סקס בחלל
מחקר שיוגש בימים הקרובים למנהלי נאס"א ימליץ על כך שאסטרונאוטים יתארגנו בזוגות לקראת מסעות ממושכים, ויקימו יחסי מין בחלל. עורך המחקר סבור כי לא ניתן לצפות שטייסי החלל יתאפקו כל כך הרבה זמן, הוא גם סקרן לגבי יכולתנו להתרבות מחוץ לאטמוספרה
האם ניתן לקיים יחסי מין בחלל? ד"ר קרינג סבור שחייבים לנסות. החוקר, מאוניברסיטת אמברי-רידל שבפלורידה, חקר את אורח החיים במשימות עבר של נאס"א. בנאס"א רוצים להגיע למאדים, ומקווים לעשות זאת במהלך שנות ה-20 של המאה ה-21. מסע אל הכוכב האדום ובחזרה צפוי לארוך כ-3 שנים וקרינג סבור כי כמו שהצוות לוקח איתו מים ואוכל למסע הארוך, כך עליהם להתארגן בזוגות, על מנת שיוכלו לקיים יחסי מין במהלך המסע.
"הגברים והנשים שנאס"א בוחרים בהם הם מקצוענים, אבל השורה התחתונה היא שכמו רעב וצמא, סקס הוא דחף טבעי" אמר קרינג לכתב ה'דיילי טלגרף'. "אין שום הגיון בהנחה שהגברים והנשים שיסעו למאדים לא יחשבו על סקס במשך 3 שנים. נאס"א חייבים להתייחס לנושא באימונים ובתהליך המיון".
קרינג ערך מחקר מקיף בנוגע ללחצים המופעלים על צוות מעבורת במשימה ממושכת. במאמר שיוגש למנהלי נאס"א בימים הקרובים, הוא ממליץ לעצב את החלליות המיועדות למסעות חלל ממושכים באופן שבו יאפשרו לאנשי הצוות להתייחד זה עם זו. לטענתו, קיימת תופעה מקבילה בתחנות מחקר הממוקמות בקוטב הדרומי. בתחנות המבודדות הללו, נוצרים לעיתים "זיווגי משימה" בין מדענים למדעניות.
"זוגות אלה מנהלים מערכת יחסים אקסקלוסיבית במשך 6 עד 9 חודשים, וכשנגמרת המשימה הם נפרדים וחוזרים לחייהם הרגילים ואל משפחותיהם" הסביר קרינג. "הקוטב הדרומי דומה לחלל, מבחינת הבידוד שהוא כופה על החוקרים". קרינג טרח לציין כי הוא סבור שגם בחלל וגם בקוטב, לצירוף נשים לצוותי משימה הייתה השפעה חיובית על היחסים הבין-אישיים בצוותים.
צוות ה"דיסקברי" האחרון. האם יש לגייס זוגות למסעות חלל? (קרדיט: נאס"א)
איך שומרים על מין בטוח בחלל
הרעיון של יחסי מין בחלל, מן הסתם קוסם לאנשים רבים. בחברת וירג'ין גלקטיק, השואפת לארגן טיסות תיירות לחלל החיצון, ציינו כי הם קיבלו כבר כמה פניות מצד אנשים המעוניינים להירשם בדפי ההיסטוריה כראשונים שעשו "את זה" מחוץ לאטמוספרה. אם גם לכם יש יומרות כאלה, קחו בחשבון שישנם כמה סיכונים.
ג'ים לוגן, רופא בנאס"א טען בעבר שסקס בחלל יכול לגרום לבחילות, בשל תנועת החללית. היעדר כוח משיכה וירידה חדה בלחץ הדם, אותם חווים האסטרונאוטים כאשר הם יוצאים מהאטמוספרה, יכולים גם הם להפריע לקיום יחסי מין ובפרט לדכא זקפה.
הסיכון הגדול באמת הוא כניסה להריון, אך זו גם השתלשלות האירועים שמעוררת את עיקר הסקרנות. "אם המין האנושי רוצה להתיישב מחוץ לכדור הארץ" אמר קרינג. "אז מתישהו נצטרך לענות על השאלה, האם אנחנו יכולים להתרבות בחלל החיצון?"
מחקרים שנעשו ברוסיה, הצביעו על בעיות בהתפתחות המוח אצל עוברים שהתפתחו בתנאים של כוח כבידה נמוך. כוח הכבידה על הירח הוא שישית מכוח הכבידה על כדור הארץ, על המאדים הוא שליש. נשאלת גם השאלה, האם אדם שנולד מחוץ לכדור הארץ, יוכל אי פעם לשוב ולחיות בו?
לורה וודמנסה, מחברת הספר "סקס בחלל", כותבת בספרה כי יש עוד דרך מחקרית ארוכה, אותה יש לעבור לפני שנוכל להתרבות בחלל. היא קוראת לסוכנויות החלל להקצות משאבים לניסויים שיבחנו את תוצאות התרבותם של בעלי חיים שונים, לפני שיעשו ניסיונות, יזומים או ספונטניים, של האסטרונאוטים.
לא ברור אם זה הפוריטניות האמריקאית, הפחד מההשפעה ההרסנית שכולנו מייחסים לסקס על דינאמיקה קבוצתית או פשוט החשש שתינוקות ייוולדו בחללית ויזכו בטיסות חינם לחלל לכל חייהם, אבל בנאס"א מסרבים לדבר על הנושא. תגובתם הרשמית הייתה: נאס"א לא חוקרת את נושא המיניות בחלל".
מאדים. מסע של שלוש שנים
צילום: רויטרס
