שתף קטע נבחר

מצטערת, חבר'ה, אבל אני בתענית גברים

הרעיון היה פשוט: לדחות סיפוקים, לענות את הנפש ולייסר את הגוף עד לטיהורו המוחלט. בהתחלה חשבתי שזה בלתי אפשרי לטיפוס כמוני, שלא יודע מעצורים. אבל קצת בדומה לדיאטה, אין דבר כזה לא אפשרי, הכל עניין של רצון - עד שהגיע הכוסון

"הבחור הזה נראה ממש חמוד והוא לא מוריד ממך את העיניים ב-20 דקות האחרונות. את מוכנה להסביר לי מה הקטע שלך?"

 

רוני החליטה לשבת לי על הזנב הערב, מהדקה הראשונה שנכנסנו לבר הבחורה פשוט לא מרפה.

 

"די רוני, תעזבי אותי כבר!"

 

"טוב, אז רק תגידי לי מה דעתך עליו ואני עוזבת אותך. רק תואילי בטובך להוציא קודם את הראש מהבירה כדי לראות על מה אני מדברת".

 

אני מסתכלת לעבר קצהו השני של הבר, הוא עומד שם. גבוה, מבנה גוף שרירי, לבוש ג'ינס וטי-שירט. ג'יימסון אחד ועראק אשכוליות אולי שיבשו במעט את כושר האבחנה שלי, אבל בכל זאת אני מצליחה להבחין שמדובר במשהו שלא רואים כל יום, חד-פעמי לחלוטין, מודה, הבחור פשוט כוסון-על! אני ממשיכה לבהות בזרועות שעושה רושם שידעו שעות רבות במכון הכושר ואז - שיט! הוא קולט שאני מסתכלת!

 

"אמרתי לך פעם שאת דפוקה?!" רוני ממשיכה לקדוח. "תגידי, מאיפה הבאת זה בכלל? תענית גברים?!"

 

הגיתי את העניין הזה לגמרי בעצמי: "תענית גברים". הרעיון פשוט: לדחות סיפוקים, לענות את הנפש ולייסר את הגוף עד לטיהורו המוחלט (שבמקרה שלי דורש עבודה יסודית!). בהתחלה חשבתי שזה בלתי אפשרי בעליל, לטיפוס כמוני שלא יודע מעצורים מהם. איפה שיש שלט אזהרה, אני מתה להיכנס. איפה שכתוב להאט, אני רוצה למהר. רוצה לנסות הכל, לטעום מכל מה שמגישים, הדחף בוער בי ואני מרגישה שאין לי שליטה כמעט על כלום.

 

אבל קצת בדומה לדיאטה, אין דבר כזה לא אפשרי, הכל עניין של רצון. כל מה שצריך הוא התרחקות לזמן מה מכל מיני גורמים מזיקים, מחטיאים וכאלה שגורמים לך להתחרט הרבה הרבה אחרי שניסית. זו לא משימה בלתי אפשרית, צריך רק להחליט שעושים את זה.

 

אני רוצה להגיד - לעזאזל הכל, חיים רק פעם אחת

מבט חטוף אחד אחרון וזהו, אני לא מסתכלת עליו יותר, מבטיחה לעצמי. אבל אווווף!!! הוא נראה כל כך טוב!!! בא לי לגשת אליו, לדבר איתו, זה מפתה. אני רוצה להגיד - לעזאזל הכל, חיים רק פעם אחת, אבל אני יודעת שבשנייה שזה ייקרה זה יביא רק צרות. אני יודעת שאחר כך אתחרט ואכעס על עצמי למה בכלל נתתי לזה לקרות ואגער בעצמי איך לא ידעתי אם איזה מניאק התעסקתי, על מה בכלל חשבתי?!

 

הפעם הבטחתי לעצמי לא להישבר. חודש שלם אני עומדת בזה, אין שום סיבה שאהרוס את זה עכשיו בגלל בחור אחד, גם אם הוא כוסון. יש לי יעד, יש לי מטרה, אני חזקה. אני חוזרת לג'יימסון שלי, מחליטה להתעלם, לחשוב שהוא לא היה שם בכלל ושיש סיכוי שייעלם בתוך הערפל.

 

עכשיו זאת רוני. "כבר חוזרת מותק, קופצת לשירותים".

 

"אין בעיה, אני פה".

 

אני שמחה על השקט שהזדמן לי. הברמן מסתכל עליי: "הכל בסדר ילדה יפה?"

 

"הכל מעולה!"

 

"מת לדעת על מה את חושבת".

 

מממ... על מה אני חושבת? סתם, לא על משהו מיוחד. אולי רק על איזה דבר מדהים שאין לי מושג איך קוראים לו, בן כמה הוא ואם הוא בכלל פנוי. הדבר היחידי שאני יודעת זה שקצב פעימות הלב שלי לא ממש סדיר בדקות האחרונות.

 

אני מחייכת אליו. התענית הזאת לא תחזיק ככה מעמד יותר מדי.

 

האלכוהול מתחיל לעשות בי כרצונו, ואז אני מבחינה בו לידי

נראה לי שהפיתרון הטוב ביותר הוא פשוט להתחפף. רוני עדיין לא חזרה. אני זוממת להזמין חשבון, אבל אני לא בטוחה שהיא תאהב את הרעיון. אני מחליטה בכל זאת לחכות לה בסבלנות. אם היא בכל זאת רוצה להישאר, שתביא בחשבון שאת הדרך חזרה היא תצטרך לעשות כשאני על אלונקה. אני מתחילה להרגיש את העייפות בכל קצוות הגוף. האלכוהול מתחיל לעשות בי כרצונו, ואז אני מבחינה בו ממש לידי.

 

"היי".

 

(חמצן מישהו?) "היי", אני עונה, מנסה לא להיראות התלהבות יתרה.

 

"אני יכול להציע מים?"

 

"לא, תודה. אני בסדר". אני מפחדת לחשוב מה הוא רואה.

 

"נעים מאוד, בן".

 

"שחר". לוחצים ידיים. הוא עומד מולי, ניידת של ל.ב.ב.י היתה יכולה לסייע לי עכשיו. בפעם הבאה מנוי!

 

אני מסתכלת עליו עכשיו, הוא קרוב אליי, עומד מולי במלוא חסונו ואני מרגישה את החום, מריחה את הריח. אלוהים, זה לא פייר, למה אתה בוחן אותי ככה? אמא'לה, כמה יופי בן אדם אחד, מה עושים עם הדבר הזה?

 

הוא כמו שוקולד טוב, את אומרת לעצמך. יאללה רק קוביה אחת, רק להרגיש את הטעם. לא צריכה יותר, באמת! אבל בשנייה שהרגשת את המתוק על קצה שפתייך זה כבר בלתי הפיך. זהו, נפלת בגדול, עכשיו כבר אי אפשר להפסיק...

 

"רציתי לדבר איתך קודם, אבל היה פה קצת עמוס. בכל אופן, חברים שלי בדיוק זזים. תרצי לדבר אולי מתישהו?"

 

אני: "אההה..."

 

הוא במבט שואל.

 

אני שוב משתנקת. "אההה.." (אוקיי, תנסי לענות משהו בעל יותר מהברה אחת שהוא גם יבין אותך!)

 

הוא: "איך שבא לך. שיהיה לילה טוב?!"

 

למה, למה אני מטומטמת. למה? הוא מתרחק עכשיו, אני לא מאמינה שנתתי לו ללכת. אני כנראה שיכורה, או שהחמצן פשוט הפסיק להגיע אליי למוח ברגע מסוים.

 

"שנזוז?" זו רוני, בדיוק חזרה מהשירותים. "בובה, הכל בסדר?" היא שואלת אחרי שהיא מעיפה בי מבט קצר.

 

"רוני, תרביצי לי, תטלטלי אותי. למה, למה?"

 

"עאלק תענית גברים", אומרת לי רוני. "הצחקת אותי! שנייה אחת אני עוזבת אותך ותראי אותך פה, את צהובה לגמרי! כולך יוצאת מדעתך. את מוכנה לחזור למציאות? בואי בואי נצא החוצה, אולי עוד נצליח לתפוס ממנו משהו".

 

"תקשיבי, אין מצב שהוא רציני, ראית איך הוא נראה בכלל? יפיוף שחבל, מוקף בבחורות כל הערב. מה גורם לך לחשוב שדווקא אני מכולן? לא מאמינה בבולשיט הזה, עאלק לדבר מתישהו, זאת אומרת לעשות סקס מתישהו ואחר כך אני אהפוך להיסטוריה. לא, לא בא לי. מה אני צריכה את זה בכלל?" אני מייללת לה.

 

אנחנו יוצאות, ואני רואה אותו עומד בחוץ מדבר עם מישהו. הו אלוהיי, אני יודעת שמה שאני עושה זו כפיות טובה לשמה, אבל בבקשה בבקשה, מהיום והלאה אשבע ואקיים לשמור משפטי צדקך... תן לי רק כוח עכשיו לא ליפול מהברכיים כשאנחנו עוברות לידו.

 

זהו, שום בלמים, שום ראייה לטווח ארוך או לסכנות שבדרך, גם מערכת האכיפה הגדולה ביותר לא מאיימת עליי עכשיו - אני שמה גז ומצפצפת על כל החוקים האפשריים. אני ניגשת אליהם. התענית הזאת הסתיימה מבחינתי עכשיו באופן רשמי!

 

בא לי למות, אבל איכשהו אני מצליחה להוציא משהו

שניהם מביטים בי במבט ששמור למישהו שהרגע ראה חייזר. בא לי למות, אבל איכשהו אני מצליחה להוציא משהו: "היי, אני מצטערת על קודם. קצת היה חסר לי אוויר שם. אבל אני אשמח לדבר איתך מתישהו".

 

"סבבה. האמת שאנחנו קופצים מפה לאיזה בר שכונתי, את מוזמנת!"

 

"בכיף! יש מקום לשתיים?"

 

"רק אם היא נראית כמוך!" (וואו!)

 

"תודה , אתה מסמיק אותי פה אם לא איכפת לך".

 

"אה, זאת המטרה!" (תודה, גם ככה חם לי!)

 

"טוב, אז נלך? איפה החבר שלך? הוא קצת נעלם".

 

"אה, עזבי אותו, הוא ב'תענית נשים' או משהו. אני לא מנסה אפילו להבין את זה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מחליטה להתעלם, לחשוב שהוא לא היה שם בכלל
צילום: index open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים