שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רוצה קרוב לאדמה
    בשיא הקריירה, עם חוזה נוח בקאמרי ולא מעט הצעות להפקות בטלוויזיה, מירב גרובר עוזבת את הכל. בגיל 43 היא אורזת את הבן והחיים הטובים ועוברת למצפה רמון. ראיון עם אשה שמחפשת קצת שקט

    לשחקנית מירב גרובר (43) הספיק מהחיים במסלול המהיר. לפחות לעכשיו. מזה כשנתיים היא מנסה למצוא לעצמה מקום בחיים חדשים, להוריד הילוך, להקשיב לדופק ולרדת מהקרוסלה המטורפת של תל אביב. בשיא ההצלחה עם חוזים נינוחים בתיאטרון הקאמרי ולא מעט דלתות שנפתחו בטלוויזיה מאז התפקיד בטלנובלה "האלופה", היא אורזת את החיים ואת הילד ונוסעת למדבר.

     

    בהאנגר אדמה היא מצאה את מה שהיא מחפשת, ואם להסתמך על השקט שעוטף אותה, זה עושה לה רק טוב. "את יודעת מה אני עושה עכשיו?" היא שואלת אותי בקול מחויך, "אני תולה וילונות בבית החדש". התחדשות, זה מה שהיא צריכה ועכשיו, היא יכולה לנוח. "ידעתי שאני לא יכולה להמשיך לחיות בתל אביב אבל לא חשבתי שאגיע עד מצפה רמון", היא אומרת.


    גרובר עם צוות השחקנים ב"הרטיטי את לבי" של הקאמרי (צילום: גדי דגון) 

     

    גרובר, מהנשים היותר יצריות על הבמה הישראלית, חיפשה אהבה. "רציתי להתאהב במקום שבו אני חיה, להיתפס בו. זה לא קרה ברמת גן, זה לא קרה בכפרים מסביב למרכז והיה לי ברור שהילד צריך אותי בבית בערב", היא אומרת. דבר הוביל לדבר. יום אחד היא שכרה רכב ונסעה למדבר. "זו היתה חוויה גורפת מכל הבחינות - גם של פחד, גם של גאווה על כך שעשיתי את זה. נכנסתי להאנגר ופתאום עטף אותי השקט".

     

    מהרגע ההוא ועד קבלת ההחלטה לקח לה זמן להתגבש ובסופו של תהליך היא אומרת: "זו היתה החלטה מאוד מפוכחת. תחושה שאני חייבת שינוי, אקלים מרפא, אחיזה. יש פה איכות חיים מדהימה, יש פה את האוויר הכי טוב במדינה. זו רמה גבוהה ולכן משעות הצהריים זה פשוט אירופה. חוץ מזה, המרחבים מזכירים לי תמיד את הגודל האמיתי שלנו. אין פה מקום להרבה היבריס ואם אתה שוכח לרגע מי אתה, מבט אחד להרים מסדר את המחשבות".


    "אין פה מקום להיבריס". האנגר אדמה בלב המדבר (צילום: אבי נתן)

     

    ההחלטה לחבור לליאת דרור וניר בן גל, שהקימו את מרכז המחול במצפה, היתה באופן מפתיע טבעית. "מצאתי פה סוג אוכלוסיה שאני מתחברת אליה. זה האנשים והמדבר", היא אומרת וכן, הפחדים קיימים אבל עם צו הלב אי אפשר להתווכח. "זה כמו התיאטרון. לא בחרתי להיות שחקנית, זה המשחק שבחר בי, לשם נלקחתי", היא אומרת.

     

    איך ייראה היומיום?

     

    "איטי יותר. יש פה בית ספר לגלי שלי שכבר עשה לו חברים. אני מתכוונת להקים בהאנגר מסלול לימודי של תיאטרון פיזי עם שיעורים פעמיים בשבוע. זה מחבר אותי בחזרה לשורשים. אני באה ממחול. רקדתי המון שנים בבת דור, בבת שבע. למדתי התעמלות קרקע. כל זה מתחבר ביחד לחלום ישן להקים קבוצה של תיאטרון פיזי".

     

    זה אומר שאת מוותרת על התיאטרון?

     

    "כרגע אני מג'נגלת בין לבין, אבל בשלב מאוחר יותר המשקל יעבור לפה. הסיכום הוא שאני מורידה מינונים, כלומר אני אמשיך לעשות חלק מההצגות של 'הרטיטי את לבי' בתיאטרון הקאמרי בשנה הקרובה, אמשיך לעבוד, אבל העומס לא ייפול עליי. זה יאפשר לי לגור במצפה. זה יהיה המרכז".


    גרובר בהאנגר אדמה. "סוג אוכלוסיה שאני מתחברת אליה" (צילום: אבי נתן) 

     

    בקאמרי, תיאטרון הבית של גרובר, לקח זמן לעכל את הבשורה. אחרי הכל מדובר בשחקנית עובדת שהיא חלק משמעותי בהפקות דגל. את מקומה של גרובר בהצגה "הרטיטי את ליבי" תחליף החל ב-18 בספטמבר תמר קינן ("בואינג בואינג"). עדיין לא ברור מי ייכנס לנעליה בהצגה "הגיל הנכון לאהבה".

     

    גרובר יודעת שהעזיבה המפתיעה שלה יכולה להכעיס לא מעט אנשים. "היו טמונים בקבלת ההחלטה הזו המון פחדים. בכל זאת מדובר בדבר לא מקובל שיכול לקומם עליי אנשים. נכנסתי לשתי הפקות גדולות בשלב שבו לא ידעתי שאני רוצה ללכת.

    אני לא בנאדם שעוזב באמצע. אני יכולה להבין את הכעס, במידה ויש אבל אני פועלת כמו חץ מונחה", היא אומרת ומסבירה, "מתחתי את זה עד עכשיו אבל אני נשחקת מהאמהות, מהעבודה. אני לא יכולה את שניהם. יש אנשים שיכולים. לא אני. בחרתי לעשות לעצמי ולילד שלי איכות חיים. זו בחירה בעדי לא נגד אנשים אחרים".

     

    זו תל אביב או התיאטרון שנמאסו עליך?

     

    "זה הקפיטליזם. אני חושבת שקפיטליזם מרגיל אותנו לתוצאות מהירות אבל שוחק את הפרט. הרווחתי ממנו טוב מאוד, אני לא מתלוננת, אבל בסופו של דבר שילמתי עליו בשחיקה נוראית. הייתי חייבת למצות את תל אביב עד תום.

    לא חשבתי שאעזוב אותה. יש משהו ממכר בהתרגלות ל-24 שעות של פעילות, לערות בלילה, לישיבה בבתי הקפה, להתערבבות באירועים המוניים. יש המון יתרונות בזה שאתה יכול להיבלע בהמון ואף אחד לא מכיר אותך".

     

    ביום שבת הקרוב גרובר תעביר שיעור ראשון במסגרת סופשבוע של סדנאות קיץ בהאנגר. "זה תלוי מי יבוא, אבל אני מאמינה שניגע במשחקי תיאטרון היתולי", היא אומרת, "זו תהיה טעימה של השתטות. חשוב לשחרר את המקום הקפוץ הזה שבו אנחנו לוקחים את עצמנו יותר מדי ברצינות".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שי רוזנצוויג
    גרובר. "נשחקתי מהאמהות ומהעבודה"
    צילום: שי רוזנצוויג
    לאתר ההטבות
    מומלצים