גירושים פיקטיביים - לא ממש אפקטיביים
יש אנשים שבמקרים של חובות מעבירים כסף ונכסים על שם בני המשפחה, במיוחד על שם האשה. כדי שההעברה לא תיראה חשודה, בני הזוג גם מתגרשים. מה גורם לבני זוג לחתום על הסכם כזה? האם זה תופס, ומה הבעיות הצפויות
מצד שני, אותם אנשי עסקים מעוניינים להשאיר לעצמם את הכסף והרכוש שצברו, בעיקר במקרים שיש להם משפחה שתלויה בהם. הפתרון שמוצאים רבים מהאנשים האלה הוא העברת הכספים או הרכוש על שם האשה או הילדים. אבל פתרון זה אינו מספק, שכן כל נושה מבין מיד שהרכוש הועבר לבני המשפחה על מנת להבריח אותו, בייחוד אם החייב ממשיך להשתמש בנכסים ובכספים ונוהג בהם כבשלו.
נכון שיש אנשי עסקים שמעבירים במקרים כאלו את הכספים על שם אנשים זרים, אבל בדרך כלל הנכסים מועברים על שם בני המשפחה (הורים או אחים), ובמיוחד על שמה של האשה. על מנת שההעברה לא תיראה חשודה לצורך הברחת הנכסים, בני הזוג מתגרשים. לאחר הגירושים, בני הזוג ממשיכים להתגורר יחד ולחיות מהרכוש שנצבר והעובר על שם האשה.
הסכם שנעשה למראית עין - בטל
הסכם כזה אינו חוקי על-פי חוק החוזים. הסכם שנעשה למראית עין - בטל. כלומר, הסכם שנעשה והוא אינו אמיתי, וכוונותיהם המקוריות של מי שערכו וחתמו עליו אינן תואמות מה שכתוב בו - אין לו תוקף.
כשבני זוג מבריחים כסף מנושים הם פועלים בשיתוף פעולה. אבל אם לאחר כמה שנים בני הזוג באמת אינם מסתדרים ורוצים להיפרד, הצד שעל שמו נרשם הרכוש (בדרך כלל האשה) מקבל בפועל את כל הרכוש, והגבר, שהעביר על שמה של אשתו את מה שצבר - יוצא בלי כלום.
בעת פרידה אמיתית, הואיל ואותה העברת נכסים ורישום הכספים נעשו על שם האשה, לא יכול אותו איש עסקים שפעל במרמה לתבוע את "חלקו" ברכוש הרשום על שמה, כיוון שכבר נתן לה אותו במהלך "הגירושים", וזה יגרור אחריו את דרישות הנושים מחדש, שיוכיחו שהחוזה בינו לבין אשתו היה פיקטיבי.
בשלב מסוים התאהבה האשה בגבר אחר
במקרה שטיפלתי לפני מספר שנים, הבעל נקלע למצב של פשיטת רגל. הוא רשם על שם אשתו את הדירה שהיתה לו במרכז וגם התגרש ממנה. בפועל, הם המשיכו לחיות יחד עוד ארבע שנים, כשבשלב מסוים התאהבה האשה בגבר אחר. האשה ניהלה מערכת יחסים עם המאהב, עד שהודיעה לבעל חגיגית כי עליו לפנות את הדירה, שכן איננה מעוניינת
בהמשך היחסים עימו. הבעל, שכמובן היה המום מהעובדה שאשתו (או גרושתו, מבחינת החוק) עוזבת אותו, התרעם וביקש ממנה ללכת לייעוץ זוגי. האשה סירבה בכל תוקף ודרשה ממנו לפנות את הדירה. היא בישרה לו שהדירה כבר רשומה על שם המאהב שלה.
במקרה אחר שטיפלתי בו העביר פושט הרגל את חלקו בבית שהיה שייך לו ולאשתו על שם הילדים. זמן מה לאחר שהתגרשו הוא ואשתו החליטו הילדים הבוגרים לתבוע את חלקם בבית ולמכור את הדירה לצד ג' המרבה במחיר. להורים לא היתה כל עילת הגנה, שכן הבית היה רשום על שם הילדים.
לסיכום, יש להיזהר ולהימנע מהסכמים פיקטיביים. הסכמים אלו אינם חוקיים, וסופם, כמו כל דבר שאינו חוקי, להתגלות ולסבך את כל מי שהיה חלק מהם.
המאמר הקודם: נישואים אזרחיים בחו"ל - בשביל מה זה טוב
• עו"ד ענבר שנהב מתמחה בדיני משפחה, גירושים וירושה. האתר שלה
לפנייה לכתב/ת 
