ככה עושים לחברים?

בן חור איננה מקרה יחיד, והיא אחת מכמה תובעים ייצוגיים המופיעים בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה אתמול (א') נגד ההסתדרות, על סך כ-200 מיליון שקל. בבקשה נטען כי ההסתדרות גבתה במשך שנים עשרות מיליוני שקלים מעשרות אלפי עובדים שלא כדין.

עורכי-הדין שהגישו את הבקשה, עופר פירט ודוד סולמא ממשרד פירט-וילנסקי-מזרחי-כנעני, טוענים כי הנפגעים ממעשי ההסתדרות הם בעיקר מקבלי משכורות נמוכות, שדווקא עליהם ההסתדרות אמורה להגן. הם אף מגדירים את מעשי ההסתדרות גניבה וקבלת דבר במרמה.

בבקשה נחשפים כשלים שונים בגביית כספים על-ידי ההסתדרות. על-פי הבקשה, עוד ב-2004 התריע מבקר ההסתדרות על הכשלים, אבל בדיקה חוזרת שלו שנעשתה ב-2006 העלתה כי ההסתדרות לא תיקנה את מרבית הליקויים.

בית-המשפט המחוזי בפתח-תקווה נתן אתמול צו מניעה נגד ההסתדרות שאוסר עליה להשמיד קובצי מחשב הקשורים לגביית דמי חבר או דמי טיפול החל ב-1995 ועד היום. את הבקשה לצו מניעה הגיש עו”ד פירט, שטוען כי לנוכח דפוס הפעולה של ההסתדרות ובהמשך למדיניות ההסתרה שהיא נוקטת לאורך שנים, קיים חשש שתנסה להשמיד את הקבצים.

אם תאושר הבקשה לתביעה ייצוגית, ותוגש תביעה כזאת, יש סיכוי שהיא תסתיים בהסדר פשרה שבמסגרתו יוכלו אנשים שנגבה מהם כסף מיותר לדרוש את ההחזר מההסתדרות.

לא חברים, כן משלמים

כדי למצוא תובעים ייצוגיים לבקשתו, עו”ד פירט לא היה צריך להרחיק לכת. נוסף על בן חור, מצורפים לתביעה גם עורכי-הדין ניר קריים וענבל סוסתיאל, שניהם עובדים במשרדו. קריים עבד בחברת שמירה ב-2001-1998, שם נגבו ממנו לטענתו דמי חבר למרות שמעולם לא היה חבר בהסתדרות. עורכת-הדין סוסתיאל הועסקה בעיריית יבנה ב-2004 וגם ממנה נגבו דמי חבר אף שלא הייתה חברה בהסתדרות.

בסוף מרס השנה פנתה סוסתיאל להסתדרות כדי לברר את העניין. לדבריה, האחראית על מרשם החברים, מיכל נקש, טענה בפניה כי ההסתדרות מעולם לא ניכתה משכרה דמי חבר. "היא הציעה לי לבדוק אם הניכויים לא היו מטעם הסתדרות העובדים הלאומית", אומרת סוסתיאל. "בדקתי את הנושא וחזרתי אליה. ביקשתי שישלחו לי מכתב שבו הם מבהירים לי האם אני חברת הסתדרות או לא, הרי מדובר בעניין שהתשובה עליו פשוטה".

כעבור כמה ימים קיבלה סוסתיאל מההסתדרות מכתב לקוני: "הנני להודיעך שעל-פי דיווחי עיריית יבנה, תשלומי דמי חבר בעבורך הועברו בגין החודשים ספטמבר ואוקטובר 2004. בקובץ ההסתדרות הינך רשומה בסטטוס לא חברה". המכתב היה הודאה למעשה שעל אף שסוסתיאל איננה חברה בהסתדרות, נגבו ממנה דמי חבר. ואכן, לאחר שפנתה בכתב להסתדרות, הוחזרו לה הכספים (בערכם הנומינלי, כלומר ללא ריבית והצמדה).

מדוע שילמו בן חור, קריים וסוסתיאל דמי חבר למרות שלא היו חברים? בשלושת המקרים ייתכן שמדובר בגביית דמי חבר במקום דמי טיפול (בתלושי המשכורת אכן מכונה הניכוי "דמי חבר"(. ההסבר: ב-1995 נחתם הסכם בין ההסתדרות למעסיקים, שבמסגרתו נקבע כי עובדים המועסקים במקומות עבודה שחל עליהם הסכם קיבוצי, ישלמו להסתדרות דמי חבר או לחלופין דמי טיפול.

דמי חבר ייגבו ממי שהביע את הסכמתו בכתב להצטרף כחבר בהסתדרות. דמי טיפול ייגבו משאר העובדים, שלא הביעו הסכמה בכתב להצטרף. דמי הטיפול הם ניכוי חובה המותר על-פי חוק, וההסתדרות לא זקוקה להסכמה מפורשת של העובד כדי לנכותם משכרו. דמי החבר עומדים כיום על כ-0.95% מהשכר, ואילו דמי הטיפול עומדים על כ-0.8%.

בן חור, קריים וסוסתיאל עבדו במקומות עבודה שעליהם חל הסכם קיבוצי. מכיוון שלטענתם

לא הצטרפו באופן יזום להסתדרות, הם אמורים היו לשלם דמי טיפול בלבד, ולא דמי חבר.

בבקשה לאישור התביעה נטען יותר מזה: אף שהעובדים שילמו סכומים גבוהים יותר, הם לא יכלו ליהנות מההטבות שמהן נהנה חבר הסתדרות, בהן ייעוץ משפטי ומקצועי חינם, החזרי כספים במקרה של שביתה וזכות לבחור ולהיבחר למוסדות ההסתדרות.

הם נהנו רק מהזכויות הנלוות לדמי הטיפול, שהן מצומצמות יותר: העובד מחויב לשלם דמי השתתפות עבור ייעוץ משפטי, הוא לא זכאי כלל לייעוץ משפטי של הרשות להגנת הצרכן, הוא מקבל רק 75% החזר במקרה של שביתה, והוא אינו זכאי לבחור ולהיבחר להסתדרות.

החברים קמים לתחייה

בבקשה מתייחס עו”ד פירט לתופעה נוספת של גבייה שלא כדין על-ידי ההסתדרות, והיא תופעת "החברים הרדומים". לטענתו, שמותיהם של אנשים שלא שילמו במשך שנים רבות דמי חבר נשמרים במאגרי ההסתדרות כאילו היו חברים, ולאחר שהם מצטרפים למקום עבודה שבו יש חובת תשלום להסתדרות, גובה מהם ההסתדרות דמי חבר במקום דמי טיפול.

פירט טוען כי גילה שהוא עצמו רשום כחבר הסתדרות, למרות שאינו משלם דמי חבר זה שנים. פירט מעלה השערה שלפיה מקור חברותו בהסתדרות הוא היותו חבר קופת חולים כללית לפני גיוסו לצה"ל, ב-1985. לטענתו, ההסתדרות מנצלת את העובדה שעד 1995 כל חבר קופת חולים כללית היה בהכרח גם חבר הסתדרות, ולמעשה מותירה ציבור עצום "שבוי" בחברותו בהסתדרות.

כל זאת, למרות שלפי חוקת ההסתדרות, חברות אמורה להסתיים אם יש "פיגור בתשלום דמי החבר". כלומר, טוען פירט, חברים שאינם משלמים, חברותם אמורה להיפסק. על השאלה כמה זמן פיגור מצדיק הפסקת חברות בוודאי יתנהל דיון בבית-המשפט, שכן החוקה עצמה לא מפרטת.

בין השאר, פירט מבקש מבית-המשפט להורות להסתדרות לפנות לכל אחד מחבריה ולבדוק האם בכוונתו להחזיק בחברות או לוותר עליה.

משלמים כפול

אחת התופעות החמורות המופיעות בדו"ח מבקר ההסתדרות מ-2004 היא גבייה כפולה של דמי חבר. בבקשה לאישור תביעה ייצוגית מסביר עו”ד פירט, שכאשר מובטל או סטודנט מצטרפים להסתדרות, הם חותמים על הוראת קבע או על הוראה לחיוב כרטיס האשראי שלהם בדמי חבר (לדברי פירט, סטודנטים ומובטלים משלמים כיום 25 שקל בחודש).

כאשר החבר מוצא עבודה, מתחיל המעסיק לנכות את דמי החבר משכרו ולהעבירם להסתדרות. על פי דו"ח המבקר, נמצאו מקרים שבהם ההסתדרות המשיכה לגבות כספים באמצעות כרטיס האשראי או הוראת הקבע, למרות שהעובד שילם בד בבד דרך המעסיק. דו"ח המבקר חושף מקרים נוספים שבהם גבתה ההסתדרות כספים בסכומים גבוהים מכפי שהיו העובדים צריכים לשלם: עובדים שעבדו בשני מקומות עבודה, עובדים שפרשו לגמלאות, עובדים שנהפכו מובטלים או סטודנטים, ועובדים שביקשו להפסיק את חברותם.

לפי דו”ח המבקר, מדובר במאות מקרים. ב-2004 העבירה ההסתדרות החזרים ל-831 עובדים בסכום כולל של כ-174 אלף שקל. המבקר חזר לבדוק את הנושא בדו"ח של 2006 ומצא כי לא חל כל שיפור בהתנהלות הגבייה של ההסתדרות.

על-פי ממצאי המבקר, במחצית השנה השנייה של 2005 (יולי-דצמבר) בוצעו 291 החזרים בסך כולל של 92,139 שקל, ובחודשים ינואר עד נובמבר 2006 בוצעו 601 החזרים בסך כולל של 175,814 שקל.

ההסתדרות לא יוזמת החזרים

לא כדאי שההחזרים האלה יטעו אתכם: אם ההסתדרות גבתה מכם כספים בטעות, אל תצפו לטלפון מנציג ההסתדרות שיתנצל על הטעות ויודיע על החזרת הכספים. תצטרכו לפנות בעצמכם. אם תפנו, סביר להניח שבקשתכם תיענה במהירות. בבקשה לאישור התביעה הייצוגית נטען: "ההסתדרות אינה מעוניינת בפרסום התופעה, ולכן כל מי שפונה אליה מיוזמתו מקבל את הכספים מיד".

במשך שנים נמנעה ההסתדרות מלפנות באופן יזום לחברים שמהם גבתה כספים בטעות, למרות שהיא מסוגלת לאתר באופן ממוחשב לפחות את אותם עובדים ששילמו תשלום כפול. מבין מאות המקרים שבדק המבקר הוא לא מצא ולו פנייה אחת יזומה של ההסתדרות לעובדים להחזרת התשלומים.

המבקר פנה בנושא זה כבר ב-2004 למנהלת מינהל המיחשוב בהסתדרות, וזו מסרה לו כי המערכת הממוחשבת יכולה לאתר ולהתריע על כפל תשלומים, וכי בעבר כבר הופקו דו”חות כאלה. היא הסבירה ש"ההחלטה האם לבצע החזר תשלומים באופן יזום היא החלטה אסטרטגית שמעולם לא הובאה כדרישה למנהל המיחשוב". המבקר העיר להסתדרות כי עליה "לנצל את האופציה הקיימת ולהפיק דו"ח תקופתי כאמור, כדי לאפשר ביצוע החזרים יזום".

ב-2006 חזר המבקר לבדוק האם קיבלו את המלצתו. נמסר לו כי "ההמלצה לא בוצעה, מאחר שלא התקבלה החלטה אסטרטגית אחרת בארגון".  

מההסתדרות נמסר כי עדיין לא התקבלה תביעה, ולכשתתקבל תמסור ההסתדרות את תגובתה.

כך תבדקו האם ההסתדרות חייבת לכם כסף

1. בדקו את תלושי המשכורת מ-1995 ועד היום - האם מופיע חיוב בעבור דמי חבר בהסתדרות. אם מופיע חיוב ומעולם לא הצטרפתם כחברים, ייתכן שההסתדרות חייבת לכם כסף.

2. גם אם לא מופיע הניכוי דמי חבר אלא ניכוי בשם אחר, בדקו מה אחוז החיוב: אם הוא מעל 0.7% (במשכורות עד 20 באפריל 2005) או מעל 0.8% (במשכורות אחרי 20 באפריל 2005) ומעולם לא הייתם חברים בהסתדרות, ייתכן שההסתדרות חייבת לכם כסף.

3. אם נרשמתם בעבר כחברים בהסתדרות, בדקו אם חייבו את כרטיס האשראי שלכם או את חשבון הבנק שלכם בהוראת קבע, והאם נוכו תשלומים במקביל גם ממשכורתכם.

4. אם הצטרפתם כחברים להסתדרות, ולאחר מכן ביטלתם את חברותכם, בדקו האם הופסק הניכוי.

5. אם הצטרפתם להסתדרות לפני שנים רבות, אבל הפסקתם לשלם דמי חבר, בדקו אם לא מחייבים אתכם.

6. אם עבדתם בשני מקומות בעת ובעונה אחת, בדקו האם באותן שנים נוכה לכם כפל תשלום להסתדרות.

7. אם אינכם חברי הסתדרות, אבל הייתם לפני שנים רבות חברי קופת-חולים כללית, בדקו אם לא מחייבים אתכם בדמי חבר.