בלונדינית משלנו

כיום סלע (25) מלהטטת בין תפקידה ככתבת ב"גיא פינס", מנחה ב"ד"צ 24", שני קמפיינים לחברות אופנה ("לוצ'י" ו"גו אנדר"), קריירת משחק מתפתחת (בהצגת הבידור של שלום אסייג, "הצ'אט ועונשו", ובדרמה "על קצות האצבעות"), ובין לימודי משפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה; ואם תוסיפו למשוואה הזאת גם את העובדה שהיא מצליחה לצאת לבלות כמעט כל ערב וכן, גם את העובדה שהיא מאוד (אבל מאוד) יפה, תקבלו מראיין, אפעס, לא כל כך נחמד.

יורה לכל הכיוונים

את יודעת שהיה לי מאוד קשה לתאם איתך את הריאיון הזה?

"אני יודעת. האמת שרוב השנה האחרונה הייתה מטורפת ובתקופה של 'רוקדים' זה נהיה עוד יותר טירוף".

אני בנאדם סופר אדיש

מהצד זה נראה כאילו את נמצאת בכל מקום. את יורה לכל הכיוונים, ולא ממש ברור מה את רוצה לעשות או להשיג בזה. זה בא ממך או שככה החליטו בשבילך?

"קודם כול, אין אצלי קטע של ככה החליטו. המילה האחרונה היא תמיד שלי. אני פשוט אוהבת לעשות את כל מה שאני עושה. בתכל'ס, אם נפרק את זה, אז 'רוקדים עם כוכבים' היה פאן, וזה לא משהו שאני עושה בדרך כלל; אני מצטלמת כי אני דוגמנית וכי יש בזה הרבה כסף; הנחיה זה הכי העבודה שלי; ולשחק זה משהו חדש שאני בוחנת. הכול זה בערך אותו תחום מבחינתי והכול נורא טבעי לי".

זה לא כבר אובר חשיפה?

"זה לא שהייתי בתוכנית ריאליטי ופתאום כולם מכירים אותי ואני בכל מקום, אני פה כבר הרבה זמן. אני, אישית, גם לא ממש מרגישה את זה, כי אני עושה את מה שאני נהנית לעשות נטו".

אז איך דוחפים לזה גם לימודים?

"אני לא יודעת איך אני עושה את זה. אני לא מרגישה שזה יותר מדי, אני מצליחה לתמרן עם הכול וסבבה לי. אני פשוט עובדת טוב תחת לחץ".

ואיך זה מסתדר עם זוגיות? זו סוג של מטלה נוספת?

"נכון, זו עוד מטלה".

בתקופה האחרונה הזוגיות של סלע היא מוקד משיכה עתיר אייטמים. רק בחודש שעבר התבשרנו שהיא נפרדה מבן זוגה זה שמונה חודשים, יותם שוחט (30), איש עסקים תל אביבי מקושר, וימים ספורים לאחר מכן כבר זרמו ידיעות חדשות הקושרות אותה לאריאל רוטר (28), בנם של גבי ואתי רוטר, בעלי חברת האופנה "קסטרו", ואקס מיתולוגי של הדוגמניות ליאל דניר ובר רפאלי.

תודה על הפוטושופ, כי הגוף שלי לא מושלם

את יכולה לעשות קצת סדר בשמועות הרומנטיות?

"מה שאני יכולה לאשר זה שאני ואריאל יוצאים כרגע. מעבר לזה, אני מאוד משתדלת שלא לדבר על בני הזוג שלי. לי אין בעיה לשתף, מעצם זה שאני בתחום הזה, אבל בני הזוג שלי הם אנשים מאוד פרטיים, אז לא נראה לי בכלל לעניין לדבר עליהם".

איך הרגשת כשראית את הידיעות האלה?

"אני לא ממש קוראת רכילות אבל גם אם יוצא לי לקרוא משהו על עצמי, אז אני עוברת הלאה. זה הדבר האחרון שמעסיק אותי".

זו גישה מאוד בריאה, השאלה היא אם היא כנה. מה, אפילו טוקבקים את לא קוראת?

"אני אהיה איתך סופר־כנה ואתה צריך להכיר אותי כדי לדעת שזה אמין לחלוטין, אני בנאדם סופר־אדיש ורוב הדברים בחיים עוברים לידי. מאוד קשה לזעזע אותי".

יאללה, תפרגנו

בשלב הזה אני נענה לאתגר שהושלך לעברי מבלי משים, כשהמטרה צלולה כמו העיניים התכולות שמביטות בי כרגע – לזעזע את בולמת הזעזועים. רוצה כנות? תקבלי אותה.

יש לך חברים סלבס?

"מעט. אנחל בונני חבר מאוד טוב שלי, סיון קליין, לירון ויצמן, אסי עזר (הקולגות שלה ב"גיא פינס", א"ג). אלה החברים שאני יכולה להגדיר אותם טובים".

וואללה. ולא עצבן אותך שהצניחו את סיון על אותה הנישה שלך ב"גיא פינס", על תקן הכתבת הדוגמנית?

"וואי, אתה לא יודע כמה לא. זה מעולה שמוצאים מישהי שהיא טובה, בטח מישהי כמוה שהיא כתבת מוכשרת באופן יוצא דופן".

אני מסתדרת עם כולם. עם הידידים שלי אני הכי גבר שבעולם

פרגנת ככה גם כשהיא קיבלה פתאום את כל הנסיעות השוות לאוסקר וכו'?

"היא קיבלה אותן כי מגיע לה וכי אנחנו לא פנויים, אז זה היה די מתבקש שהיא תיסע. היא עשתה עבודה מעולה".

ואת נכנסת לזה בטבעיות?

"היה לי מאוד קשה בהתחלה, כי לא היה לי שמץ של מושג מה אני עושה. היום אני נותנת לכתבים החדשים את ההרגשה שאני שם בשביל לשאול. תשמע, אני גדלתי על המשפט 'תחייך אל העולם והוא יחייך אליך בחזרה'".

את מודעת לכך שזה לא ממש תואם את התדמית שלך.

"איזו תדמית יש לי?"

כשסיפרתי לאנשים שאני הולך לראיין אותך התגובות נשמעו בערך ככה: "אוי, הסנובית הזו, מלכת הקרח, היא נראית לי מעצבנת".

"בקיצור, אתה רוצה להגיד לי שהאנשים ברחוב חושבים שאני טיפשה?"

את חושבת שאולי זה בגלל שאת יפה?

"נו, אז אמרת את זה בדיוק. שם זה מתחיל ושם זה נגמר".

איך מקעקעים תדמית כזו?

"האמת שעכשיו אתה מפתיע אותי, כי לא שמעתי את זה בחיים. אני חושבת שאנשים שלא יודעים לפרגן הם אנשים עם בעיית ביטחון עצמי קשה והם בעיניי רדודים וטיפשים לחלוטין".

הודחתי מ"רוקדים עם כוכבים? לפחות הכרתי את יניב ועשיתי קצת ספורט

זה מרגיז אותך?

"זה מפתיע אותי. אני לא באמת חושבת שכולם חושבים ככה, כי אני מקבלת המון תגובות אחרות. מי שלא מכיר אותי באופן אישי לא באמת מעניין אותי. אני חושבת שקשה לאנשים לקבל שיש בנות יפות שהן גם אינטליגנטיות, אבל זה לא מפריע לי. אני לחלוטין שלמה עם עצמי".

"אני אנושית"

טוב, אולי הגיע הזמן לרכך קצת את ההתקפה. בכל זאת, הבחורה הגיעה לריאיון שער, לא ל"פופוליטיקה". חוצמיזה, נראה לי שאני מתחיל לפתח כלפיה סימפתיה כלשהי.

את יודעת שכמעט 99 אחוז מהגברים ששאלתי אותם עלייך לא הפסיקו לרייר? זה לא נטל להיות פנטזיה גברית?

היא מחייכת. "להגיד לך את האמת, אתה מפתיע אותי פה. זה לא שאלה שעוברת לי במוח. אני בטוחה שיש גברים שחושבים שהיה נחמד לבלות איתי ערב, אבל זה בכלל לא מעסיק אותי".

אבל תודי שזה אחלה תמריץ לאגו.

"מוקדם מאוד בקריירה שלי הגעתי לתובנה שבנאדם שחי את התדמית שלו הוא פשוט מסכן. אתה לא יכול להיכנס לראש של כולם. אתה צריך להתמקד במי שאתה".

אז מי זו רותם סלע האמיתית?

"זה נורא קשה להגיד על עצמך דברים".

היית מלכת הכיתה?

"הכי לא. כאילו הייתי תמיד חברמנית, אבל יותר שקטה ובצד".

באיזו נקודה נפל לך האסימון שאת מושכת תשומת לב?

"תמיד משכתי תשומת לב, אבל זה אף פעם לא היה אישיו. תמיד אמרו עליי שאני תלמידה טובה וכאלה, אבל לא התמקדו בעיסוק שלי כדוגמנית".

היית גם תלמידה טובה?

"כן, מאוד".

טוב, ברור לך שאת מעצבנת.

היא מתחילה לצחוק. "אני אנושית לגמרי. תאמין לי שאני יודעת כמה זה מעצבן. אני הכי מבינה עניין, ואם היית מבלה איתי יום שלם אז גם היית שומע אותי מקללת".

מתי את מקללת?

"בין החברות, זה קללות של צחוקים".

אוי נו, את כזאת בלונדינית.

"אני יודעת שאני נשמעת הכי פקאצה מעצבנת, ואם אני הייתי יושבת עכשיו במקומך ומראיינת אותי, אז הייתי חושבת אותו דבר, אבל אתה מדבר איתי על עטיפות וטייטלים. זה לא באמת".

אז מי את באמת, שאלתי אותך...

"זה נשמע זוהר, אבל הבית שלי מבולגן כמו תחת ו..."

הבית שלך לא מעניין אותי. מעניין אותי מה מבולגן בך.

"אז אתה רוצה שאני אפרט לך את הפאקים שלי".

ברור.

שתיקה ארוכה. חושבת.

את רואה! אם היית שואלת אותי שאלה כזו, הייתי שולף לך עשרים פאקים ברגע.

"הממ... אני לא יודעת לשמור על קשר עם אנשים בשיט. נו, לא יודעת, זרוק לי תכונות רעות".

הפרעת אכילה?!

"יש לי. אני קמה לאכול כל לילה בהיחבא. אתה יודע שזה אופי של בן אדם שמן?"

לא מחפשת

אם יש משהו שאי אפשר להגיד עליה זה שיש לה בעיית משקל.לריאיון שלנו היא מגיעה ארוזה בשמלה הדוקה בצבע אוף־ווייט, שמונחת באופן מושלם על גופה הדקיק. היא נועלת כפכפי גומי כחולים, העור שלה שזוף, נקי מאיפור, ועל צווארה מונח תליון מגן דוד מוזהב. היא חפה מגינונים של דיווה ובקיצור, מהממת עד כאב.

בואי נדבר על ההדחה מ"רוקדים". מה קרה שם בדיוק?

"אני לא רוצה לעשות מזה יותר מדי עניין. באיזשהו שלב כולם עפים, פשוט לא חשבתי שזה יקרה כל כך מוקדם. לי וליניב (הרקדן שלצדה, א"ג) הייתה תחושה שהניקוד של השופטים היה נמוך ממה שהגיע לנו, ולמעשה אחרי ההדחה הם באמת הגיעו והתנצלו בפנינו. אני יודעת שנראיתי ממש מבואסת, אבל אני באמת מקבלת את זה בפאן. אני חושבת שזה רק משחק, ובסופו של דבר הרי הקריירה שלי היא לא של רקדנית".

מה לקחת מהתוכנית?

"קודם כול את יניב. אם יצא לי משהו טוב מהתוכנית הזאת, זה הקשר שלי איתו. מעבר לזה, מבאס אותי עכשיו שהפסקתי להתאמן. בתקופת התוכנית התאמנתי כל יום כמה שעות, אחרי עשר שנים שלא עשיתי שום סוג של ספורט. אני אתגעגע לזה".

ברור לך שסף העצבים שלי רק עולה.

"אבל זו האמת. ואני רוצה בהזדמנות הזאת גם להודות על זה שיש 'פוטושופ', כי הגוף שלי הוא לחלוטין לא מושלם".

מה לא מושלם בו?

"אני נמוכה, הייתי מעדיפה להיות הרבה יותר צרה, שהתחת שלי יהיה הרבה יותר מוצק ועוד מלא דברים שאני לא יכולה להגיד לך".

מה נסגר איתך, אנחנו מסתכלים על אותו גוף?

"אני מבטיחה לך שאם היית מעמיד פה את דוגמנית־העל של העולם, היא הייתה אומרת לך שהיא הייתה משנה בעצמה כמה דברים. אנחנו בחורות, אנחנו דפוקות".

עם מי את מסתדרת טוב יותר? עם בנים או עם בנות?

"אני מסתדרת עם כולם. עם הידידים שלי אני הכי גבר בעולם".

ובנות מסתדרות איתך?

"אני צריכה להביא לפה את חברות שלי שיגידו לך עד כמה אני מסתדרת טוב גם עם בחורות. אני נשמעת לא אמינה, אה?"