא-גינקולוג לעת מצוא), מגוון כלובים, רשתות ושאר ירקות.

- אמצעי חדירה:

אנחנו מתחילים להתקרב על גורמי-הכאב היותר, איך נאמר, כלומר פחות, איך נגיד, בקיצור – אתם מבינים. בין הצעצועים המיועדים להחדרה ניתן למנות את הדילדואים (אבזרי פלסטיק שצורתם כצורתו של השמוליק), וכן את הבאט-פלאגז, בהם מוותרים על הצורה האותנטית לשם הנוחות האנטומית. הצלע השלישית בקטגוריה זו היא מה שקורין "פיסטינג" – תחיבת היד כולה אל תוך ה-, טוב, אשאיר זאת לדמיונכם המפותח.

- גורמי כאב נוספים:

שונים ומשונים כיד הדמיון הפורה של השולט/מכאיב. אפשר להזכיר למשל טפטוף שעווה חמה, שימוש באטבי כביסה ומצבטים למיניהם, ואפילו טכניקות של חנק כמעט-מלא.

הרשימה בוודאי לא הצליחה לכסות הכל, למרות השתדלותי. אני נוהג בדרך כלל לקנח על ידי שיתוף הקהל הרחב בחוויות אישיות שלי הקשורות לנושא הנדון. ברם במקרה ספציפי זה שלפנינו, קוראים יקרים, תאלצו לוותר לי. פשוט – זך אני וטהור כשושן צחור, ועל כן לא עולה בראשי כל סיפור אישי. מעולם לא השתתפתי באורגיות של יום רביעי האחרון בחודש במועדון הקוקרינג באמסטרדם, לא הראיתי את פני בערבי העור של המיראז' הניו-יורקי החלים בדיוק בכל יום שני הראשון בכל חודש, ולא הסתובבתי בחדר האחורי של החנות הלונדונית "דמעות לפחדים" כדי לבחון את סט הפרגולים השלם (שישה שוטים בגדלים שונים תמורת 99.99 ליש"ט בלבד, בהנחה לעונת הכריסטמס).

מצטער – לא מכיר, לא יודע, לא ראיתי, לא שמעתי. רק שם, דרגה, ומספר אישי. זהו. שום דבר נוסף לא תוציאו ממני.

אפילו בעינויים.

• הכותב הוא בעל בלוג ותיק ומוערך על חייו כהומוסקסואל - מדריך למטייל בעולם ההפוך. כיתבו לו